מדרש תנחומא פינחס: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
מ סוף הגהה
שורה 147:
אמר רבי ינאי, בנוהג שבעולם, זה שעובר על גב הנהר, אי אפשר לו שלא ישתה שנים ושלשה לוגין מים. ואני כל הימים מלא שעלי, שנאמר, מי מדד בשעלו מים {{ממ|ישעיהו|מ|יב}}. ואני על לוגך כתבתי, {{צמד|בקדש הסך נסך שכר לה'}}, שהוא לשון שתיה, לשון שביעה, לשון שכרות. בהמה אחת בראתי בעולמי ואין אתה יכול לעמוד במזונותיה.
:ואיזה זו? בהמות בהררי אלף {{ממ|תהלים|נ|י}}. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ורבנן. '''רבי יוחנן''' אמר, בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים היא רועה בכל יום, שנאמר, כי בול הרים ישאו לו {{ממ|איוב{מ|כ}}. '''רבי יהושע בן לוי''' אומר, בהמה רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלין לה כל מיני מאכל לאכילתן של צדיקים לעתיד לבא, שנאמר, והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר {{ממ|ישעיהו|סה|י}}. ו'''רבנן''' אמרי, היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלים לה בהמות בכל יום והיא אוכלת. מה טעם? דכתיב, וכל חית השדה ישחקו שם {{ממ|איוב|מ|כ}}. אפשר דאית בעיר אכיל בעיר? אמר רבי תנחומא, גדולים מעשה אלהינו ומה מתוקנים מעשיו.
ומהיכן הוא שותה? רבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יהושע בן לוי אומר, כל מה שהירדן עושה לששה חדשים הוא שותה אותן גמיעה אחת, שנאמר, הן יעשוק נהר לא יחפוז וגו' {{שם|איוב מ||כג}}. ויש לה בהן כדי לכלוך פה. ומהיכן הוא שותה? תני רבן שמעון בן גמליאל, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן {{ממ|בראשית|ב|י}}, ושמו יובל, שנאמר, ועל יובל ישלח שרשיו {{ממ|ירמיהו|יז|ח}}. וממנו שותה. תני רבי חייא בשם רבי מאיר, ואולם שאל נא בהמות ותורך ועוף השמים ויגד לך {{ממ|איוב|יב|ז}}. '''{{צמד|שאל נא בהמות'''}}, זו הבהמה. '''{{צמד|ועוף השמים'''}}, זו זיז שדי; או שיח לארץ ותורך, ויספרו לך דגי הים {{שם|איוב יב||ח}}. '''{{צמד|שיח לארץ'''}}, זו גן עדן. '''{{צמד|דגי הים'''}}, זה לויתן. מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת {{שם|איוב יב||ט}}. מלך אחד היה לך ושמו שלמה, שנאמר, ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סולת וששים כור קמח, עשרה בקר בריאים וגו' {{מקור|מלכים א ה ב|מלכים א ה, ב–ג}}. אמר רבי יהודה בר זבידה, אלף נשים היו לו לשלמה, וכל אחת ואחת עושה לו בכל יום כזה, זו סבורה שאצלה הוא סועד. (רבי) נחמיה הפחה (אומר), לא היה יכולת בו לעמוד, ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד וגו' {{ממ|נחמיה|ה|יח}}.
אמר הקדוש ברוך הוא, בני, לא מפני שיש לפני אכילה ושתיה אמרתי לכם, אלא בשביל הריח, שתהיו ערבין ונותנין לפני לריח ניחוח.
 
שורה 178:
 
 
{{צמד|והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר אחד}} [וכו'] {{צמד|איל אחד}}.
: משל למלך שעשה סעודה שבעה ימים, וזמן כל בני המדינה בשבעת ימי המשתה. כיון שעברו שבעת ימי המשתה, אמר לאוהבו, כבר יצאנו ידי חובותינו מכל בני המדינה. נגלגל אני ואתה במה שתמצא, בליטרא של בשר או ליטרא של דג או ירק.
כך הקדוש ברוך הוא אמר לישראל, כל קרבנות שהקרבתם בשבעת ימי החג, על אומות העולם הייתם מקריבים. אבל ביום השמיני, נגלגל אני ואתם במה שאתם מוצאין, בפר אחד ואיל אחד.