סבא אליהו/חלק א/פרק יח: הבדלים בין גרסאות בדף

ובהא דלעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר וכו'. הקושיא מבוארת, כיון שזכירת המיתה ודאי מועלת, והיא תרופה ודאית ליצה"ר, מפני מה אמרו שיכנס בסכנה ויתחיל לעסוק בתורה, ואם לאו יקרא ק"ש, ואם לאו יזכור לו יום המיתה, יאמרו שמיד יזכור לו יום המיתה מבלי שיכנס בספק (עיין ס' שם טוב שם בהקדמה), ומ"ו אבי זצוק"ל היה מתרץ דלא די זכירת יום המיתה אם לא יקרא קודם מה שיש לאחר המיתה, ג"ע וגהינם שכר ועונש, ואם היה זוכר לו יום המיתה מיד מבלי קדימת ידיעה ממה שיש אחריה שכר ועונש, כ"ש דפקר טפי כי יאמר לית דין ולית דיין ולית עלמא אחרן כדאי' בב"ר גבי קין, ואומר אבד חשבון, חשבונו של עולם (פ' הספינה). ויותר יתלהב ביצרו לילך אחר תאוות העולם, כמ"ש אכול ושתה כי מחר נמות, (ואגב זה אעירכם, שכמדומה לי שיש טעות סופר בדיבור התוספות בכתובות פ"ה דף ס"ה ע"א, ד"ה שתה, שכתוב שם פסוק דמשלי כ"ג. אכול ושתה. והמעיין יראה שאינו ענין למה שכתבו, כי אם פ' זה דישעיה, אכול ושתה כי מחר נמות. שהוא מקור, והואיל ולא ראיתי עד כה שום מחבר שהגיהו, לא נגעתי בו יד בתלמוד שלי, וצ"ע). וכן אמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה, ולכן בתחילה יעסוק בתורה, דבראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, וגם האור שבה מחזירו למוטב, וכמ"ש רש"י בפ"א דע"ז, על תורה מביאה לידי זהירות ז"ל, ע"י שיעסוק בה, ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה ונזהר עכ"ל. ובעסק התורה יחזה שכר ועונש לאחר מיתה, ויזכור מאמר החכם ז"ל, המות קשה מכל מה שלפניו, וכך מכל מה שלאחריו עכ"ל. ואי לא אזיל יקרא ק"ש שיש בה שכר ועונש גשמי בעוה"ז, ואח"כ אי לא אזיל יזכור לו יום המיתה, שלא יוכל עוד לומר אכול ושתה כי מחר נמות, דפח"ח. ולזה נראה שתרגם המתרגם אמרו בלבבכם וגו', ודומו סלה. ואדכרו יומי מיתותא לעלמין ע"כ. ר"ל מיתת עולם הזה, ומיתה שלאחר מיתה בעוה"ב.