חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:כותרת|חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969}}

{{ח:תיבה|ס"ח תשכ"ט, 132|חוק הסעד (טיפול במפגרים)|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209018.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"א, 178|חוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים)|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_211765.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ה, 75|תיקון מס' 2|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ו, 163|חוק העובדים הסוציאליים|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211734.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ס, 212|תיקון מס' 4|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"א, 78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ו, 611|חוק אומנה לילדים|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ז, 330|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}.

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל"ה, תשנ"ו, תש"ס, תשע"א, תשע"ו, תשע"ז}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית" – אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול; חולה נפש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש|בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955}} אינו בבחינת מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית לענין חוק זה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אחראי על מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית" – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שהמפגרשהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית נמצא במשמורתו או בהשגחתו;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מעון נעול" – מקום המשמש מגורים או משמורת למפגריםלאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הרווחה והשירותים החברתיים הכריז שהוא מעון נעול לענין חוק זה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סידור חוץ ביתי" – החזקתו של מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית במעון, במשפחה אומנת לרבות במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016}}, בדיור בקהילה, או במקום אחר מחוץ לביתו כפי שקבע שר העבודה והרווחה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סידור יומי" – שהותו של מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית במרכז יום טיפולי, במסגרת תעסוקה מוגנת או במסגרת יומית-טיפולית אחרת, כפי שקבע שר העבודה והרווחה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)" – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}.}}

{{ח:סעיף|2|שירותים למפגריםלאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תת|א}} שר הרווחה והשירותים החברתיים מופקד על השירותים למפגריםלאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית כאמור בחוק זה.

{{ח:תת|ב}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים, רשאי בצו לחייב רשות מקומית לקיים שירותים למפגריםלאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, למעט מתן חינוך במסגרת {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש"ט-1949}}; לענין זה, רשות מקומית – לרבות איגוד ערים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955}}, שמטרותיו כוללות עניני חינוך או סעד.

{{ח:תת|ג}} צו לפי סעיף קטן (ב) יגדיר את השירותים שיינתנו למפגריםלאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ויכול שיהיה מסווג לפי דרכי טיפול, גיל המפגריםהאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, אזור מגוריהם או מידת פיגורםמוגבלותם השכלית-התפתחותית או כל סיווג אחר.

{{ח:סעיף|3|הודעה על מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תת|א}} רופא או עובד של שירות סעד, בריאות או חינוך, שהיו סבורים כי אדם שעמו באו במגע בתחום עבודתם הוא מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, יודיע על כך לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) או לרופא ששר הרווחה והשירותים החברתיים מינהו לכך והרופא יעביר את ההודעה לעובד סוציאלי כאמור.

{{ח:תת|ב}} נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) מיד לאחראי על המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.

{{ח:סעיף|4|סמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תת|א}} נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) על מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, בין על פי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ובין בדרך אחרת, יבדוק את הענין; לצורך בדיקתו יהיה העובד הסוציאלי רשאי –

{{ח:תתת|1}} לבקש ידיעות הנוגעות למפגרלאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית מכל אדם שיכול, לדעת העובד הסוציאלי, לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק זה, והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות, זולת תשובה העלולה להפלילו;

{{ח:תתת|2}} להיכנס, על פי צו של בית המשפט, לכל מקום שבו נמצא המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או שיש לעובד הסוציאלי יסוד להניח שהמפגרשהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית נמצא שם.

{{ח:תת|ב}} לאחר בדיקה כאמור, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) להביא את עניינו של המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית לפני ועדת אבחון.

{{ח:סעיף|5|ועדת אבחון|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תת|ב}} ועדת אבחון תהיה של חמישה: עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), פסיכולוג ומחנך, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ורופא פסיכיאטר ורופא מומחה למחלות ילדים או רופא אחר, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות.

{{ח:סעיף|6|סמכויות ועדת אבחון|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תת|1}} להזמין את המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, את האחראי עליו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות למפגרלאותו אדם ולהציג להם שאלות;

{{ח:תת|2}} להורות כי המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כשרו השכלי;

{{ח:תת|3}} להורות לעובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) שערך את הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ.

{{ח:סעיף|7|החלטת ועדת אבחון|תיקון: תשע"ז}}

{{ח:תת|א}} מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תחליט, לאחר שנתנה למפגרלו ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול במפגרבו.

{{ח:תת|ב}} בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ובכל משאלה סבירה שלו ושל האחראי עליו ותתן את דעתה למידה שבה המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית עלול לסכן את עצמו או את הזולת.

{{ח:תת|ג}} ועדת אבחון תמסור למפגרלאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ולאחראי עליו הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.

{{ח:סעיף|7א|הזכות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי|תיקון: תש"ס, תשע"ז}}

{{ח:תת|א}} החליטה ועדת אבחון על סידור חוץ ביתי או סידור יומי למפגרלאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית מסוים תקבע גם את סוג הסידור המתאים לו ביותר.

