חוק דמי מחלה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[649744] הוספת פרסום וחתימות
[715460]
שורה 8:
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס"ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957}}, בין שנעשה והוגש לרישום לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}} ובין אם לאו, או הסדר קיבוצי אחר, לרבות צו הרחבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עובד" – עובד שענין תשלום לתקופת מחלה אינו מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי;}}
שורה 14:
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עובד בשכר" – עובד שאינו עובד במשכורת;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מחלה" – אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קופת גמל" – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005}}.}}
 
{{ח:סעיף|2|הזכות לדמי מחלה|תיקון: תשע"ד}}
שורה 20:
{{ח:תתת|1}} החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור – תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו (להלן – דמי מחלה);
{{ח:תתת|2}} בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית דמי מחלה;
{{ח:תת}} אולם שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין תשלום דמי מחלה בעד הימים הראשון, השני והשלישי להעדר העובד כאמור, וכוחן יפה על אף האמור בסעיף זה.
{{ח:תת|ב}} "תקופת מחלה" תחושב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} לגבי עובד במשכורת – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים;
שורה 63:
 
{{ח:סעיף|7|דין דמי מחלה|תיקון: תשע"ד}}
{{ח:ת}} דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר.
 
{{ח:סעיף|8|ביטוח דמי מחלה|תיקון: תשע"ד}}
{{ח:ת}} מעסיק יהיה פטור מחובתו לשלם דמי מחלה לעובדו על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 7}} –
{{ח:תת|1}} אם הוא ביטח את העובד ביטוח דמי מחלה בקופת הגמל שבה מבוטח בביטוח דמי מחלה המספר הגדול ביותר של עובדים בענף שבו מועסק העובד, המבוטחים בביטוח האמור מכוח הסכם קיבוצי, בתנאים שאינם נופלים מתנאי ביטוחם;
{{ח:תת|2}} בהעדר הסכם קיבוצי כאמור בפיסקה (1) – אם הוא ביטח את העובד ביטוח דמי מחלה בקופת גמל שניתנה לגביה הסכמתו בכתב של העובד, ובלבד שהביטוח יהיה בתנאים שאינם נופלים מאלה שלפיהם מבוטח בביטוח כאמור המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה מכוח הסכם קיבוצי;
שורה 72:
 
{{ח:סעיף|9|הסכמה}}
{{ח:ת}} ניתנה הסכמה בכתב לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} מאת רוב העובדים במקום עבודה פלוני, יראו בכך כאילו ניתנה הסכמתם של כל העובדים באותו מקום עבודה; שינוי בהסכמה שניתנה כאמור, טעון רוב של שני שלישים של העובדים.
 
{{ח:סעיף|10|שלילת הזכות לדמי מחלה|תיקון: תשע"ד}}
{{ח:ת}} עובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת לא יהיה זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה, ואם כבר שולמו, רשאי המעסיק או קופת הגמל, לפי הענין, לתבוע החזרתם או לנכותם מכל סכום שהם חבים לעובד.
 
{{ח:סעיף|11|תחולת דינים אחרים|תיקון: תשל"ז}}
{{ח:ת}} עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בעד תקופת אי כושר לעבודה מטעמי בריאות, למעט תשלום בעד נכות, גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ו|פרק ג'2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968}}, או פיצויים מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לא יהיה זכאי לדמי מחלה על פי חוק זה לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור ולגבי כל תקופה שנקבע במפורש באותו חיקוק שאין העובד זכאי לתשלום בעדה עקב המחלה.
 
{{ח:סעיף|12|שמירת זכויות|תיקון: תשע"ד}}
שורה 89:
 
{{ח:סעיף|14|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום ב' בתשרי תשל"ז (1 באוקטובר 1976).
 
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ט"ז בסיון תשל"ו (14 ביוני 1976).}}
שורה 96:
* '''אפרים קציר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
 
{{ח:סוף}}
 
[[קטגוריה:בוט חוקים]]