סנהדרין פד ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{כותרת לעמוד בגמרא|סנהדרין|פד|ב|פד א|פה א}}
<קטע התחלה=ג/><center>'''פרק עשירי - אלו הן הנחנקין'''</center>
'''מתני'''' אלו הן הנחנקין {{שוליים|א}}המכה אביו ואמו {{שוליים|ב}}וגונב נפש מישראל {{שוליים|ג}}וזקן ממרא ע"פ ב"ד {{שוליים|ד}}ונביא השקר {{שוליים|ה}}והמתנבא בשם עבודת כוכבים {{שוליים|ו}}והבא על אשת איש {{שוליים|ז}}וזוממי בת כהן {{שוליים|ח}}ובועלה:
 
'''גמ' '''מכה אביו ואמו מנלן דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כא|טו}})}} מכה אביו ואמו מות יומת {{שוליים|ט}}וכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק אימא עד דקטיל ליה מיקטל ס"ד קטל חד בסייף ואביו בחנק הניחא למ"ד חנק קל אלא למאן דאמר חנק חמור מאי איכא למימר אלא מדכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כא|יב}})}} מכה איש ומת מות יומת וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר לה|כא}})}} או באיבה הכהו בידו וימות שמע מינה כל היכא דאיכא הכאה סתם לאו מיתה הוא ואצטריך למיכתב מכה איש ואיצטריך למכתב כל מכה נפש דאי כתב רחמנא מכה איש ומת הוה אמינא איש דבר מצוה אין קטן לא כתב רחמנא כל מכה נפש ואי כתב רחמנא כל מכה נפש הוה אמינא אפילו נפלים אפילו בן שמונה צריכי ואימא אע"ג דלא עביד ביה חבורה אלמה תנן המכה אביו ואמו אינו חייב עד שיעשה בהן חבורה אמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כד|כא}})}} מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה עד דעביד בה חבורה דכתיב בה נפש אף מכה אדם עד דעביד חבורה מתקיף לה רב ירמיה אלא מעתה הכחישה באבנים הכי נמי דלא מיחייב אלא אם אינו ענין לנפש בהמה דהא אי נמי הכחישה באבנים חייב תניהו ענין לנפש אדם אלא הקישא למה לי לכדתניא דבי חזקיה הניחא למאן דאית ליה תנא דבי חזקיה אלא למאן דלית ליה תנא דבי חזקיה היקישא למה לי מה מכה בהמה לרפואה פטור אף מכה אדם לרפואה פטור דאיבעיא להו בן מהו שיקיז דם לאביו רב מתנא אמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא יט|יח}})}} ואהבת לרעך כמוך רב דימי בר חיננא אמר מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לרפואה פטור אף מכה אדם לרפואה פטור רב {{שוליים|י}}לא שביק לבריה למישקל ליה סילוא מר בריה דרבינא לא שביק לבריה למיפתח ליה כוותא דילמא חביל והוה ליה שגגת איסור אי הכי אחר נמי אחר שיגגת לאו בנו שגגת חנק והדתנן {{שוליים|כ}}מחט של יד ליטול בה את הקוץ ליחוש דילמא חביל והויא לה שגגת סקילה התם מקלקל הוא הניחא למאן דאמר {{שוליים|ל}}מקלקל פטור אלא למ"ד חייב מאי איכא למימר מאן שמעת ליה דאמר מקלקל בחבורה חייב ר' שמעון היא<קטע סוף=ג/>
</div>