טור אורח חיים סד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 
שורה 18:
'''טעה בין פרק לפרק''' וכו' — {{קטן|(שם)}} בין פרק לפרק, יחזור לפרק ראשון. ופירש רש"י: '''לפרק ראשון.''' להפסק ראשון, "והיה אם שמוע". אבל הרמב"ם כתב: נעלם ממנו בין פרשה לפרשה ואינו יודע איזו פרשה השלים ואיזו צריך להתחיל, חוזר לפרשה ראשונה שהיא "ואהבת". ונראה שטעמו, משום דצריך להפסיק בין "לעולם ועד" ל"ואהבת", כמו שנתבאר [[טור אורח חיים סא|בסימן ס"א]], אם כן זהו הפסק ראשון שצריך לחזור לו; ומאחר שברור לו שכבר קרא פרשה אחת מקריאת שמע, אי אפשר שלא קרא עד "לעולם ועד", ולכך אין צריך להתחיל מתחילת "שמע". זה נראה לי ברור לדעת הרמב"ם, ואין צריך לידחק במה שנדחק בו רבינו הגדול מהרי"א ז"ל:
 
'''טעה בוכתבתם ואינו יודע אם בוכתבתם שבפרשה ראשונה''' וכו' '''והני מילי שלא התחיל למען ירבו ימיכם''' וכו' — {{קטן|(שם)}} בין כתיבה לכתיבה, חוזר לכתיבה ראשונה. אמר ליה רבי יוחנן, לא שנו אלא שלא פתח ב"למען ירבו", אבל אם פתח ב"למען ירבו", סירכיה נקט ואתא. ומדברי כל הפוסקים נראה שמפרשים כמו שכתב רבינו. אבל רש"י פירש: '''סירכיה נקיט.''' אין לטעות מכאן עד "אמת ויציב", ואין צריך לחזור אלא ל"אמת", שהפרשה שגורה בפיו. וכתב עליו הרשב"א: נראה לי מלשונו שהוא מפרש, שאם מצא עצמו ב"למען ירבו" ולמטה והוא מסתפק אם קרא מה שלמעלה ממה שהוא מוצא בעצמו, כגון שמוצא עצמו ב"ועשו להם ציצית" ואינו יודע אם קרא תחלת הפרשה אם לאו, חזקה אמרה, כיון שהוא זכור שאמר "למען ירבו ימיכם", לפי שכל אותה פרשה שגורה בפיו עד "אמת ויציב", וחזקה סירכיה נקט בה ולא השמיט ממנה כלום. ומכלל דברים אלו, שאם מצא עצמו באמצע שאר פרשיות, והוא מסתפק אם אמר מה שלמעלה ממנו אם לאו, צריך הוא לחזור עד המקום שהוא ברור לו שקרא, לפי שאין שאר הפרשיות שגורות בפיו כל כך ושמא השמיט בהם. וכעין ראיה לדבריו, מדנקט "למען ירבו ימיכם", דאם לא כן הוה ליה למימר: מצא עצמו באמצע פרשה, חזקה סירכיה נקט ואתא, ומאי שנא "למען ירבו" דנקט? ומיהו לא מסתברא, דהוא הדין ודאי לכל שאר פרשיות, אם מצא עצמו בהם, שהוא חזקה שאמר כל שלמעלה ממנו משום דסירכיה נקט; ו"למען ירבו" דנקט, משום טעה בין כתיבה לכתיבה נקט ליה. כלומר: אם ידע שאמר כתיבה, ומסופק אם ראשונה אם שנייה, אם אחריה אמר "למען ירבו" – חזקה מכתיבה שנייה סליק וסירכיה נקט. ותדע לך, דמאי שנא פרשת ציצית שתהא שגורה יותר משאר הפרשיות? אדרבה, שאר הפרשיות שגורות יותר, שנוהגים בכל מקום בין ביום בין בלילה. ועוד, דגרסינן בירושלמי גבי האי עובדא דר"אדרבי אלעזר נחית וסליק, אמר לון: כן אמר ר' יוחנן, קרא ומצא עצמו ב"למען", חזקה כיון. רבי אילא בשם ר' אחא רבה: נתפלל ומצא עצמו ב"שומע תפילה", חזקה כיון, עכ"ל:
 
==בית חדש (ב"ח)==