ביאור:בראשית יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף {{הבהרת מרחב ביאור}}
הערות לגבי 'מעשה אבות סימן לבנים'
שורה 50:
<section end=פרק יב/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|יב}}
==הערות==
* "מעשה אבות סימן לבנים" - המקבילות בין סיפור ירידתו של אברהם למצרים לסיפור על ירידת בני ישראל בולטות:
** הירידה של אברהם למצריים בגלל רעב בכנען
** התכנון\תיאום מה להגיד לפרעה ([[ביאור:בראשית מו|סוף פרק מו]])
** התנכלות מצד פרעה
** "וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ." - "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן"
** ה' מכה את פרעה
** יציאה ברכוש גדול
הרמב"ן (על [[קטע:רמב"ן על בראשית יב ו|פסוק ו]] ועל [[קטע:רמב"ן על בראשית יב י|פסוק י]]) מציג כאן כלל גדול: "אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט): כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת. וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו."
 
להרחבה ראה בויקיפדיה: [[W:מעשה אבות סימן לבנים|מעשה אבות סימן לבנים]].
 
* עוד מדברי הרמב"ן מהם הבאנו לעיל ראוי לצוטט לגבי פרשה זו גם את הדברים הבאים: "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו [...] גם יציאתו מן הארץ שנצטווה עליה בתחילה מפני הרעב 'עון אשר חטא' כי האלהים ברעב יפדנו ממות, ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים".