רמב"ם על פאה ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט לפיהמ"ש|פאה|ו|ז|ח}} ===משנה א=== <קטע התחלה=א/>אמר הכתוב {{ממ|דברים|כ..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 31:
ו'''כלכלה''' — הוא הסל. וכבר פירשנו '''אל תסג גבול עולם''' ([[רמב"ם על פאה ה#משנה ו|לעיל ה, ו]]):<קטע סוף=ג/>
===[[משנה פאה ז ד|משנה ד]]===
<קטע התחלה=ד/>'''כתף''' — הוא שיצאו מן האשכול שריגים דקים מלאים ענב. וכן העץ, כמו ההדס המזרחי.
אבל פירוש '''נטף''' הוא נוזל, רוצה לומר שהוא דבר נוטף ונוזל ונוגע קצתו על קצתו עד יתכנס ויתאבק זה על זה, וכל מה שהוא זולת זה הוא מה שקראו הכתוב עוללות.
'''וארכובה''' — הם הכריכות שיש בזמורות.
'''נקרצת''' — היא נחתכת, ונגזרה מן "קרץ מצפון" {{ממ|ירמיה|מו|כ}}. ואין הלכה כר' יהודה:<קטע סוף=ד/>
===[[משנה פאה ז ה|משנה ה]]===
<קטע התחלה=ה/>'''המדל''' — התולש. ועניינו, כמו שהוא מותר שיכרות הזלזלים וישליכם כאשר יכרתו מן האשכולות, כן הוא מותר לו לכרות מן העוללות. ואין הלכה כדברי רבי מאיר:<קטע סוף=ה/>
===[[משנה פאה ז ו|משנה ו]]===
<קטע התחלה=ו/>אמר הכתוב: בכל אילן שניטע, "שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים" {{קטן|([[ויקרא יט כג|ויקרא יט, כג]]-כד)}}. ודינו שיאכלו אותו בעליו בירושלים, כמעשר שני. ובית הלל אומרים: כשקרא הקב"ה תבואת השנה הרביעית "קדש הילולים", וקרא המעשר "קדש" – משפטו כמשפט המעשר; וכשיפדה נטע רבעי שלו לעצמו, יוסיף חמישיתו על מה שהוא שוה, כאשר אמר הכתוב במעשר: "אם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו" {{ממ|ויקרא|כז|לא}}.
ו'''ביעור''' — הוא להסירו מביתו כשישלם זמנו, כמו שנבאר במסכת מעשר שני, והוא מה שאמר הכתוב: "בערתי הקדש מן הבית" {{ממ|דברים|כו|יג}}.
ובית שמאי לא יחייבוהו כלום מכל זה, שלא נכתב דבר בעניין זה כלל, כי אלו הפסוקים באו בעניין המעשר, ואינם מדמים כרם רבעי למעשר:<קטע סוף=ו/>
| |||