חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

 

<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">

<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}</div>

 

{{ח:סעיף|5|לשכת שירות התעסוקה|תיקון: תשל"ז}}

 

{{ח:סעיף|5א|סייג לתחולה|תיקון: תשל"ז}}

 

{{ח:סעיף|12|זכויות ותק}}

 

{{ח:סעיף|13|דין חייל משוחרר שנתקבל שלא על פי בקשה}}

 

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: זכות-עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי-מלחמה}}

 

{{ח:סעיף|18|דין בן-משפחה}}

 

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה|תיקון: תשל"ז}}

 

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ"ט}}

 

{{ח:סעיף|23|זכות ערעור|תיקון: תשכ"ט, תשס"ב, תשס"ט}}

 

{{ח:סעיף|24|סמכויות בית דין אזורי|תיקון: תשכ"ט}}

 

{{ח:סעיף|25|יועצים|תיקון: תשי"ב, תשכ"ט}}

{{ח:סעיף|26א|ניגוד ענינים בבקשה מסוימת|תיקון: תשס"ב}}

{{ח:תת|א}} חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין ענין אחר שלו; לענין זה –

{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד ענינים אם הוא נובע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג)}} ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי ענין או השתייכות מסוימים.

{{ח:תת|ג}} נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, יודיע על כך לחברי הועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה.

 

{{ח:סעיף|29|דין המוחזר לעבודה על פי צו|תיקון: תשכ"ט}}

 

{{ח:סעיף|30|סמכות בית משפט}}

 

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: נכי-מלחמה וזכויות-קדימה לעבודה}}

 

{{ח:סעיף|31|תקנות בדבר נכי מלחמה|תיקון: תשי"ב}}

{{ח:תת|א}} להטיל חובה על נותני-עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני-עבודה, להעסיק נכי-מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות;

{{ח:תת|ב}} לייחד לנכי-מלחמה סוגי-עבודות במפעלים או התעסקויות מסויימות;

 

{{ח:סעיף|32|צווים בדבר נכי מלחמה}}

 

{{ח:סעיף|33|תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה|תיקון: תשי"ב}}

{{ח:תת|א}} לקבוע כי לאחד מבני-המשפחה של חייל תהיה, בתקופת שירותו הצבאי של החייל, זכות-קדימה לקבלת עבודה במפעל שבו הועסק החייל סמוך לפני התגייסותו;

{{ח:תת|ב}} לקבוע כי לחיילים משוחררים תהיה זכות-קדימה לקבלת עבודה;

 

{{ח:סעיף|34|תחולת פרקים מסויימים}}

 

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}}

 

{{ח:סעיף|39|גיוס מחדש}}

 

{{ח:סעיף|39א||תיקון: תשל"ז}}

 

{{ח:סעיף|40|הקלות שונות|תיקון: תשי"ב, תש"ל, תשל"ה, תשנ"ד, תשנ"ה}}

{{ח:תת|ב}} לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו במפורש כשר הממונה על ביצועו, או – כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמדו בתקפן ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) – אם נתונות בידו הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות.

{{ח:תת|ב1}} {{ח:תתת|1}} בסעיף קטן זה –

{{ח:תתתת|1}} בן זוג, ילדים או הורים של חייל;

{{ח:תתתת|2}} אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה:

{{ח:תתתתת|א}} ועדה רפואית קבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 5|סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986}}, כי הם בלתי כשירים לשירות;

{{ח:תתתתת|ב}} הכנסתם מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף;

{{ח:תתתת|1}} ילד חורג או ילד מאומץ;

{{ח:תתתת|2}} נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה;

{{ח:תתתת|3}} מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה;

{{ח:תתת|2}} בשנים 1994, 1995 ו-1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה.

{{ח:תתת|3}} שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן:

<tr><td>כל ילד נוסף</td><td></td><td>1.7</td><td>1.15</td><td>0.6</td></tr>

</table>

{{ח:תתת|4}} האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 104|בסעיפים 104(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 106|106}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 114|114}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 128|128}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 129|129}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 142|142}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 230|ו-230 לחוק הביטוח הלאומי}} יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים.

{{ח:תתת|5}} {{ח:תתתת|א}} ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני – תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים – תשולם ההענקה לאפוטרופוס.

 

{{ח:סעיף|40א|נכים לפי חוקים אחרים|תיקון: תשי"ד}}

 

{{ח:סעיף|41|זכות עובד בשירות חלקי|תיקון: תשל"ז, תשמ"ח}}

 

{{ח:סעיף|41א1|עונשין – פיטורים בלא היתר|תיקון: תשס"ג}}

 

{{ח:סעיף|41ב|חובותיו של מעסיק בפועל|תיקון: תשס"ב}}

{{ח:תת|ג}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי הענין של עובד של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 12א|בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996}}, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:תת|ד}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 41ג|ובסעיף 41ג}} –

 

{{ח:סעיף|41ג|מתן הודעה|תיקון: תשס"ב, תשס"ח}}

 

{{ח:סעיף|45א|מפקח לענין אכיפה פלילית|תיקון: תשס"ג}}

 

{{ח:סעיף|46|תחילת תוקף}}

{{ח:סוף}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]