חוק הנוער (טיפול והשגחה): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת}} בחוק זה –

{{ח:ת}} קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:

{{ח:סעיף|2א|חובת הודעה)|תיקון: תשל"ד, תש"ן)}}

{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:ת}} היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא –

{{ח:ת}} בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991}} וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001}}.

{{ח:ת}} רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה למילוי הוראותיו של בית המשפט.

{{ח:ת}} לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו.

{{ח:ת}} בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב בין השאר לדתו של הקטין.

{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו כלפיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה.

{{ח:ת}} לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולעובד הסוציאלי הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:ת}} הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו ויחולו לענין זה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984}}, בשינויים המחייבים.

{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|ו-8א}} לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין {{ח:חיצוני|חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים|חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ"ו-1996}}, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת.

{{ח:ת}} בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.

{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו.

{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה,או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר ילדים, לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955}}, או זכרון דברים או דין-וחשבון שרשם חוקר ילדים בשעת חקירה או לאחריה.

{{ח:ת}} בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 (2) ו-(5)}}, רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים.

{{ח:ת}} רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת הוריו לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול ובהשגחה לפי חוק זה, בין בשלמותן ובין בחלקן, וחיוב זה כוחו יפה גם לאחר שפקעה ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה.

{{ח:ת}} רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה); החלטת ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת תקפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}.

{{ח:ת}} החלטה של בית המשפט לפי חוק זה לא תינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט להאריך תקפה מדי פעם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

{{ח:ת}} רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.

{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:ת}} החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד שהוא שופט נוער כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971}}.

{{ח:ת}} החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, תפקע במלאות לקטין שמונה עשרה שנה.

{{ח:תת|ג}} לשם ביצוע צווי חירום לפי {{ח:פנימי|?HREF?|סעיף11}}, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.

{{ח:ת}} עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) יפקח על שלומו של הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה.

{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:ת}} נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955}}, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.

{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"קטין" – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962}}, הוא בישראל;}}

{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"בן משפחתו" – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.}}

{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפסקה (1) לסעיף24 (א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.

{{ח:ת}} ההגנות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 18|בסעיף 18(2)(ב) ו-ד ו-(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981}},לא יחולו על צילום קטין שנעשה בנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(א)(1)}}, תוך פגיעה בפרטיותו של הקטין כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 2|בסעיף 2(1) לחוק האמור}}, למעט צילום לפי {{ח:פנימי|סעיף 24א|סעיף 24א}} או צילום של התרחשות עבירה.

{{ח:ת}} המפריע לרשות סעד, לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לידיד או לאדם אחר שהוטל עליו תפקיד לפי חוק זה מלמלא תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:ת}} מי שאינו ממלא אחרי החלטת בית המשפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, דינו – מאסר ששה חדשים; אולם רשאי בית המשפט להחליט כי לא ישא הנאשם בענשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא ימלא אחרי החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.

{{ח:ת}} נתן הנאשם ערובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} והורשע באישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|הסעיפים 25 או 26}}, רשאי בית המשפט להחליט על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, במקום להטיל עליו עונש או נוסף על העונש שיטיל עליו.

{{ח:ת}} {{ח:הערה|שולב {{ח:חיצוני|פקודת החוק הפלילי|בפקודת החוק הפלילי, 1936}}.}}

{{ח:ת}} בטלים –

{{ח:חתימות|}}