התורה והמצוה ויקרא א ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ahhh (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 85:
וכשתעיין תראה כי רוב אלה הדרשות ציינו שם אדם שהוא שם המין כולו, רצוני לומר מין האדם. ויחסוהו אל צור מחצבתם שהוא אדם הראשון שכלל בעצמו המין כולו כמו שהמליצו זאת במאמרם ''אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה'', רוצה לומר שהיה כולל שלמיות ותכונות המין כולו. ועל זה פירשו ב"נגעי בני אדם" ר"ל נגעים הדבוקים במין האדם; "וחרשים המה מאדם" שהאומניות שתול בטבע השכל המעשי; "אכן כאדם תמותון" שהמיתה כרוכה בטבע האדם; "ולא ישב אדם שם" שאין המקום ראוי ליישוב מצד טבע האדם הכולל כמו ארץ ציה וצלמות, אויר ארסי ומעופש. ומזה תדמה על השאר. {{ססס}}או שפירשו לפעמים דרך דרוש שהוא שם העצם כמו "גאות אדם" שהיה לו לומר "גאות איש", כי סמיכת הקנין יחובר תמיד בשם "איש" (כנ"ל אות ד) ודרשוהו על אדם הראשון שנשפל על ידי גאותו. ומזה תקיש על השאר.
 
* ( ח ) עוד כללו רבותינו דקברי עובדי מזלות וכוכבים אין מטמאין באהל (לדעת ר' שמעון) דכתיב "אדם אתם"-- ''אתם קרואים אדם וכולי'' (יבמות סא, ב"מ קיד:, כריתות דף ו). ושם ד''הסך בשמן המשחה על גבי כותי עובד מזלות פטור מהאי טעמא דכתיב "על בשר אדם לא יסך"'', וכן הוא ברבה במדבר (פ' י) ודברים רבה (פ"א), ב"ר (פ' לד), זהר בראשית (דף כ), ובהקדמת הזהר (דף ז) נגד בני אדם צדיקיא. ובפסיקתא הובא בילקוט תשא "וישח אדם"''--אלו ישראל''.{{ססס}} וכלל הזה היה אבן מעמסה אל הנושאים אותו שהלא אומר:{{רווח קשיח|3}} "אמחה את האדם מאדם עד בהמה" (בראשית ו), "ותהי הכנם באדם ובהמה" (שמות ח), "שחין..באדם ובבהמה" (שם ט), "בהפרידו בני אדם" (דברים לב), "יצא אדם לפעלו" (תהלות קד), "בקום עלינו אדם" (שם קכד), "ומצרים אדם ולא אל" (ישעיה לא), "ואתן אדם תחתיך" (שם מג), ודומיהם רבים. וכבר התפלאו בזה בתוס' (יבמות סא, עכו"ם ג, בבא קמא לח, בבא בתרא נח, סהנדריןסנהדרין נט), עיין שם.
 
ועתה אחוך, שמע לי. כבר אמרנו כי שם "אדם" נבדל מן שם "איש" במה שמורה על גדרו המיוחד מצד שהוא אדם, לא מצד שהוא ''יש'' ונמצא כיתר בעלי חיים שעל זה מורה שם "איש". והנה המציאות הזה שבעבורו יקרא בשם "אדם" יהיה לפעמים מצד גופו כמו שיבדלו המינים-- שור או כשב או עז, איל וצבי ויחמור, מצד בנין גופם שלפיהו כל אחד בשם מיוחד יקרא, כן יקרא אדם מצד גופו שהוא בעל שתי ידים ניצב הקומה וכדומה שכבר יבדל בזה מיתר הבעלי חיים. ולפעמים יקבהו בשם "אדם" מצד עצמות צורתו ונפשו האלהית שבו ישכיל ויבחר לעשות טוב וצדק שמצד זה יקרא אדם באמת, כי מצד גופו הוא בהמה בתואר אדם כמו שכתב המורה, כי חומר האדם הקרוב הוא חומר בעלי חיים הקרוב.