חוק הבנקאות (רישוי): הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [725792] בוט: קישורים |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [747355] תיקון תשע"ז |
||
שורה 3:
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"ח תשמ"א, 232|חוק הבנקאות (רישוי)|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208076.pdf}}, {{ח:תיבה|320|ת"ט|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"ז, 11|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210521.pdf}}, {{ח:תיבה|20|תיקון מס' 2|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210529.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס' 3|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210605.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון מס' 4|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"ח, 26|תיקון מס' 5|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"ט, 61|תיקון מס' 6|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210740.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס' 7|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210764.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ן, 118|תיקון מס' 8|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ד, 106|תיקון מס' 9|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ה, 428|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ו, 318|תיקון מס' 11|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ט, 24|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על המטבע|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ד, 508|תיקון מס' 13|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ה, 830|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ו, 18|ת"ט}}; {{ח:תיבה|תש"ע, 409|תיקון מס' 15|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301091.pdf}}, {{ח:תיבה|474|חוק בנק ישראל|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"א, 380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס' 18|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301319.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ב, 206|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ד, 121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ו, 53|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|1227|תיקון מס' 22|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348684.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ז, 153|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}; {{ח:תיבה|364, 377|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 133:
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג': תחומי הפעולה של תאגידים בנקאיים וייחודם}}
{{ח:סעיף|10|תחומי פעולה של בנק|תיקון: תשמ"ז-2, תשנ"ה, תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו, תשע"ז-2}}
{{ח:ת}} לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה:
{{ח:תת|1}} קבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;
שורה 151:
{{ח:תת|11ג}} שיווק השקעות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 9|סעיף 9(ג1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות}};
{{ח:תת|11ד}} ניהול מערכת החשבונות של קופות גמל בעבור החברה המנהלת, לרבות ניהול חשבונות העמיתים בעבור הקופה, עריכת המידע הנמסר לעמית ומסירתו לו;
{{ח:תת|11ה}} מכירה ותפעול של שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק;
{{ח:תת|11ו}} השכרת מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם, לשוכר שיעשה שימוש במקרקעין למטרה זו;
{{ח:תת|12}} עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק;
{{ח:תת|13}} פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק.
שורה 176 ⟵ 178:
{{ח:תת|1}} תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית והנשלט בידי תאגיד בנקאי, ובלבד שאמצעי השליטה מוחזקים מכוח התחייבות חיתומית, לא עברה שנה מיום רכישתם, והתאגיד לא יצביע באסיפת בעלי מניות מכוח ההחזקה באותם אמצעי שליטה;
{{ח:תת|2}} תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי והוא מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל או חברה המנהלת קופת גמל.
{{ח:סעיף|11ב|הגבלות על בנק בעל היקף פעילות רחב|תיקון: תשע"ז-2}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בנק בעל היקף פעילות רחב" – בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, "שווי נכסים", של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הנפקה", של כרטיס חיוב – התקשרות בחוזה כרטיס חיוב עם לקוח, ולעניין התקשרות בחוזה כרטיס אשראי עם לקוח, לרבות התחייבות למתן אשראי באמצעות הכרטיס;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוזה כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס חיוב", "כרטיס אשראי" ו"כרטיס חיוב" – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כרטיסי חיוב|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"סולק", "סליקה" ו"ספק" – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 36ט|בסעיף 36ט}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תפעול הנפקה", של כרטיס חיוב – כל הפעולות והשירותים הנלווים להנפקת כרטיס חיוב, לרבות הפקת הכרטיס ותפעולו, ולמעט ההנפקה עצמה וקביעת העמלות והעלויות ללקוח הכרוכות בהפקת כרטיס החיוב והשימוש בו.}}
{{ח:תת|ב}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו-11}}, בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בעיסוקים המפורטים להלן ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור:
{{ח:תתת|1}} תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;
{{ח:תתת|2}} סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב.
{{ח:תת|ג}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהאפשרות של בנק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם אחר לצורך תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או להתקשר עם סולק כספק.
