חוק איסור לשון הרע: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[651408]
[651408]
שורה 9:
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
 
{{ח:סעיף*||}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א': פרשנות}}</div>
שורה 20:
 
{{ח:סעיף|1|לשון הרע מהי|תיקון: תשנ"ז, תשס"ח, תש"ע}}
{{ח:ת}} לשון הרע היא דבר שפירסומו עלול –
{{ח:תת|1}} להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
{{ח:תת|2}} לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
שורה 35:
 
{{ח:סעיף|3|דרכי הבעת לשון הרע}}
{{ח:ת}} אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפירסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.
 
{{ח:סעיף|4|לשון הרע על ציבור|תיקון: תשכ"ז}}
{{ח:ת}} לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.
 
{{ח:סעיף|5|לשון הרע על מת|תיקון: תשכ"ז}}
{{ח:ת}} לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
 
{{ח:קטע3|פרק ב|פרק ב': אחריות ותרופות}}
 
{{ח:סעיף|6|לשון הרע – עבירה}}
{{ח:ת}} המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת.
 
{{ח:סעיף|7|לשון הרע – עוולה אזרחית|תיקון: תשכ"ז}}
{{ח:ת}} פירסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית, ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#פרק ב|הסעיפים 2(2) עד 15}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 64|55ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 71|58 עד 61}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 77|ו-63 עד 68א}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944}}.
 
{{ח:סעיף|7א|פיצוי ללא הוכחת נזק|תיקון: תשנ"ט}}
שורה 57:
{{ח:תת|ד}} לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|ה}} הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעורי עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי;
{{ח:תת|}} לעניין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העידכון;}}
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"המדד הבסיסי" – מדד ספטמבר 1998.}}
 
{{ח:סעיף|8|קובלנה}}
{{ח:ת}} עבירה בשל לשון הרע לפי חוק זה תהא בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.
 
{{ח:סעיף|9|צווים נוספים}}
שורה 72:
 
{{ח:סעיף|10|צו ביניים}}
{{ח:ת}} הודה הנאשם או הנתבע שמקצת הדברים שפורסמו יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון לפני מתן פסק-הדין, לצוות על פירסום של תיקון או הכחשה לאותם הדברים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(2)}}.
 
{{ח:סעיף|11|אחריות בשל פירסום באמצעי התקשורת|תיקון: תשמ"ד}}
שורה 78:
{{ח:תת|ב}} באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פירסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פירסומה.
{{ח:תת|ג}} בחוק זה –
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"אמצעי תקשורת" – עיתון כמשמעותו בפקודת העיתונות (להלן – עיתון) וכן שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור;}}
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"עורך אמצעי תקשורת", בעיתון – לרבות עורך בפועל, ובשידור – לרבות עורך התוכנית שבה נעשה הפירסום;}}
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"אחראי לאמצעי התקשורת", בעיתון – המוצא לאור, ובשידורי רדיו וטלוויזיה – מי שאחראי לקיומם.}}
 
{{ח:סעיף|12|אחריות של מדפיס ומפיץ|תיקון: תשכ"ז}}
{{ח:ת}} פורסמה לשון הרע בדפוס, למעט בעיתון בעל תדירות הופעה של ארבעים יום או פחות, המוצא לאור על פי רשיון בעל תוקף, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע גם מחזיק בית-הדפוס, כמשמעותו בפקודת העיתונות, שבו הודפס הפירסום, ומי שמוכר את הפירסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפירסום מכיל לשון הרע.
 
{{ח:קטע3|פרק ג|פרק ג': פירסומים מותרים; הגנות והקלות}}
 
{{ח:סעיף|13|פירסומים מותרים|תיקון: תשכ"ז, תשנ"ה}}
{{ח:ת}} לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
{{ח:תת|1}} פירסום המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 28|סעיף 28 לחוק-יסוד: הכנסת}}, או פירסום המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם#סעיף 1|סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951}};
{{ח:תת|2}} פירסום בישיבת הממשלה;
שורה 102:
 
{{ח:סעיף|14|הגנת אמת הפירסום|תיקון: תשכ"ז}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפירסום עניין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.
 
{{ח:סעיף|15|הגנת תום לב|תיקון: תשכ"ז, תשל"ט, תשמ"ד}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפירסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
{{ח:תת|1}} הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:תת|2}} היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפירסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פירסום;
שורה 133:
 
{{ח:סעיף|18|הפרכה של טענות הגנה}}
{{ח:ת}} הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות על-ידי בעלי הדין.
 
{{ח:סעיף|19|הקלות}}
{{ח:ת}} בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה:
{{ח:תת|1}} לשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
{{ח:תת|2}} הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע;
שורה 143:
 
{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו בא להתיר פירסום האסור על פי דין אחר ואינו בא לגרוע מחסינות הניתנת על-פי דין אחר.
 
{{ח:קטע3|פרק ד|פרק ד': שונות}}
 
{{ח:סעיף|21|סייג לפירסום הליכים|תיקון: תשכ"ז, תשל"ט}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע רשאי בית המשפט, מיזמתו או לבקשת בעל דין, לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שיירשמו, פירסום ברבים של הליכי בית המשפט – לרבות כתבי טענות כתבי בי-דין אחרים, כתב אישום ודבר הגשתם של אלה ולרבות פסק דין כל עוד אינו חלוט – במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט ואולם לא יאסור בית משפט ולא יעכב זמנית את פירסום דבר פתיחתו של הליך משפטי, או את הפירסום של כתב אישום, תביעה או פסק דין, אם התנגד לכך הנפגע; העובר על איסור לפי סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות.
 
{{ח:סעיף|22|ראיות על אופיו וכו' של הנפגע|תיקון: תשכ"ז}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה שפרטים אלה נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר הבאת ראיה או חקירת עד כאמור –
{{ח:תת|1}} במשפט פלילי, אחרי הרשעת הנאשם – להמתקת דינו;
{{ח:תת|2}} במשפט אזרחי, אחרי ההחלטה שהנתבע חייב בפיצויים – להפחתת הפיצויים;
שורה 158:
 
{{ח:סעיף|23|הוכחת פירסום ברבים}}
{{ח:ת}} הוגש עותק של עיתון או של דבר-דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפסה לשון הרע, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפירסום באותו עיתון או דבר-דפוס.
 
{{ח:סעיף|24|דין שני משפטים}}
{{ח:ת}} במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על-פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן.
 
{{ח:סעיף|25|מות הנפגע}}
שורה 178:
 
{{ח:סעיף|27|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|1}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בפקודת החוק הפלילי, 1936}};}}
{{ח:תת|2}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944}}.}}
 
{{ח:חתימות|}}
* '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה
* '''דב יוסף'''<br>שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
 
{{ח:סוף}}
 
[[קטגוריה:בוט חוקים]]