ביאור:שמות לב ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) השלמה |
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) כלי הזהב ששאלו הנשים במצרים |
||
שורה 3:
ציטוט=וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי.}}
== וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב ==
<small>(אילן סנדובסקי)</small>
=== נִזְמֵי הַזָּהָב ===
"נִזְמֵי הַזָּהָב" היו קישוט לגברים אבל בעיקר לנשים. כמתנת ארוסין עבד אברהם נתן לרבקה "נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ" ([[ביאור:בראשית כד כב]])<br />
כאשר חבריו ומשפחתו של איוב באו לבקר אותו לאחר שהוא החלים כל איש נתן לו: "אִישׁ קְשִׂיטָה אֶחָת, וְאִישׁ נֶזֶם זָהָב אֶחָד" ([[ביאור:איוב מב יא]]), כדי להראות כבוד. <br />
אדם אוהב את הקישוטים שלו וזוכר את האדם שנתן לו בהוקרה את הקישוט. נזם לא יכול להיות כבד מדי אחרת הוא יקרע את האוזן, לכן, כפי שכתוב באיוב, נזם זהב היה בערכו כקשיטה אחת, או כמו מטבע זהב אחת. <br />
הקביעה שכל אדם יתן נזם זהב אחד, גרמה לצדק כלכלי, כאשר העשירים נותנים נזמים יקרים, והעניים נותנים נזמים זולים יותר, כמיטב יכולתם, והעניים מאוד לא נותנים. כך כולם תורמים שווה לערכם.
=== וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן ===
שורה 16 ⟵ 17:
הרחיצה, החלפת בגדים והסרת נזמים היתה כאילו מחיקת העבר והתחלה חדשה, זהות חדשה. לאחר פריקת הנזם האנשים קיוו למתנות חדשות מהאוהבים אותם.
=== פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי ===
אהרון הגביל את כמות הזהב מכל משפחה רק לנזמים באוזני "נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם". הגברים, ראשי המשפחות שאבותיהם נפטרו, היו חופשיים מלתת נזם, או שהגברים הללו לא נשאו נזמים באוזן. כיוון שבנים נכללו, וכל איש הוא גם בנו של איש, ולא סביר שכאשר אב של איש נפטר, הבן הוציא את נזם הזהב מאוזנו, סביר שהפסוק כלל גם את כל הגברים.
אהרון הגביל את הזהב מהנזמים בלבד. אהרון לא רצה שבני ישראל יביאו את כלי הזהב שהנשים שאלו משכניהם ומגרי ביתם המצרים אשר לא יצאו ממצרים ([[שמות ג כב]]). שימוש ברכוש המצרים היה מבטל את היכולת להחזיר וכך ההשאלה היתה הופכת לגנבה.
{{סיכום על פסוק|שמות|לב|לב א|ב|לב ג|קטגוריה=1}}
| |||