ביאור:בראשית כב ח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
מ תקלדה
שורה 5:
 
== אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי ==
לפי הדעה המקובלת '''בקורבן עולה''' שורפים את הקורבן כליל, ולכן נדרשה כמות גדולה יותר של עצים.<br />
יצחק ראה שהם לוקחים עצים, אש ומאכלת. לפי כמות העצים יצחק העריך את גודל הקורבן שצריך לשרוף.
אברהם לא אמר ליצחק שהם הולכים להקריב קורבן.<br />
* יצחק לבטח ידע שכאשר ישמעאל היה בן 13 אברהם קיים את ברית המילה יחד איתו, ככתוב: "וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" ([[בראשית יז כה]]), והנה הוא כבן 13 ואולי אברהם רוצה לעשות גם איתו ברית מיוחדת שתכלל הקרבת קורבן.
יצחק ראה שהם לוקחים גזעי עצים מבוקעים, אש ומאכלת., לפיולפי כמות העצים יצחק העריךהסיק אתשמדובר גודלבקורבן הקורבןעולה שצריךשל לשרוף.חיה בגודל של שה.
* יצחק החליט שאברהם מתכוון להקריב קורבן, אבל הם כבר יצאו מכל ישוב ואי אפשר לקנות שה לקורבן.
* יצחק לבטח ידע שכאשר ישמעאל היה בן 13 אברהם קיים את ברית המילה יחד איתו, ככתוב: "וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" ([[ביאור:בראשית יז כה]]), והנה הוא כבן 13 ואוליוייתכן אברהםשאברהם רוצה לעשות גם איתולו ברית מיוחדת שתכללשתכלול הקרבת קורבן.
* יצחק הבין שאברהם אינו יכול לצוד איל בלי לפגוע באיל ולקלקל את גופו.
* יצחק החליט שאברהם מתכוון להקריב קורבן, אבל הם כבר יצאורחוקים מכלממקום ישוב ואיולכן אפשראין-באפשרותם לקנות שה לקורבן.
* יצחק החליט שאין אפשרות שקורבן יבוא מעצמו ויהיה מוכן לעלות לעולה.
* יצחק הבין שאברהם אינו יכול לצוד איל בלי לפגוע באיל ולקלקל את גופו.
* יצחק לא העלה בדעתו את האפשרות שחייה תבוא אליהם מעצמה.
 
'''יצחק שאל שתי שאלות:'''<br />
1. יצחק שאל: "אָבִי". אברהם ענה: "הִנֶּנִּי בְנִי".<br />
:* יצחק ביקש בכבוד רב לאביו מבקש רשות לדברדיבור מאביו, ואברהם מאשראישר שהוא מוכן לשמועלהקשיב לבנואת דברי בנו.
:* יצחק למעשה שאל: אני מבין שאין לך שה לעולה למרות שאתה הולךמתכנן להקריב קורבן. אוליהאם אניאפשרי שאני אהיה "הַשֶּׂה לְעֹלָה",? האם אתה אבי ותשמור עלי?
:* אברהם הבין שהדגש בשאלה הוא 'האם אתה אבי? האם אתה מקשיב לי?' ולכןלכן הוא ענה "הִנֶּנִּי בְנִי"., כלומרבמשמעות של אני אביך, אתה בני, אני שומע ועושה כמיטב יכולתי.
 
