רמב"ם על תענית א: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה= א/><b>מאימתי מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון כו':</b> כבר קדם לך בסוף הפרק השני מסוכה כי ירידת הגשמים בסוכות אינו סימן ברכה. והלכה כרבי יהושע:<קטע סוף= א/>

<קטע התחלה= ב/><b>אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים כו':</b> סמוך לגשמים היא תפלת מוסף של יום טוב האחרון של חג כמו שביאר רבי יהודה וביום טוב הראשון של פסח הראשון והוא המתפלל שחרית אומר מוריד הגשם והאחרון והוא המתפלל תפלת מוסף אינו זוכר גשם אבל אומר מוריד הטל. ובזמן הזה שאנו עושים שני ימים טובים מפני המנהג אומר מוריד הגשם במוסף יום טוב הראשון מן הימים האחרונים של חג רוצה לומר יום שמיני עצרת ויתמיד זה ביום השני ומה שאחריו והלכה כרבי יהודה: <קטע סוף= ב/>

<קטע התחלה= ג/><b>עד אימתי שואלין את הגשמים ר' יהודה אומר עד שיעבור כו':</b> <b>בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים כו':</b> התנא ששנה בכאן בשם רבי יהודה עד שיעבור הפסח לא היה אותו ששנה על שמו מה שקדם זכרו. וכבר אמרנו במה שקדם מן המשנה הלכה כרבי יהודה והלכה כרבן גמליאל. וכל זה בארץ ישראל ובארצות הדומות לה. וכמו כן כל מה שיגיע לידך מן הדבר בזמני התעניות הוא בארץ ישראל. ומה שהוא קרוב לאוירה. אבל בשאר ארצות השאלה בזמן שהמטר טוב והגון באותו המקום ונתן אותו הזמן כאילו הוא שבעה במרחשון וכשיתעכבו הגשמים לאחר אותו הזמן על אלו הדרכים הנזכרים יתנהגו בתעניות כמו שזכר. כי יש ארצות לא יתחילו בהם הגשמים אלא מניסן. וארצות שיש בהם במרחשון הקיץ והגשמים אינם להם טובים אלא ממיתין ומאבדין והיאך ישאלו אנשי זה המקום גשם במרחשון הלא זה מן השקר והאולת וכל זה דבר אמיתי וגלוי: <קטע סוף= ג/>

<קטע התחלה= ד/><b>הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים כו':</b> יחידים הם התלמידים חכמים ואלו התעניות שני וחמישי ושני:<קטע סוף= ד/>

<קטע התחלה= ה/><b>הגיע ר"ח כסליו ולא ירדו גשמים כו':</b> בכל מקום שאומר לך אוכלין משחשיכה מותר לאכול עד שיעלה עמוד השחר אלא אם ישן לפי שאין מותר לאכול ולשתות אחר שישן בשום פנים באי זה תענית שיהיה:<קטע סוף= ה/>

<קטע התחלה= ו/><b>עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין ג' תעניות כו':</b> אלו השבע תעניות משלימין שלשה עשר תעניות על הצבור. לפני שכבר התענו ששה: ומטין עם חשיכה פירוש שפותחין קצת דלתי החנויות עם חשיכה ואין מוציאין הסחורות שבחנות ואין עושה מהן שורה:<קטע סוף= ו/>

<קטע התחלה= ז/><b>עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן כו':</b> נזופין כמו גיעורין תרגם ויגער בו ונזף ביה [בראשית לז] ובנין ונטיעה האסורים באלו התעניות הוא בנין של שמחה ונטיעה של שמחה כמו הפתוחים והציורין כמו שעושין העשירים המאריכים בבנינם ונטיעת הבשמים והפרדסים שעושין המלכים. אבל בנין לדירה ונטיעה הנטועה לפירותי' ולחיות בשבחה אינו אסור ואין מבטלין אותה לעולם. וירידת הגשמים אחר ניסן סימן קללה הוא כשלא ירדו מתחילת השנה עד ניסן ובארץ ישראל או מקום שהוא כמוהו כמו שבארנו במה שקדם:<קטע סוף= ז/>