טור יורה דעה קכט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה - חצי סימן ארוך
עריכה
שורה 1:
{{טור|יורה דעה|קכח|קכט|קל|}}
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
כל מקום שהיין בחזקת משתמר, דאיכא למיתלי שלא נגע בו הנכרי, מותר אפילו בלא חותם.
שורה 34 ⟵ 33:
נכרי ששמע שאגת קול אריה ומפחדו נכנס לבית החביות, היין מותר אפילו הן פתוחות, אע"פ שאינו נתפס עליו כגנב שהרי להציל עצמו נכנס, שהוא ירא שמא גם אחרים נחבאו שם אפילו סגר הדלת אחריו.
 
גנבים שנכנסו למרתף ופתחו חביות של יין, אם רוב גנבי העיר נכרים אסור, ואם רובן ישראל מותר. ובמקום שיש ליהודים שכונה לבדם, הולכים אחר רוב בני השכונה, אע"פ שרוב בני העיר נכרים. ובקמוםובמקום שרגילין להצניע ממון בחבית אצל היין, מותר אפי'אפילו אם רוב גנבי העיר נכרים, דשמא לא באו אלא בשביל הממון וכשראו שהוא יין לא נגעו בו חיל שבא לעיר ונכנס לבית ישראל בשעת שלום חביות פתוחות אסורות וסתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות:.
 
חיל שבא לעיר ונכנס לבית ישראל, בשעת שלום - חביות פתוחות אסורות וסתומות מותרות, בשעת מלחמה - אלו ואלו מותרות.
נכרי שנמצא עומד אצל הגת אם יש בו טופח על מנת להטפיח צריך הדחה וניגוב דחיישינן שמא נגע דלא מירתת למיגע שהוא סבור שאינו מפסידה כיון שאין בו יין ואי לא סגי בהדחה:
 
נכרי שנמצא עומד אצל הגת, אם יש בו טופח על מנת להטפיח, צריך הדחה וניגוב, דחיישינן שמא נגע, דלא מירתת למיגע שהוא סבור שאינו מפסידה כיון שאין בו יין. ואי לא, סגי בהדחה:.
זונה נכרית במסיבת ישראל היין מותר זונה ישראלית במסיבתם של נכרים יינה של הזונה אסור:
 
זונה נכרית במסיבת ישראל, היין מותר. זונה ישראלית במסיבתם של נכרים, יינה של הזונה אסור:.
ישראל הניח יין בביתו בחלון שלא היה סגור ובא נכרי והכניס שם זונה וסגר הדלת אחריו אח"כ מצא הישראל יינו כמו שהניחו והתירו א"א הרא"ש ז"ל דבעבידתיה טריד ואין לו פנאי לנסך:
 
ישראל הניח יין בביתו בחלון שלא היה סגור, ובא נכרי והכניס שם זונה וסגר הדלת אחריו, אח"כ מצא הישראל יינו כמו שהניחו, והתירו א"אאדוני אבי הרא"ש ז"ל, דבעבידתיה טריד ואין לו פנאי לנסך:.
חצר שחלקוה בראשי יתידות בין ישראל לנכרי אע"פ שהחביות פתוחות עומדות סמוך לחלקו של נכרי תוך פשוט ידיו מותרות וכן אם היה גגו של ישראל למעלה מגגו של נכרי מניח שם יינו אע"פ שידו של נכרי מגעת שם חבית של יין שצפה בנהר ונמצאת כנגד עיר שרובה ישראל אם יש בנהר מכשולי' וסכר אגמי מים שהיו מעמידין אותה אילו בא ממקום אחר מותרת שאין לתלותה אלא בעיר שנמצאת כנגדה ואם אין בנהר סכר אגמי מים אסורה שאנו תולין אותה ברוב הסביבות שהם נכרים שבכל מקום שיש רוב וקרוב הולכין אחר הרוב:
 
חצר שחלקוה בראשי יתידות בין ישראל לנכרי, אע"פ שהחביות פתוחות עומדות סמוך לחלקו של נכרי תוך פשוט ידיו, מותרות. וכן אם היה גגו של ישראל למעלה מגגו של נכרי, מניח שם יינו אע"פ שידו של נכרי מגעת שם.
נמצא כנגד עיר שרובה נכרים אם רוב הסביבות ישראל ויכולה לבא שם דרך ישראל שלא תטבע מותרת אפילו קרובה הרבה לעיר של נכרים עד שמוכיח קרובתה שהיא של נכרי מניחין הקרוב והולכין אחר הרוב ואם לאו שאינה יכולה לבא מהסביבות היין אסור והחבית מותרת בהנאה למוצאה ואם בא ישראל ונתן בה סימן אף היין מותר למוצאה חבית של יין שנמצאת בכרמו של ישראל ויש כרמים אחרים של ישראל סמוכין וכרמים רבים מהם של נכרים סביבותיהם אע"פ שרחוקים משל ישראל החבית אסורה ואצ"ל כשאין שם רם אחר של ישראל אלא זה שאין דרך לגנוב מכרם זה להצניע בתוכו וכן נמי להקל אם נמצא בשל נכרי ויש סביבותיו כרמים של ישראל בד"א כשיושבת בין ההרים שאינו מעבר לעוברי דרכים אבל אם אינה יושבת בין ההרים אסורין שרוב עוברי דרכים נכרים הם ושמא מהם נפל בד"א שתולין בעוברי דרכים בבקבוק שדרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בו אבל חביות שאין דרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בו אין תולין אותו בעוברי דרכים נודות יין שנמצאו מושלכין בדרך אם רוב שופכי יין ישראל מותרין ודוקא בנודות גדולים אבל אם הם קטנים שדרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בהן אסורים שאנו תולין ברוב עוברי דרכים שהם נכרים היה בהן גדולים וקטנים מותרין שהגדולים מוכיחין על הקטנים שהם משופכי ישראל והרי רובו ישראל והקטנים להכריע המשא באו ולפיכך כולן מותרין:
 
חצר שחלקוה בראשי יתידות בין ישראל לנכרי אע"פ שהחביות פתוחות עומדות סמוך לחלקו של נכרי תוך פשוט ידיו מותרות וכן אם היה גגו של ישראל למעלה מגגו של נכרי מניח שם יינו אע"פ שידו של נכרי מגעת שם חבית של יין שצפה בנהר ונמצאת כנגד עיר שרובה ישראל - אם יש בנהר מכשולי'מכשולים וסכר אגמי מים שהיו מעמידין אותה אילו בא ממקום אחר, מותרת, שאין לתלותה אלא בעיר שנמצאת כנגדה. ואם אין בנהר סכר אגמי מים אסורה, שאנו תולין אותה ברוב הסביבות שהם נכרים, שבכל מקום שיש רוב וקרוב הולכין אחר הרוב:.
 
נמצא כנגד עיר שרובה נכרים - אם רוב הסביבות ישראל ויכולה לבוא שם דרך ישראל שלא תטבע, מותרת אפילו קרובה הרבה לעיר של נכרים עד שמוכיח קרובתה שהיא של נכרי, מניחין הקרוב והולכין אחר הרוב. ואם לאו, שאינה יכולה לבוא מהסביבות, היין אסור, והחבית מותרת בהנאה למוצאה. ואם בא ישראל ונתן בה סימן, אף היין מותר למוצאה.
 
חבית של יין שנמצאת בכרמו של ישראל, ויש כרמים אחרים של ישראל סמוכין, וכרמים רבים מהם של נכרים סביבותיהם, אע"פ שרחוקים משל ישראל, החבית אסורה. ואין צ"ל כשאין שם כרם אחר של ישראל אלא זה, שאין דרך לגנוב מכרם זה להצניע בתוכו. וכן נמי להקל, אם נמצא בשל נכרי ויש סביבותיו כרמים של ישראל.
 
במה דברים אמורים כשיושבת בין ההרים שאינו מעבר לעוברי דרכים. אבל אם אינה יושבת בין ההרים, אסורין, שרוב עוברי דרכים נכרים הם ושמא מהם נפל. במה דברים אמורים שתולין בעוברי דרכים, בבקבוק שדרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בו, אבל חביות שאין דרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בו, אין תולין אותו בעוברי דרכים.
 
נודות יין שנמצאו מושלכין בדרך - אם רוב שופכי יין ישראל מותרין. ודוקא בנודות גדולים. אבל אם הם קטנים שדרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בהן, אסורים, שאנו תולין ברוב עוברי דרכים שהם נכרים. היה בהן גדולים וקטנים, מותרין, שהגדולים מוכיחין על הקטנים שהם משופכי ישראל והרי רובו ישראל והקטנים להכריע המשא באו ולפיכך כולן מותרין.
 
==בית יוסף==