2. יצחק שאל: "הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה"? אברהם ענה: "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי"
:* יצחק שאל בפרוש והראההציג את מחשבותיו במפורש כאשר שאל: 'איפה הקורבן? האם זה אני?'
:* אברהם היה יכול לספר ליצחק את כל הסיפור, על איך אלוהים פקד עליו: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ, אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּוְהַעֲלֵהו שָׁםשָּׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" ([[ביאור:בראשית כב ב]]), אבל הוא החליט לא להסבירלשתף ולאאת המידע הזה עם יצחק כדי לא לקבוע סופית שמה שאלוהים אמר זהכך בדיוק יקרה. אברהם השאיר פתח לעתיד שונה ובלתי -ידוע.
:* בתשובתו אברהם גם הסיר אחריותאת האחריות מעצמו. אלוהים אמרציווה ואניעליו עושהוהוא מבצע את דבריו. אניאברהם לאאינו יכול להתווכח. עם רצון האלוהים, אך עם זאת, אלוהים יכול לשנות את דעתו בעתיד. אלוהים יכול לגרום לדברים שונים לקרות. כידוע אלוהים הציל את ישמעאל ולפתע הופיע באר לפני הגר כדי להשקות את ישמעאל שכבר התעלף מצמא.
:* אברהם פסק: 'מה שיקרה לך, בני, בא מאלוהים. אתה תדבר איתו ישירות.'
:* אברהם נטע ספק ואפשרויות בדבריו. הוא לא כיוון את יצחק לפתרון יחיד.
:* יצחק הבין שאלוהים יבחר את "הַשֶּׂה לְעֹלָה", ושהוא נשאר בנו של אברהם, בנובכורה היחידשל והאהובשרה, הבן שאלוהים הבטיח שהברית תתקיים בו.
יצחק לא שאל יותרשאלות דברנוספות. הוא קיבל את גורלו. לא נראה שהוא לא הבין שקיימת אפשרות שאלוהים בחר בו לעולה. לא נראה שהוא ניסה לברוח או לזרוק את העצים. לא נאמר שהוא בכה, התחנן או קילל, אפילו כאשר הוא נעקד והיה על המזבח. הוא היה מוכן לקבל את עולו של אלוהים, ויקרה מה שיקרה.
 
לא נאמר שיצחקשאברהם או יצחק התפללהתפללו לאלוהים שיציל אותואת יצחק, בקול או בליבו, כפי שעשתה הגר: "וַתִּשָּׂאותִַּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּותֵַּבְךְּ" ([[ביאור:בראשית כא טז]]). אולם סביר להניח שיצחק חשב ובקשוביקש רחמים מאלוהים.
יצחק לא שאל יותר דבר. הוא קיבל את גורלו. לא נראה שהוא לא הבין שקיימת אפשרות שאלוהים בחר בו לעולה. לא נראה שהוא ניסה לברוח או לזרוק את העצים. לא נאמר שהוא בכה, התחנן או קילל, אפילו כאשר הוא נעקד והיה על המזבח. הוא היה מוכן לקבל את עולו של אלוהים ויקרה מה שיקרה.
 
לא נאמר שיצחק התפלל לאלוהים שיציל אותו, בקול או בליבו, כפי שעשתה הגר: "וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ" ([[בראשית כא טז]]). אולם סביר שיצחק חשב ובקש רחמים מאלוהים.
 
=== אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ ===
* אלוהים '''ימצא לו, יבחר לו''', הוא לעצמו, את מה הואשהוא רוצה לראותבתור כקורבן.
* או אלוהים '''יראה לנו''', מה הואשהוא רוצה לעולה.
כשם שאלוהים בוחר את המקום בקפידה רבה, ככתוב: "וַיָּבֹאוּויַָּבֹאו אֶלאֶּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים", והרי אלוהים לא אמר לו בדיוק לאיפה ללכת אלא רק אמר: "עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ", כלומר אלוהים המשיך לנווט את אברהם והמשיך להגיד לו לאיפה ללכת, כך, כשנגיע, אלוהים יראה לו ולנו את העולה.
 
=== הנסיון של יצחק ===
'''סביר שאלוהים חיכה לראות את תגובתו של יצחק. לפי תגובתו כך תהיה החלטת אלוהים:'''
* אם יצחק לא יכיר בגדולת אלוהים ויכולתו, ולא ישבע לעבוד לו ולהקשיב לו, אז דינו נחרץ והוא יהיה הקורבן.
* אם יצחק יודה בגדולת אלוהים ויאמין בו, אז, כאילו כנס, ימצא "הַשֶּׂה לְעֹלָה" המושלם ביותר שאפשר למצוא, וכל הבעיה תפתרתיפתר, וכל דברי אברהם יהפכו לאמת שהוא ובנו ישובו בשלום.