ביאור:בראשית כא ז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף {{הבהרת מרחב ביאור}}
מ תקלדה
שורה 1:
{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{סיכום על פסוק|בראשית|כא|כא ו|ז|כא ח|קטגוריה=1}}|
ציטוט=וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו.}}
{{ציטוטפסוק|בראשית|כא|ז}}
 
== מִי מִלֵּל ... כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו ==
שרה מאושרת ושרה "מִי מִלֵּל" ומי פלל כי ילדתי בן!
שורה 10 ⟵ 9:
 
=== מִי ===
הרבמ"ן מציין שהמילה "מִי" היא מעליבה: מי האיש, "מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה" ([[ביאור:בראשית ג יא]]), "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ" ([[שמות ב יד]]), "מִי אֲבִימֶלֶךְ וּמִיומִּי שְׁכֶם כִּי נַעַבְדֶנּוּנַעַבְדֶנּו"ּ ([[שופטים ט כח]]), "מִי דָוִד, וּמִיומִּי בֶן יִשָׁי; הַיּוֹם, רַבּוּרַבּו עֲבָדִיםעֲּבָדִים, הַמִּתְפָּרְצִים, אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" ([[שמואל א כה י]]).
 
אולם המילה "מִי" היא שאלה נוטרלית, שאר המילים מעניקות לה סימן שלילי או חיובי -
* עבד אברהם שאל את רבקה בלי נסיון להעליב את אביה: "בַּת '''מִי''' אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי" ([[ביאור:בראשית כד כג]]).
* דוד נזף באבנר בן נר שנכשל בשמירתו על שאול המלך, אבל לא מעליב את אביו של אבנר, ככתוב: "הֲלוֹא אִישׁ אַתָּה, '''וּמִי''' כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל" ([[שמואל א כו טו]]).
* אחד מנעריו של יואב קורא בכבוד לצבא ללכת את יואב ואת דוד המלך, ככתוב: "'''מִי''' אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיוֹאָב '''וּמִי''' אֲשֶׁר לְדָוִד, אַחֲרֵי יוֹאָב" ([[שמואל ב כ יא]]).
* משה ובני ישראל שרו לאדוני לאחר חצית הים, "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה" ([[שמות טו יא]]), ואין ספק שזה לא כדי להעליב את אדוני
 
=== הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה ===
רש"י מציין שאנשים ריכלו ששרה קיבלה ילד אסופי מהשוק, ואם זה היה נכון אז היא לא היתה יכולה להניק.<br />
כדי למנוע זאת מסופר:
* שכולם ראו ששרה "וַתַּהַר וַתֵּלֶד" ([[בראשית כא ב]])