חוק פסיקת ריבית והצמדה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[610074] קישור מאגר חקיקה
[610074] קישור מאגר חקיקה
שורה 10:
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל"ט, תשמ"ד, תשמ"ט, תשס"א; צו תשנ"ג}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רשות שיפוטית" – בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יום הגשת התביעה" – לרבות היום שבו פנה בעל הדין לראשונה לרשות השיפוטית לפסוק בענין;}}
שורה 19:
 
{{ח:סעיף|2|הסמכות לפסוק ריבית}}
{{ח:ת}} רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף, או שציוותה על ביצועו של פסק כזה, או שקבעה סכום כסף המגיע על פי חיקוק, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו סכום, כולו או מקצתו.
 
{{ח:סעיף|3|ריבית על הוצאות ושכר טרחה}}
{{ח:ת}} רשות שיפוטית רשאית לפסוק ריבית גם על הוצאות משפט ועל שכר טרחה של עורך דין שפסקה לבעל דין.
 
{{ח:סעיף|3א|הצמדה|תיקון: תשל"ט, תשמ"ד, תשמ"ט}}
שורה 37:
{{ח:סעיף|5|תקופת הריבית וריבית פיגורים|תיקון: תשל"ו, תשמ"ט, תשס"א}}
{{ח:תת|א}} תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד מועד הפרעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד מועד הפרעון; בשכר טרחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד מועד הפרעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|בסעיף זה, "מועד הפרעון" – המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר.}}
{{ח:תת|ב}} סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים).
{{ח:תת|ג}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל, ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון.
שורה 53:
 
{{ח:סעיף|7|ריבית דריבית|תיקון: תשמ"ט, תשס"א}}
{{ח:ת}} ריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה; לענין זה, "קרן" – סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית וכן הפרשי ההצמדה והריבית לפי חוק זה.
 
{{ח:סעיף|8|פיצויים במשפט פלילי|תיקון: תשל"ז}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על פסיקת פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי"ד-1954}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 35|סעיף 35 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955}}, {{ח:חיצוני|פקודת העמדת עבריינים במבחן#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 39|וסעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957}} ולענין תקופת הריבית רואים את יום הגשת כתב האישום כיום הגשת התביעה.
 
{{ח:סעיף|9|פטור מחיוב בתשלום ריבית}}
{{ח:ת}} בעל דין ששילם ליריבו את הסכום שהוא עשוי להתחייב בו, כולו או מקצתו, בכפוף להחלטת הרשות השיפוטית, לא תוטל על הסכום ששולם כאמור ריבית לפי חוק זה לתקופה שאחר התשלום; הוא הדין כשהציע סכום זה ליריב והלה סירב לקבלו.
 
{{ח:סעיף|10|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} תשלום או הצעת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, וכן קבלת תשלום כאמור, לא יפגעו בזכויותיהם וטענותיהם של בעלי הדין במהלך הדין.
 
{{ח:סעיף|11|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה.
 
{{ח:סעיף|12|הוראות מעבר|תיקון: תשל"ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|13|ביטולים}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפרוצידורה האזרחית העותומנית#סעיף 112|סעיף 112 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותומנית}} מיום 2 רג"ב 1296 (21 ביוני 1879) – בטל; {{ח:חיצוני|חוק הפרוצידורה האזרחית העותומנית#סעיף 106|סעיף 106 לאותו חוק}} לא יחול לגבי פסיקת ריבית לפי חוק זה.
 
{{ח:חתימות|}}
* '''דוד בן-גוריון'''<br>ראש הממשלה
* '''יצחק בן-צבי'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
 
{{ח:סוף}}
 
[[קטגוריה:בוט חוקים]]