{{ח:תת|ב}} בקביעת סוג הסידור החוץ ביתי תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו של המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בקהילה.

{{ח:תת|ג}} מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית שועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול בו תהיה סידור חוץ ביתי או סידור יומי, זכאי לקבל אותו כפוף להוראות חוק זה, מהמדינה או מטעמה, במקום, באופן ולפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה; כללים לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגים מסוימים של סידור חוץ ביתי או סידור יומי.

{{ח:תת|ד}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או של מי שחייב במזונותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959}}, ובמידת חיובו, בהוצאות הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או לסוגים.

{{ח:תת|ה}} רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לענין קביעת מקום מגוריו של המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958}}, שענינן קביעת מקום מגורים.

{{ח:סעיף|8|ערר|תיקון: תשע"ז}}

{{ח:ת}} תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)}}, רשאי המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או האחראי עליו לערור על החלטת ועדת האבחון לפני ועדת ערר.

{{ח:סעיף|9|ועדות ערר|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תתת|2}} עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים;

{{ח:סעיף|10|החלטת ועדת ערר|תיקון: תשע"ז}}

{{ח:ת}} לאחר שנתנה למפגרלאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, רשאית ועדת הערר –

{{ח:תת|2}} לקבל את הערר ולקבוע כי האדם הנוגע בדבר אינו מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או כי אין צורך לקבוע לגביו דרכי טיפול לפי חוק זה;

{{ח:סעיף|11|אמצעי כפיה|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:ת}} לא בא מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, או לא דאג המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או האחראי עליו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית המשפט, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), לצוות על נקיטת אמצעים – לרבות העמדת המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) או החזקתו במעון – הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה.

{{ח:סעיף|12|הוצאה לפועל|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:ת}} החלטת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|13|הוצאות טיפול|תיקון: תשע"ז}}

{{ח:ת}} בית משפט רשאי לחייב את המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ואת האחראי עליו – אם הוא חייב במזונות המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ובמידת חיובו – שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|15|דיון מחודש|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תת|א}} לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) לשוב ולהביא את עניינו של מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית לפני ועדת אבחון, ורשאי הוא לעשות כן בכל עת על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.

{{ח:סעיף|16|אמצעי חירום|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תת|א}} היה עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) סבור כי נשקפת סכנה תכופה למפגרלאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או לזולתו או שהמפגרשהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא – אף לפני שעניינו של המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או האחראי עליו – לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת העובד הסוציאלי, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו בלי אישור בית המשפט.

{{ח:תת|ב}} עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) אשר נקט אמצעי חירום לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך מיד לבית המשפט, שיהיה רשאי לשנותם או לבטלם.

{{ח:תת|ג}} מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר במפגרבאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, על-פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של המפגרהאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או האחראי עליו.

{{ח:סעיף|17|סודיות|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:ת}} הגיעה לידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) או אדם אחר הממלא תפקיד לפי חוק זה ידיעה הנוגעת למפגרלאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא אם הורשה לכך על ידי בית המשפט או אם יש צורך בכך לשם ביצוע כל חוק או לאדם שיש לו ענין מוצדק לקבל את הידיעה.

{{ח:סעיף|18|עונשין|תיקון: תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:תתת|1}} המפריע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) או לאדם אחר בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או על פי החלטת ועדת אבחון, ועדת ערר או בית משפט;

{{ח:תתת|3}} מי שאינו מציית להוראות של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) לפי חוק זה, או שאינו משיב לשאלותיו של עובד סוציאלי כאמור בבדיקה שנערכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6(3)}}.

{{ח:סעיף|19|אי-תחולת החוק|תיקון: תשל"ה, תשע"ז}}

{{ח:ת}} חוק זה לא יחול על מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית הנמצא במאסר או במעצר חוקי, אלא כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 19א|בסעיפים 19א עד 19ט}}.

{{ח:סעיף|19א|מעצר מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|תיקון: תשל"ה, תשע"ז}}

{{ח:ת}} ציווה בית משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, זולת אם סבר שטובת העצור אינה מחייבת זאת, אולם לא יועבר עצור למעון נעול אלא לאחר גמר החקירה.

{{ח:סעיף|19ד|טיפול במפגרבאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית במאסר|תיקון: תשל"ה, תשע"ז}}

{{ח:ת}} נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא מפגראדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת האחראי עליו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול.

{{ח:סעיף|19ח|ביצוע הצווים|תיקון: תשל"ה, תשע"א, תשע"ז}}

{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א עד 19ה}} ישמש אסמכתה למשטרה להביא את האדם שעליו ניתן הצו בהתאם לצו, אלא שצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ה|סעיף 19ה}} לגבי אדם שאינו עצור או אסיר יבוצע בידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|21|ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הסעד (טיפול במפגריםבאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|תיקון: תשל"א, תשע"א, תשע"ז}}