ביאור:משלי ו ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו ד|ה|ו ו|הבהרה=כן
|ציטוט=הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.
|מצודות=- ראה ל'''הנצל''' במהירות, '''כצבי''' הממהר לברוח '''מיד''' הלוכדו כשימצא מנוס, '''וכציפור מיד מוקש''' הפח.
|מצודות=
 
|תרגום=- ואחרי שתשתחרר מההסתבכות הזאת, אל תיכנס עוד פעם לערבות כזאת; אם מישהו ינסה שוב לשכנע אותך להיות עָרֵב, ברח מזה '''והינצל''' כמו ש'''צבי''' בורח '''מיד''' הציידים המנסים ללכוד אותו, וכמו '''שציפור''' בורחת '''מיד''' '''המוקש'''.
}}
שורה 9 ⟵ 8:
== דקויות ==
=== מה הקשר בין ערבות לבין צבי וציפור? ===
הקטע עוסק באדם שהבטיח לרעהו הבטחה שאינו יכול לקיים. בפסוק ג3 נאמר, שהוא צריך '''להתרפס''' בפני רעהו כדי שימחל לו. מה הקשר בין עצה זו לבין '''הצבי והציפור''' שנזכרו בפסוק שלנו?
 
1. לפי רוב המפרשים, הצבי מסמל '''זריזות''', כמו ב{{צמ|וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד '''הַצְּבָיִם''' אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה|שמואל ב ב יח}} {{קטן| (רש"י)}}. ייתכן שגם הציפור מסמלת זריזות, כמו ב{{צמ|יֶחֶרְדוּ '''כְצִפּוֹר''' מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר|הושע יא יא}} {{קטן| (רלב"ג, מצודות)}}. אם כך, המשל מדגיש עד כמה זה חשוב להזדרז ולקיים התחייבויות.
שורה 15 ⟵ 14:
אולם ברוב הפסוקים שבדקתי, הציפור אינה מסמלת זריזות אלא תכונות אחרות:
 
2. בספר משלי, הציפור מסמלת '''פתיות''' - תכונה שגורמת לה להילכד בפח {{קטן|(משלי א יזא17-יח18, משלי ז כגז23, וכן קהלת ט יבט12)}}. הצבי אינו מסמל פתיות בתנ"ך, אולם ישנו סיפור עממי על דוד, אביו של המחבר, שבו הצבי מסמל פיתיון {{קטן|([[%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%94_%D7%90|בבלי סנהדרין צה.]])}}: יום אחד יצא דוד לצוד ציד, בא השטן ונדמה לו כצבי, ניסה דוד לירות בו חיצים אך הוא ברח, רדף דוד אחריו ולא שם לב שהגיע לארץ פלשתים, שם ראה אותו יִשְׁבִּי הענק אחיו של גלית, תפס אותו ורצה להרגו כנקמה על הריגת אחיו. דוד חשב שהוא צד את הצבי, אך למעשה הצבי הוא שצד אותו! אם כך, ייתכן שהכתוב מזכיר את הצבי והציפור, כדי לרמוז, שעצם החתימה על הערבות היתה טעות של פתיים, וצריך להיזהר שלא לחזור על הטעות הזאת בעתיד: "ראה כמה אתה סובל עכשיו, בגלל שחתמת על ערבות! אתה כמו צבי וציפור במלכודת! אז עכשיו תעשה הכל כדי להינצל, ובפעם הבאה תיזהר ואל תהיה פתי כמו צבי וציפור!".
 
3. ייתכן שהמשל מתייחס לאופן שבו הצבי והציפור מנסים להשתחרר ממלכודת: {{צפ|תוכן='''הצבי''' הנצוד הוא ניצול בכח גופו וקרניו, '''וכציפור'''... שמניחים דבק והוא נוקש ע"י דביקת נוצותיו אל הדבק, ינצל ע"י מריטת נוצותיו הדבוקים אל המוקש. כן תינצל: או בכח גופך, או במה שתניח ממונך ומלבושך ביד מי שערבת לו}} {{קטן|([[%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%95_%D7%94|מלבי"ם]])}}.
 
4. צבי וציפור הם יצורים "חמודים" ומעוררים '''אהדה'''. כאשר הם נלכדים במלכודת ציידים, הם מנסים לעורר את רחמיהם של הציידים ולהתחנן שישחררו אותם. לפי זה, המשל בפסוק שלנו ממחיש את העצה בפסוק ג3 {{צ|תוכן=התרפס ורהב רעיך}}.
 
5. הצבי והציפור הם יצורים '''צמחוניים''', ואינם מנסים לתקוף או לאיים. כך גם אדם שהבטיח הבטחה ואינו יכול לקיים, צריך לצאת מהמצב בצורה "צמחונית", ולא בצורה "טורפת" הפוגעת באחרים. כלומר, לעשות כמיטב יכולתו על-מנת להחזיר את חובותיו (ראו [[_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-06-04|בפסוק הקודם]]), ולא להשתמט מחובותיו או להטיל אותם על אחרים.