סמ"ג לאו שנב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

שלא (א) להוציאו בשר הפסח מחבורה לחבורה ואינו נאכל אלא בחבורה אחת שנ' בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ומתרגמינן בבית אחד בחבורה חדא יתאכל דברי רבי שמעון [שם דף פ"ו] אבל ר' יהודה חולק כאשר יתבאר, תניא [שם דף פ"ה] לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה אין לי אלא מבית לבית מחבורה לחבורה מניין ת"ל חוצה חוצה לאכילתו, עוד אומר שם בפרק כיצד צולין [דף פ"ה] אמר רבי אמי המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אינו חייב עד שיניח הוצאה כתובה בו כמו בשבת, עוד שם [בדף פ"ה] המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה האוכלה הר"ז עובר בל"ת בין לרבי יהודה בין לרבי שמעון כדאמר בפרק כל שעה [דף כ"ד] לא יאכל כי קדש הם כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו, שנינו שם [בפ' כיצד צולין דף פ"ו] שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד אלו הופכין פניהם אילך ואלו הופכין את פניהם אילך ואוכלים והמיחם באמצע ופירש שם רש"י אם רוצים לעשות כן הרשות בידם וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו עד שמגיע לחבורתו לפי שאסור לאכול בשתי חבורות, ומותר לכלה להחזיר פניה מחבורתה ואוכלת מפני שהיא בושה לאכול בפניהם ואומר בגמרא [שם] מתני' מני רבי יהודה היא דתניא על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מלמד שהפסח נאכל בשתי חבורות כעי ן שני בתים יכול אף נאכל משתי מקומות ת"ל בבית אחד יאכל וגו' דברי רבי יהודה לפיכך צריך שתהא כעין מחיצה בין חבורה לחבורה, לדברי רבינו שלמה אם רוצים לעשות כן הרשות בידם, ולרבי שמעון דרשינן [שם] על הבתים שהאוכל אוכל בשני מקומות כגון שהיה אוכל בחצר וירדו גשמים שיכנס לבית: