ביאור:בראשית יד כג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 39:
 
אברם זכר את הריב בינו לבין לוט ([[בראשית יג ח]]) ואת הצעתו לחלק את חלקתם, "אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" ([[ביאור:בראשית יג ט]]). עם זאת, לוט סירב לקבל את הצעת הפשרה ועזב תוך שהוא מותיר לאברם את כל החלקה מבלי לדרוש תשלום בעבורה. כך הפך אברם לבעל חוב ללוט. דברי אברם נאמרים למלך סדום, אולם למעשה הם מופנים ללוט כאשר הוא משאיר את כל רכושו של לוט, "וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי [לוט] הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם". בצורה זו אברם מנע מיורשיו של לוט (מואב ועמון) לבוא ולטעון בעלות על כנען.
 
לוט הבין שאסור לו לדבר עם אברם או אפילו להודות לו, כי אפילו תודה תעשיר את אברם. לוט הבין שאסור לחזור לאברם, ואפילו לא לדבר איתו או לתת לו עצה. כל דבר שלוט יעשה יצור מצב שאברם ישבור את שבועתו ויעשיר את אברם,{{הערה|<small>לדוגמא יתרו נתן שתי עצות למשה שעיצבו את עם ישראל ([[שמות יח יט|שמות יח יט-כג]].)</small> }} לכן אפילו לאחר מהפך סדום לוט לא חזר ולא דיבר עם אברם.
 
==== נבחרי אדוני ====