טור יורה דעה רצז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←טור: עריכה |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
כתיב "בהמתך לא תרביע כלאים". ולאו דוקא בהמה, אלא הוא הדין נמי חיה ועוף.
הלכך המרביע מין עם שאינו מינו, בין בהמה עם בהמה, וחיה עם חיה, או חיה עם בהמה ועוף, בין טמאים עם טמאים, בין טמאים עם טהורים, אפילו במיני חיה שבים, לוקה, בין בארץ בין בחו"ל.
ואינו לוקה עד שיכניס כמכחול בשפופרת, אבל איסורא איכא אפילו אם יעלם זה על זה, או יעזרם בקול.
ואסור לישראל שיתן בהמתו לנכרי שירביענה לו, אבל מותר להכניסן בדיר ביחד, ואינו זקוק להפרישם אפילו רואה שרובעים זה את זה.
הנולד מהכלאים, מותר בהנאה ובאכילה אם הוא מין הטהור, ומותר לקיימו.
כל שני המינין בהמה או חיה, אפילו הן דומין זה לזה וגדלים זה עם זה, כלאים זה עם זה.
כיצד, הזאב עם הכלב, וכלב כופרי עם השועל, והעזים עם הצבאים, והיעלים עם הרחלים, והסוס עם הפרד, והפרד עם החמור, והחמור עם הערוד, אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה עם זה.
מין שיש בו מדברי וישובי, כגון שור הבר עם השור, והרמך עם הסוס, מותרין זה עם זה. אבל האווז עם האווז הבר, אסורין זה עם זה ששני מינין הן.
הכוי אסור עם החיה ועם הבהמה, ואין לוקין עליו מפני שהוא ספק.
הבאים מן הכלאים, אין מותרין זה עם זה אלא א"כ אמותיהן שוות, כגון פרד שאמו חמורה או סוסיא עם פרדה שאמה חמורה או סוסיא, אבל פרדה שאמה חמורה אסורה עם פרד שאמו סוסיא או איפכא, ואין לוקין עליו. וכן פרד שאמו חמורה אסור להרכיבו על חמורה, או פרד שאמו סוסיא אסור להרכיבו על סוסיא, אע"פ שהוא מין אמו דשמא חוששין לזרע האב, אבל אין לוקין עליו.
וסומכין על סימנין להרכיב או למשוך בשתי פרדות שאין אנו ידועין אם אמותיהן שוות. ואלו סימניהם: שיהו שוות באזניהם ובזנבותיהן ובקולן.
כל העושה מלאכה בשני מינין, כגון חורש ומושך בקרון וכיוצא בזה, לוקה אפילו הן דומין זה לזה וגדלים זה עם זה, בין בשני מיני בהמה או בשני מיני חיה או חיה עם בהמה, ואפילו חיה או בהמה עם עוף, בין אם שניהם טמאים או טהורים, בין א' טמא וא' טהור. ואפילו במין של ים עם מין של יבשה אסור להנהיג, אלא שאין לוקין עליו. ואדם מותר לעשות מלאכה או להנהיג עם כולן.
כתב הרמב"ם: משכם כאחד או הנהיגם כאחד אפילו בקול לוקה, אבל המזווגן פטור עד שימשוך או עד שינהיג. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שאין איסורן אלא בקשורים יחד, אבל סוס וחמור שהולכין זה אצל זה ואינן קשורין יחד ודף מונח עליהן, מותר לישב על גבי הדף. וכן כתב אבי העזרי על מה שכתב ה"ר אפרים שהרוכב בסוס לצוד ציד ומושך בחבל הכלבים אצל הסוס, שהוא לוקה משום מנהיג כלאים, דבהנהגה לבד שמנהיגם זה עם זה לוקה אפילו אם אינן קשורין, ואבי העזרי כתב שאין צד איסור בדבר, שאין איסור בהנהגה עד שיעשה מלאכה בשניהם ביחד, וע"י קשירה.
שני מינין הקשורין בקרון ומוליכין אותו היושב עליו, פסק ר"י שאינו לוקה, ורב אלפס כתב שהוא לוקה, וכן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
קשר שני סוסים בקרון וקשר עמהם חמור, אע"פ ששני הסוסים יכולין למשכו בלא החמור לוקה. וכן עגלה המושכת בקרון וקשר מין אחד בצד הקרון או מאחריו חייב, מפני שדוחק הקרון בגופו ומסייע בהליכתו. אבל אם קשרו בו בשערו פטור, מפני שכואב לו אם ימשוך ואינו מושך.
==בית יוסף==
| |||