טור אורח חיים תרו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏טור: עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
 
ונהגו לטבול בערב יום הכיפורים. ואמר רב עמרם: טובל אדם בשעה ז' ומתפלל מנחה. ואמר רב סעדיה: בעלייתו מלטבול מברך על הטבילה, וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: ואין דבריו נראין בזה, שלא מצינו בתלמוד רמז לטבילה זו ואינה לא יסוד נביאים ולא מנהג נביאים, ולא עדיפא מערבה דאמרי (סוכה מד:) חביט חביט ולא בריך משום שאינה אלא מנהג נביאים, ואי משום דרבי יצחק דאמר (ר"ה טז) חייב אדם לטהר עצמו ברגל, היינו לטהר עצמו מכל הטומאות ואף מטומאת מת ולהזות עליו ג' וז' והאידנא אין לנו טהרה, וכיון שאין בעלי קריין טובלין כל השנה אין חובה לטבילה זו ואין לברך, אלא שנהגו העולם לטהר עצמם מקרי ביום הכיפורים וסמכוהו על מדרש של פירקי ר"א שנקיים כמלאכי השרת ביום הכיפורים.
 
==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
ויתן כל אדם אל לבו בעי"ה לפייס לכל מי שפשע כנגדו כ"כ הרא"ש במסכת יומא והביא ראיה מדאמרינן בגמרא (פז:) דרב אזל לפיוסי לר"ח במעלי יומא דכפורי ואמרי' נמי התם (שם) רב הו"ל מלתא בהדי ההוא טבחא כלומר שהטבח חטא לו נטר ליה תריסי ירחי דשתא ולא אתא כי אתא מעלי יומא דכפורי אמר איזל אנא ואפיק מדעתיה:
 
ומ"ש דעבירות שבין אדם למקום י"ה מכפר וכו' עד א"צ לפייסו עוד פשוט בסוף מסכת יומא (פה:):
 
ומ"ש וה"מ לחבירו אבל לרבו צריך להרבות עליו רעים עד שיתפייס כן כתבו שם הרי"ף והרא"ש וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מה' תשובה ונראה שלמדו כן<i data-commentator="Hagahot" data-order="1"></i> מדאמרי' בגמ' (פז:) דרב אזל לפיוסי לר' חנינא תליסר מעלי יומא דכיפורי ופריך והיכי עביד הכי והא"ר יוסי בר"ח כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר מג' פעמים ומשני רב שאני וסוברים דה"ק רבו שאני שאפי' כמה פעמים צריך לבקש ממנו עד שיתפייס ורבי חנינא היה רבו של רב שהיה הוא יושב בראש במקום רבי' הקדוש אבל רש"י פי' רב שאני מחמיר על עצמו היה: ודע דבגמרא פריך ור"ח היכי עביד הכי והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ומשני ר"ח חלמא חזא ליה לרב דזקפוה בדיקלא וגמירי דכל דזקפיה בדיקלא רישא הוי אמר שמע מינה בעי למיעבד רשותא ולא איפייס כי היכי דליזל ולגמר אורייתא בבבל:
 
ואם מת מביא י' ב"א ומעמידים על קברו וכו' (שם.) א"ר יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר מג' פעמים ואם מת מביא י' ב"א ומעמידם על קברו וכו':
 
ומ"ש ועושים כן כדי שיהא לב כל ישראל שלם וכו' לאו אדסמיך ליה<i data-commentator="Hagahot" data-order="1"></i> בלחוד קאי אלא ארישא קאי שכתב דעי"ה יש לפייס לכל מי שפשע כנגדו: כתב המרדכי במסכת יומא מנהג לבקש מחילה עי"ה כדאית' במדרש שובה ישראל: וכתב עוד תקנת קדמונינו וחרם שלא להוציא ש"ר על המתים ויש סמך לדבר בהגדה דר' תנחומא פ' ואתחנן:
 
ונהגו לטבול בעי"ה ואמר רב עמרם טובל אדם בשעה שביעית וכו' עד סוף הסימן הכל בפסקי הרא"ש וגם הכלבו כתב בשם הר"ם דטבילה של י"ה א"צ ברכה כי אינה רק בשביל טהרה וכ"כ התשב"ץ <i data-commentator="Prisha" data-order="1"></i>: וכתב עוד בשמו שיכול ללקות ולטבול בעי"ה מתי שירצה רק שיהיה קודם הלילה: כתב התשב"ץ בער"ה ועי"ה וכשהוא בעל ברית אז רגיל לשפוך על ראשו ועל גופו ט' קבין מים חמין שהם רי"ו ביצים במקום טבילה כי אותה טבילה אינה כי אם בשביל טהרה ולא בשביל חובה: כתב עוד בתשב"ץ הלכה למעשה על אבל כשחל יום ג' מסתימת הגולל בעי"ה ונצטווה לרחוץ אבל לא ללבוש לבנים ודוקא ביום ג' מותר פחות מכאן לא עכ"ל ואיני יודע טעם היתר לרחוץ בתוך שבעה משום מנהגא שנהגו לרחוץ בערב יום הכפורים <i data-commentator="Prisha" data-order="1"></i>: