טור חושן משפט קצג: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
אין תקציר עריכה
 
==בית חדש (ב"ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
כל המחובר לקרקע וכו'. הכי איתא להדיא בפרק הספינה דאהא דתנן הלוקח פשתן מחובר מחבירו ותלש כ"ש קנה פרכינן בגמרא משום דתלש כל שהוא קנה אמר רב ששת הב"ע דא"ל לך ויפה לך קרקע כל שהוא וקני כל מה שעליה כך היא גירסת רשב"ם והתוס' לך ויפה לך וכו' וגם פירשו דה"ק החזק בקרקע על ידי יפוי זה שתייפה הקרקע לצרכך שיהא נקי לחרישה דהשתא כשמתכוין לנקות הקרקע ולהחזיק בה כדי לקנות הקרקע הוה ליה כמו נעל וגדר ופרץ כל שהוא וחזקה זו מהניא לפשתן ואע"ג דלא זבין ליה ארעא מ"מ כל המחובר לקרקע ה"ה כקרקע כ"כ רשב"ם והתוס' פי' דא"ל דביפוי זה לצרכך כדי שיהא נקי לחרישה הו"ל חזקה לענין שתהא שאולה לך להיות כחצרך לענין זה שתקנה מה שעליה ונתבארו דברי רבי' שכתב כל המחובר לקרקע דינו כקרקע וכו' דכתב כלשון פירשב"ם וכ"כ הרמב"ם לשון זה וגם כתב אפי' לא כיון לקנות הקרקע וכו' דהיינו כדכתב רשב"ם ואע"ג דלא זבין ליה ארעא וכו' אבל האלפסי והרא"ש גורסים דא"ל לך ויפה לי קרקע כל שהוא וקני כל מה שעליה באגרך כך הוא כתוב באלפסי ישן מדוייק ובספרי הדפוס השמיטו מלת באגרך וכך פירושו דבשכר טרחך שאתה מייפה לי קרקע כל שהוא שיהא נקי לי לחרישה אנכי מקנה לך הקרקע שתהא שכורה לך וקני בה כל מה שעליה ונראה דלפי גירסא זו כתב נמ"י דכיון דלא קני אלא מדין שכירות יש לו להזכיר בפירוש מקום הקרקע שעומד בו הפשתן ויאמר לו שיהא מושכר לך ביפוי זה כדאמר בעלמא ומקומו מושכר לו ואם היה פיקח שוכר את מקומו עכ"ל מבואר מדבריו דלפירשב"ם ותוס' דאינו מטעם שכירות אין צריך להזכיר בפירוש מקום הקרקע שעומד בו הפשתן וכו' וכך הם דברי רבינו וקצת קשה דרבינו פתח בשלשתן בכסף בשטר בחזקה ואינו מפרש אלא חזקה וכסף וצ"ע למה לא כתב וכן נמי בשטר וכו':
 
וכתב הרמב"ם דוקא שצריך לקרקע וכו'. בפ"א דמכירה כתב כך: ומ"ש רבינו ונראה דכמחובר דמי וכו'. איכא לתמוה בדבריו דמשמע דר"ל דכיון דקא חשבי ליה רבנן כמחובר לענין שבועה דמודה מקצת ה"ה לענין קנייה ואונאה ואם כך כוונתו לא קשה כלום להרמב"ם דאיהו סבירא ליה דאף בשבועה דמודה מקצת לא קאמרי רבנן דהו"ל כמחובר אלא היכא דלא צריכין לקרקע כמבואר בפ"ה מטוען ורבינו עצמו בסימן צ"ה הביא דבריו אלה אי נמי סבירא ליה להרמב"ם דהלכה כר' מאיר וכמ"ש התוס' וסמ"ג על שם ר"ח וגם הרב המגיד הזכיר זה ואם נפרש דברי רבינו להשיב על הרמב"ם משבועת שומרים דכתב בפ"ב מה' שכירות דחשבינן ליה כמחובר אפילו אינן צריכים לקרקע וסבירא ליה דה"ה לענין קנייה ואונאה דמאי שנא הא ודאי ליתא שהרי רבינו עצמו כתב בסימן צ"ה על שם הר"י הלוי טעם נכון לחלק ביניהם ע"ש ועוד תימה דלמעלה בסימן קט"ו ס"י לגבי ב"ח מבואר מדברי רבינו דכשאינן צריכין לקרקע לאו כקרקע הן ודלא כהרמב"ם בפרק כ"א ממלוה דלגבי ב"ח אע"פ שאין צריך לקרקע דינן כקרקע וכאן לענין קנייה ואונאה דסובר הרמב"ם דבאינן צריכין לקרקע דינן כמטלטלין השיב עליו רבינו וס"ל דכקרקע הן וא"כ סברת הרמב"ם וסברת רבי' הפוכות בשתים ותו קשה דמלשון רבינו בכאן משמע דאין לחלק כלל אלא בכל דוכתא דיינינן להו כקרקע אפי' אין צריכין לקרקע ולעיל בסי' קט"ו ולקמן בסי' שנ"ד וסי' רנ"ו פסק דבפירות גמורים דאין צריכין לקרקע אין דינן כקרקע ובסי' ש"א גבי שבועת שומרין פסק איפכא דדינן כקרקע אפי' עומדין ליבצר וצריך עיון: