מדרש תנחומא דברים: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←סימן ב: עיצוב |
מ עיצוב |
||
שורה 19:
===סימן ג===
{{צמד|דברים ב ב|וַיֹּאמֶר ה' (אל משה) [אֵלַי לֵאמֹר] רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה}} [וגו'] {{צמד|דברים ב ד|וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו}}. זה[ו] שאמר הכתוב, {{צמפ|תהלים ס|א|לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד}}. אימתי? {{שם|תהלים ס||ב}}: {{צמפ|בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף}}. והרי כבר נאמר, {{מצ|מלכים א יא|טז|כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם}}. ואחרי כן חוזר ואומר, {{צמפ|וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח}}. זה[ו] שאמר הכתוב, {{צמנ|ישעיהו נ|ח|קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי}}. נתן הקדוש ברוך הוא את התורה לישראל, כדי שיזכו בה לכל האומות. את מוצא, שיואב היה ראש סנהדרין, שנאמר, {{מצ|שמואל ב כג|ח|(ו)אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי}}, זה יואב. ודוד חכם מכלם היה, שנאמר, {{שם|שמואל ב|יד|כ|וַאדֹנִי חָכָם כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}}. ולא היו עושין דבר אלא על פי סנהדרין, שנאמר, {{צמפ|לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת}}:
: {{צמפ|שׁוּשַׁן}}, אלו סנהדרין, שנאמר, {{מצ|שיר השירים ז|ג|סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים}}.
: {{צמפ|עֵדוּת}}, על שם התורה שנקראת עדות.
: {{צמפ|מִכְתָּם}}, זה דוד, שנעשה מלך וקורא עצמו עני, תם, שהלך בתמימות עם קונו.
: {{צמפ|לְלַמֵּד}}, ללמדו הדבר.
: אימתי? {{צמפ|בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם}}.
מהו? כשהלך יואב להלחם עם ארם נהרים, יצאו לקראתו, אמרו לו, את מבני בניו של יעקב ואנו מבני בניו של לבן, והרי התנאי שלהם קיים, דכתיב {{מצ|בראשית לא|נב|עֵד הַגַּל הַזֶּה}} וגו'. כששמע יואב כך, חזר אצל דוד, אמר לו, מה אתה אומר, הרי תנאי שבועת יעקב. מיד הושיבו סנהדרין, {{צמפ|שׁוּשַׁן עֵדוּת [וגו'] לְלַמֵּד}}. למדוהו ואמרו לו, באמת כך היה התנאי, אלא שהם עברו תחלה. בלעם הרשע לא כך אמר {{מצ|במדבר כג|ז|מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב}} וגו'? וכושן רשעתים לא שעבד בנו, שנאמר {{מצ|שופטים ג|ח|וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם}} וגו'. הם הרשיעו עלינו שתי רשעיות. כיון שהורו להם סנהדרין כך, חזר עליהם והרגם, שנאמר {{צמפ|בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵי[א] מֶלַח}}. והלא עם ארם עשה מלחמה, מהו {{צמפ|וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם}}? היה צריך לומר, "ויך את ארם", ולא אדום. אלא כשבא יואב להלחם עם ארם, עמדו עליו בני אדום ואמרו לו, לא כך אמר להם הקדוש ברוך הוא, {{צמד|דברים ב ה|אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל}}? השיב יואב, לא כך אמר לנו, {{צמד|אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו}}? הניחו אותנו לעבור לארצנו. אמר יואב, אם נחריב אדום עכשיו, אין אנו מוצאין בחזרתנו לא אכילה ולא שתיה, אלא נניח אותם עד שנכה את ארם ונחזור עליהן. לכך נאמר, {{צמפ|וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵי[א] מֶלַח}}. אמר הקדוש ברוך הוא, מה אתם מועילין שתכו את אדום קמעא קמעא? אבישי בן צרויה הרג שמונה עשר אלף, "ויהי כל אדום לדוד לעבדים נושאי מנחה".{{הערה|אין לפנינו פסוק כזה, וקרוב לו, ב[[שמואל ב ח יד|שמואל ב ח, יד]]: {{פסוק|וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד}}, והביטוי "נושאי מנחה" מופיע בהקשר לעמים אחרים, ראו למשל באותו פרק [[שמואל ב ח ב|פסוק ב]] ו[[שמואל ב ח ו|פסוק ו]].}}. כשיגיע זמן, אני אכלה את אדום ואחריבנה, שנאמר, {{מקור|עובדיה א יט|עובדיה א יט–כא}}: {{פסוק|וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו}} וגו' {{פסוק|אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן}} וגו', {{פסוק|וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל}} וגו', {{פסוק|וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו}} וגו'. באותה שעה, {{שם|שם=עובדיה א כא}}: {{פסוק|וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה}}.
===סימן ד===
רב לכם סב את ההר הזה. זה שאמר הכתוב, השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו' (שה"ש ב ז). שלש שבועות שהשביע הקדוש ברוך הוא בשיר השירים למה. אחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא יגלו את הקץ. ואחת, שלא ידחקו את הקץ. ואחת, שלא ימרדו על המלכיות. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם אתם מקיימין את השבועות, מוטב. ואם לאו, אני מתיר בשרכם כצבאות וכאילות שאין להם דורש ומבקש, כך לא אדרוש את דמכם. ויאמר ה' אלי ראה החילותי תת לפניך את סיחון. וכתיב, ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם (עמוס ב ט). בזכות מה. בזכות התורה, שהחכמים מורין אותה. אמרו חכמינו זכרונם לברכה, קשה היה סיחון, כמגדל וחומה היה גבהו, והיה קשה מכל הבריות, וארוך מכל מגדל שבעולם, ורגליו מגיעות לארץ, ואין בריה בעולם יכולה לעמוד בפניו. [ ומה שהוא אומר, ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת (שם) -מה עשה הקדוש ברוך הוא. כפה שר שלו ושר ארצו והפילו ממקומו ומסרו לפני ישראל. לפיכך כתיב, ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת]. אמרו חכמינו זכרונם לברכה, קשין היו סיחון ועוג יותר מפרעה וחיילותיו. וכשם שאמרו שירה על מפלת פרעה וחילו, כך היו ראויין לומר שירה על מפלת סיחון ועוג. אלא שבא דוד ואמר עליהם שירה, שנאמר, למכה מלכים גדולים כי לעולם חסדו, ויהרוג מלכים אדירים וגו', לסיחון מלך האמורי כי לעולם חסדו וגו' (תהלים קלו יז-יט).
==הערות==
<references/>
{{סרגל ניווט|מדרש תנחומא||מסעי|דברים|ואתחנן}}
|