{{ח:תת|ד}} בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017}} (בסעיף קטן זה – חוק להגברת התחרות), ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור, רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ-20%, ובלבד שלא יפחת מ-10%; נקבעו תקנות כאמור יחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)#פרק ב|פרק ב' לחוק להגברת התחרות}}, בהתאמות שייקבעו באותן תקנות.
{{ח:סעיף|11ג|הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם והשכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם|תיקון: תשע"ז-2}}
{{ח:תת|א}} בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של החוק להגברת התחרות יבצע משרד האוצר אחד מאלה, אלא אם כן הוקמו תשתיות טכנולוגיות אחרות מספקות לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים:
{{ח:תתת|1}} יפרסם, בהתייעצות עם בנק ישראל, מכרז להקמת תשתית טכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים; תנאי המכרז יבטיחו היתכנות כלכלית להקמת תשתית כאמור, לרבות מימון על ידי המדינה, אם שר האוצר יחליט שמימון כאמור נידרש; שר האוצר רשאי, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה כאמור, לקבוע כי המכרז יפורסם על ידי אחר;
{{ח:תתת|2}} יקבע כללים למתן מענקים, הלוואות או ערבויות שיאפשרו אספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים.
{{ח:תת|ב}} שר האוצר רשאי להאריך את המועד האמור ברישה לסעיף קטן (א) בשלושה חודשים.
{{ח:תת|ג}} נוכח שר האוצר, בתום 18 חודשים מיום תחילתו של החוק להגברת התחרות, כי טרם התפתחה תחרות בתחום התשתית הטכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים, וכי אין חלופות טכנולוגיות מספקות לאספקת שירותים כאמור, והדבר דרוש לשם הגברת התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא, בהתייעצות עם הנגיד והממונה על הגבלים עסקיים, לקבוע כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות צר חייב למכור ולתפעל שירותי מחשוב המשמשים אותו בעיקרם, או להשכיר מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, והכול לגופים פיננסיים; השר יקבע את התמורה ואת תנאי ההתקשרות, ובלבד שנוכח כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|1}} גוף פיננסי פנה לבנק המתפעל שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק או לבנק המחזיק מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, בבקשה לרכוש ממנו שירותים או לשכור מקרקעין כאמור, והצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר התמורה ותנאי ההתקשרות בתוך שישה חודשים מיום פניית הגוף הפיננסי;
{{ח:תתת|2}} התמורה או תנאי ההתקשרות שהציע הבנק לגוף הפיננסי אינם סבירים.
{{ח:תת|ד}} קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יעכב בנק את המכירה והתפעול של שירותי מחשוב או השכרת מקרקעין המשמשים אותו לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, ובלבד שהגוף הפיננסי שילם את התמורה שקבע השר.
{{ח:תת|ה}} ראה המפקח כי הטלת חובה כאמור בסעיף קטן (ג) עלולה לערער את יציבותו הטכנולוגית של בנק מסוים, רשאי הוא לפטור את הבנק מהחובה כאמור באותו סעיף קטן, כולה או חלקה.
{{ח:תת|ו}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בנק בעל היקף פעילות צר" – בנק ששווי נכסיו כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, אינו עולה ביום תחילתו של החוק להגברת התחרות על 10% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גוף פיננסי" – תאגיד בנקאי או אגודת אשראי ופיקדון כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוק להגברת התחרות" – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11ב|בסעיף 11ב(ד)}}.}}
{{ח:תת|ז}} אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988}}, על הסדר לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם בין בנק שהוטלה עליו חובה לפי סעיף קטן (ג) לבין גוף פיננסי.
