פרקי דרבי אליעזר פרק ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aviados (שיחה | תרומות)
מ סרגל ניווט
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סרגל ניווט|פרקי דרבי אליעזר||פרק ד|פרק ה|פרק ו|פרק ה}}
 
בשלישי היתה הארץ מישור כבקעה, והיו המים מכסים על פני כל הארץ. וכשיצא הדבורהדיבור מפי הגבורה {{צמפ|בראשית א|ט|יִקָּווּ הַמַּיִם}}, עלו מקצות הארץ וההרים והגבעות, ונתפזרו על פני כל הארץ, ונעשים עמקים על תוכה של ארץ, ונתגלגלו המים ונקוו לעמקים, שנאמר {{צמפ|בראשית א|י|וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים}},. מיד נתגאו המים ועלו לכסות הארץ כבתחלה, עד שגער בהם הקב"ה וכבשן, ונתןונתנן תחת כפות רגליו, ומדרםומדדן בשעלו, שלא להוסיף ולא לגרוע, ועשה חול גבול לים, כאדם שהוא עושה נדרגדר לכרמו, וכשהן עולין ורואין את החול לפניהם, חוזרין לאחוריהם, שנאמר {{צמפ|ירמיהו ה|כב|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם יְהֹוָהה׳ אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם}}. עד שלא נקוו המים נבראו המאורות ותהומות, ואלו הן התהומות, אלאלו שמתחת לארץ, שהארץ על התהומות נרקעת כאניה שהיא צפה בלב ים, כך הארץ מרוקעת על המים, שנאמר {{צמפ|תהלים קלו|ו|לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם}} ופתח לגן עדן פתח בה, והוציא ממנה נטעים על פני כל הארץ, כל מיני עץ אילן עושה פרי למינו, וכל מין עשב ודשא נטע מהם, ובהם זרעם על הארץ, שנאמר {{צמפ|בראשית א|יא|אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ}} וגו',. וערך שלחן לבריות עד שלא נברא העולם, שנאמר {{צמפ|תהלים כג|ה|תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן}}, וכל המעינות עולין מן התהומות להשקות כל הבריות.
 
רבי יהושע אומר: עוביה של ארץ מהלך ששים שנה, ותהום אחד שהוא אצל גיהנם נובע ומוציא מים חמים תענוג לבני האדם. אמר רבי יהודה: פעם אחת בכל חדש וחדש, סלונותסלונית עולין מן התהומות ומשקין את כל פני האדמה, שנאמר {{צמפ|בראשית ב|ו|וְאֵדוְאֵיד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה}}. העבים משמיעין את קול צנורותיהן לימים, והימים משמיעין את קול צנורותיהן לתהומות, ותהום קורא אל תהום, להעלות מים וליתן לעבים, שנאמר {{צמפ|תהלים מב|ח|תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ}}. והעבים שואבין מים מן התהומות, שנאמר: {{צמפ|תהלים קלה|ז|מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ}}. ובמקום שיפקוד להם הקב"ה להעלות ולהמטיר, שם מגשימים. מיד הארץ מתעברת וצמחה, כאשה אלמנה שהיא מעוברת מזנות, אבל כשירצה הקב"ה לברך צמחה של ארץ וליתן צידן של בריות, פותח אוצרות הטוב שבשמים וממטיר על הארץ שהן מים זכרים, ומיד הארץ מתעברת ככלה שהיא מתעברת מבעלה הראשון, וצמחה זרע של ברכה, שנאמר: {{צמפ|דברים כח|יב|יִפְתַּח יְהוָהה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם}}, וכתיב כי {{צמפ|ישעיהו סב|ה|כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ}}. וכתיב {{צמפ|ישעיהו נה|י|כי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם}} וגו'.
 
[[קטגוריה:פרקי דרבי אליעזר|ה]]