פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,925 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
{{המרת או.סי.אר}}
‏[קעא] יש מקום מוכן לצער ח"ו כמשז"ל בחלק (קב.) בשכם מקום כו' וכן זמן כמשז"ל (שם) עת כו' ‏וכמ"ש (תענית כט:) בר ישראל דאית לי' דינא כו' באב כו' וכן בנפש כדרך שאז"ל (שם כה.) בר"א בן ‏פדת וטובא. ואיך יצוייר זה שמוכן מתחלת בריאה לרע ח"ו והלא מפי עליון לא תצא הרעות. אבל ‏באמת לשון חכמים מרפא שאז"ל מוכן לפורעניות לשון פרעון רק דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא ‏‏(קידושין לט:) רק פירעון העבירות אם לא שזכה לטעום מפרי מעשיו בעוה"ז או מאותן מצות שיש ‏להם פירות. ואותו הזמן מקום ונפש הוא מוכן לקבל פירעון מה שנשתכר. ומה דשכר מצוה בהאי ‏עלמא ליכא היינו משום דהקב"ה נותן מלא עומסו כו' (סנהדרין ק.) וא"א בעוה"ז לקבל רוב טובה ‏ההוא כלל. ובאותו מקום זמן נפש שנשפע הפירעון ושכרו של השי"ת מצד רבוי השפע נעשה ח"ו ‏פורעניות לרע כידוע בסוד שבירתן של כלים זוהי מיתתן ע"י רבוי האור וכן אז"ל (פרדר"א פ' לד) ‏ע"פ לא יראני הא בשעת מיתתן רואה. ולכן אז"ל (יומא נד:) שמצאו כרובים מעורים אע"פ שלא היו ‏עושין רצונו של מקום. כי אז הי' תוקף רבוי שפע האור ולכך זכה יחזקאל למראות אלהים. ומי ‏שזוכה באמת מקבל פירעון הטובה אז. שזה ענין לידת משיח בט' באב. ואז"ל (בר"ר פ' יא) לכל ‏נתת בן זוג שלכל דבר יש זוג דהיינו עזר כנגדו שיש דבר שהוא ממש נגדו וזהו לעזר לו. והש"י ‏מלאכתו הוא מיום שנברא העולם כמשז"ל (בר"ר פ' סח) לזווג זיווגים אלו של מקום וזמן ונפש כ"א ‏בהפכן. דיש מקום מוכן להיפך ממש שלא לקבל שום שכר מעשים רק לבטוח בבעה"ב שנאמן לשלם ‏שכר ובזיווגם מתמתקים יחד. וידוע נגד כ"ב ימים שבין המצרים הם מר"ה עד שמע"צ [וש"ת הוא ‏נגד י' באב דא' ר"י אלו הואי התם כו' (תענית כט.) כי ספיקא דיומא שבכל יו"ט הוא נגד תושבע"פ ‏הדומה לתושב"כ שהם ב' לוחות הברית. וכן ב' ימים יו"ט א' דאורייתא וא' דרבנן והקדושה יורדת ‏לב' הימים. וכן השפע שירד לט' באב שהי' מלמעלה שפע גדול ועצום כנ"ל נתחלק גם לי' באב ‏ולמטה נתהפך ר"ל]. וידוע דטעם סוכה הוא החסיון בה' והבטחון בו. ונגד ט' באב הוא שמע"צ ‏שאז"ל (מד"ת פנחס טז) פר אחד כו' אני ואתם כמו לעתיד ה' בדד ינחנו וגו' ממש היפך ט' באב. ‏וכ"ב ימים הם נגד כ"ב אותיות התורה שפגמו כמשאז"ל באיכה רבתי דלכך בי"ז בתמוז נשתברו ‏לוחות ונשרפה התורה והוא נגד אות א' שמתחיל בו אותיות התורה ובאותו זמן יורד שפע ד"ת ‏הרבה רק שהוא בראי' כטעם מראות יחזקאל. ואז"ל (ברכות נז:) הרואה יחזקאל יצפה לחכמה ‏שזהו דוגמת פסח ראתה שפחה כו' ואח"כ שבועות מתן תורה בקנין וצריך מ"ט ימי ספירה בינתים. ‏וכן מי' באב עד ר"ה הם מ"ט ימי ספירת נקיים ואח"כ מתחיל ד"ת בקנין כפי תוקף הראי' שבין ‏המצרים: ‏