ביאור:בראשית כו כז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף {{הבהרת מרחב ביאור}}
מ תקלדה
שורה 1:
{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{סיכום על פסוק|בראשית|כו|כו כו|כז|כו כח|קטגוריה=1}}|
ציטוט=וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם.}}
{{ציטוטפסוק|בראשית|כו|כז}}
 
== מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם ==
=== השוואה להתנהגתו של אברהם: ===
# אברהם עזב מרצונו את גרר, ורועי אבימלך גזלו לו באר, - יצחק נדרש לעזוב ורועי גרר גזלו לו בארות.
# אבימלך דאג לכבד את אברהם מפחד אלוהים, - המרעים פחדו מאבימלך כי הוא ציווה: "'''הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ, מוֹת יוּמָת'''" ([[בראשית כו יא]])
# אברהם נתן לאבימלך לפתוח בדברים ולברך אותו: "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" ([[בראשית כא כב]]) - יצחק פתח בהאשמה כללית של אורחיו.
# אבימלך בקש מאברהם לעשות חסד "לְנִינִי וּלְנֶכְדִּי" ([[בראשית כא כג]]), כלומר לתקופה ארוכה, לעתיד, ומיצחק- מיצחק המרעים רק ביקשו לעשות חסד "עִמָּנוּ" ([[בראשית כו כט]]), עכשו, בהווה.
# אבימלך אמר לאברהם: "כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי" ([[בראשית כא כג]]), ומיצחק- מיצחק המרעים (ולא אבימלך) בקשו: "'''אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה, כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ''', וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב, וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" ([[בראשית כו כט]]).
# אברהם התלונן שגזלו לו באר, ויצחק- יצחק '''לא התלונן שנגעו בו''' וגזלו לו שתי בארות.
# אברהם הסכים מיד להשבע. - '''יצחק סרב להשבע''' וחיכה כל הלילה, ורק בבוקר הוא נשבע.
# אברהם נתן מתנות, ככתוב: "וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר, וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ" ([[בראשית כא כז]]). - יצחק לא נתן להם מתנות, אבל נתן להם משתה, והם ישנו אצלו בלילה.
# גם אברהם וגם יצחק בסוף כרתו ברית ונשבעו עם אבימלך ואנשיו.
# אצל אברהם נאמר: "וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ" ([[בראשית כא לב]]), - אצל יצחק נאמר: "וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק ... '''בְּשָׁלוֹם'''" ([[בראשית כו לא]]).
רואים ממהשוואהמההשוואה שאבימלך הביא את מרעיו למשפט, לוודא שהם לא נגעו לרעה ביצחק. המרעים ביקשו שיצחק ירחם עליהם. יצחק לא סיפר לאבימלך שרועי גרר גזלו לו בארות ולא האשים אותם שהם נגעו בו. יצחק חיכה לראות אם אחד מהמרעים יברח בלילה. כאשר הםהמרעים לא הראו מצפון מלוכלך ולא ברכו, יצחק נשבע איתם ושלח אותם בשלום.
 
=== וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי ===
שורה 28 ⟵ 27:
* נכבדי העיר קינאו ביצחק ואולי פגעו בו בניגוד לפקודתו.
'''יצחק ראה מהצד שלו:'''
* גרשו אותו מהעיר ומהשדות שלו.
* סתמו לו את כל הבארות שאביו חפר, כולל הבאר בבאר-שבע.
* הפלישתים קינאו בו ופעלו לפגוע בו.