ביאור:בראשית כא ז: הבדלים בין גרסאות בדף

שרה מאושרתהמאושרת ושרהשרה "מִי מִלֵּל" ומי פלל כי ילדתי בן!

רש"י מציין ששהמילה "מִלֵּל" בגמטריהבגימטרייה זה 100 (40+30+30=100), וכךולכן היאכך שרה מברכת את אברהם, בן המאה, בבן.

הרבמהרמב"ן מציין שהמילה "מִי" היא מילה מעליבה: מי האיש, "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה" ([[ביאור:בראשית ג יא]]), "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ" ([[שמות ב יד]]), "מִי אֲבִימֶלֶךְ ומִּי שְׁכֶם כִּי נַעַבְדֶנּו"ּ ([[שופטים ט כח]]), "מִי דָוִד, ומִּי בֶן יִשָׁי; הַיּוֹם, רַבּו עֲּבָדִים, הַמִּתְפָּרְצִים, אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" ([[שמואל א כה י]]).

אולם המילה "מִי" היא מילת שאלה נוטרליתניטרלית, שאר המילים מעניקותבמשפט הן אלו שמעניקות לה סימןקונוטציה שלילישלילית או חיובי -חיובית.

* עבד אברהם שאל את רבקה בלימבלי נסיוןשהתכוון להעליב את אביה: "בַּת מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי" ([[ביאור:בראשית כד כג]]).

* דוד נזף באבנר בן נר שנכשל בשמירתו על שאול המלך, אבל לא מעליבהעליב את אביו של אבנר, ככתוב: "הֲלוֹא אִישׁ אַתָּה, וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל" ([[שמואל א כו טו]]).

* אחד מנעריו של יואב קוראקרא בכבוד לצבא ללכת אתאחרי יואב ואת דודודוד המלך, ככתוב: "מִי אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיוֹאָב וּמִי אֲשֶׁר לְדָוִד, אַחֲרֵי יוֹאָב" ([[שמואל ב כ יא]]).

* משה ובני ישראל שרו לאדוני לאחר חציתחציית היםים סוף, "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה" ([[שמות טו יא]]), ואין ספק שזהשהכוונה לא כדיהיתה להעליב את אדוני.

רש"י מציין שאנשים ריכלו ששרה קיבלה ילד אסופי מהשוק, ואםאך אם זה היה נכון, אז היא לא היתה יכולה להניק.<br />

* שכולם ראו ששרה "וַתַּהַרותַַּהַר וַתֵּלֶדותֵַּלֶד" ([[ביאור:בראשית כא ב]]).

* שכולם ראו: "וַיָּמָלויַָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים" ([[ביאור:בראשית כא ד]]), ולא תינוק גדול.

* שכולם ראו: "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה", כי אם היא לא היתה יולדת, אז היא לא היתה יכולה להניק. רש"י מסביר ששהמשפט "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה" זההוא ברבים,בלשון רבים כלומרכי נשים רבות הביאו את ילדיהן לשרה והיא הניקה את כולם. וכךכך היאשרה בעצם הוכיחה שהיא האםאמו של יצחק.