{{ח:סעיף|12|תחומי פעולה של בנק חוץ|תיקון: תשמ"ז-2}}
שורה 261 ⟵ 292:
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקה באמצעי שליטה, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
{{ח:סעיף|21|ייחוד פעולות לתאגידים בנקאיים|תיקון: תשמ"ז-4, תש"ן, תשע"ו, תשע"ז}}
{{ח:תת|א}} מי שאינו תאגיד בנקאי לא יעסוק –
{{ח:תתת|1}} בקבלת פקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת;
שורה 267 ⟵ 298:
{{ח:תת|ב}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קבלת פקדונות כספיים" – משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, למעט –}}
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"כתב אופציה" – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35טז3|בסעיף 35טז3 לחוק ניירות ערך}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ניירות ערך" – למעט מניות וכתבי אופציה המקנים זכות לרכוש מניות;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תעודות התחייבות" – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35א|בסעיף 35א לחוק ניירות ערך}}, ובלבד שהן חייבות בתשקיף לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מתן אשראי" – למעט –}}
{{ח:
{{ח:
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1 ביוני 2017):}} מתן אשראי לספקים או לקונים, לרבות בידי אגודה להתיישבות לחבריה, כפעולה נלווית לעיסוקיו האחרים של נותן האשראי; לעניין זה, "אגודה להתיישבות" – קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 65|סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:תתתת|6}} מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות, אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|א}} נותן האשראי הוא תאגיד העוסק רק במתן אשראי שמקורו בהון העצמי שלו ובתעודות ההתחייבות כאמור, לתאגידים שנתקיימו בהם כל אלה: {{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:
{{ח:סעיף|22|חברות ביטוח וקופות גמל|תיקון: תשנ"ו, תשס"ה}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, לא ייחשבו כקבלת פקדונות כספיים, קבלת כספים בידי מבטח, ובידי חברה מנהלת לקופות גמל שבניהולה.
{{ח:סעיף|22א|נותני שירותי פיקדון ואשראי בהיקף הנמוך מהיקף פעילות בנקאי|תיקון: תשע"ז}}
{{ח:סעיף|23|תחומי פעולה של חברת שירותים משותפת}}▼
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1 ביוני 2017):}}
{{ח:תת|א}} הוראת ייחוד הפעולות {{ח:פנימי|סעיף 21|שבסעיף 21(א)(1)}} לא תחול על אגודה העוסקת במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף הנמוך מהיקף פעילות בנקאי.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה, "אגודה", "היקף פעילות בנקאי" ו"שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|ו-25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016}}, לפי העניין.
▲{{ח:סעיף|23|תחומי פעולה של חברת שירותים משותפת|תיקון: תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3}}
{{ח:תת|א}} חברת שירותים משותפת תעסוק רק במתן שירותים לגופים פיננסיים או ללקוחותיהם ולבנק ישראל; בסעיף זה, "גוף פיננסי" – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981}}.
{{ח:תת|ב}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שהיא מערכת מבוקרת, והיא תהיה רשאית לתת שירותים לכל אדם; לעניין זה, "מפעיל של מערכת תשלומים" ו"מערכת מבוקרת" – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008}}.
{{ח:סעיף|23א|סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים|תיקון: תשמ"ט-2, תשנ"ו, תש"ע}}
שורה 614 ⟵ 652:
{{ח:תתת|1}} יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;
{{ח:תתת|2}} סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים.
{{ח:סעיף|36יב1|סולק מתארח|תיקון: תשע"ז-2}}
{{ח:תת|א}} סולק יאפשר לסולק מתארח לבצע סליקה באמצעותו; הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים להסדרת מעמדו ופעולתו של סולק מתארח, ובכלל זה את תנאי האירוח.
{{ח:תת|ב}} לא הגיעו סולק וסולק מתארח להסכמה לגבי מחיר האירוח, ייתן להם הנגיד הוראות בעניין המחיר שישלם הסולק המתארח.
{{ח:תת|ג}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מערכת תשלומים" – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"סולק מתארח" – סולק שאינו מחובר באופן ישיר למערכת התשלומים ומבצע סליקה באמצעות סולק אחר, שאינו סולק מתארח.}}
{{ח:סעיף|36יג|מנפיק בעל היקף פעילות רחב|תיקון: תשע"א-2}}
|