ויקיטקסט

ביאור:משלי כד כג: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד כב|כג|כד כד|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים: הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב;|משלי כד כג}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד כב|כג|כד כד|קטגוריה=1}}
|מצודות=עם כי נראה שהדברים האלה כל חכם יבין מדעתו ואין מהצורך להזהירו, מכל-מקום אמורים '''גם''' המה '''לחכמים''', והם יוסיפו לקח להבין תוכיות הדברים.
 
אף לעשות משפט אמת, ולומר להיוצא זכאי 'הנה '''הכרתי פניך''' לזכותך', הנה '''לא טוב''' ידבר, כי יש בדבר חילול-השם לפני הזכאים.
|תרגום='''גם''' משלים '''אלה''' (מכאן עד סוף הפרק) שייכים '''לחכמים''' אחרים, ששלמה ציטט ושילב בספרו:▼
 
כשהשופט '''מכיר''' את '''פניו''' של הנאשם '''במשפט''' ונותן לו יחס מיוחד, זה מעשה '''לא טוב''', ה'''מבלבל''' בין '''טוב''' לרע - ▼
<div class="page single_height">
}}▼
 
▲{{צמ|גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים: הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב;|משלי כד כג}}
 
== הקבלות ==▼
<div class="short"> <div class="tirgum">
1. הביטוי '''גם אלה לחכמים''' נראה ככותרת לקטע של [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|משלים של חכמים אחרים, ששלמה שילב בספרו]] : {{צפ|תוכן=עד הנה הם משלי שלמה, ומכאן עד סוף הפרק הוא מלוקט מדברי '''חכמים''' אחרים}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כד כג%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%9B%D7%92|מלבי"ם]] )|}} .▼
 
המילה '''גם''' משמעה '''בנוסף''' לקובץ של משלי חכמים אחרים שנזכר לפני כן - אולי הכוונה למשלים החל מ {{צמ|הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי '''חֲכָמִים'''...|משלי כב יז}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנההגר"א)|}} .▼
▲'''גם''' משלים '''אלה''' (מכאן עד סוף הפרק) שייכים '''לחכמים''' אחרים, ששלמה ציטט ושילב בספרו:
 
▲כשהשופט '''מכיר''' את '''פניו''' של הנאשם '''במשפט''' ונותן לו יחס מיוחד, זה מעשה '''לא טוב''', ה'''מבלבל''' בין '''טוב''' לרע -
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
==דקויות==
 
===בל טוב -===
 
1. ע"פ הפשט, '''בל''' כמו '''לא''': להכיר פנים במשפט זה לא טוב (בלשון המעטה), כלומר: רע.
 
2. וע"ד הדרש, '''בל''' כמו '''בלל''', בלבל, בילע והשחית: {{צפ|תוכן=יופסק הטוב מן העולם, ובל יהיה טוב בעולם, וכמו שאמרו בגמרא: משרבו מכירי פנים במשפט, בטל עול מלכות שמים, ונתנו עליהם עול מלכי אומות העולם}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה, ודומה לזה רמ"ד וואלי)|}} .
 
'''הכרת פנים''' מבטאת הבדל והבחנה בין שני בעלי-הדין - המוכר לשופט וזה שאינו מוכר;   '''בְלִילה''' מבטאת את ההיפך מזה - בלבול וערבוב שאינו מבחין בין טוב לרע.   מכאן שהפסוק בנוי על-דרך הניגוד: כשמכירים ומבדילים בין בעלי-הדין, מתבלבלים'' ולא'' מבדילים  בין טוב לרע, וכפי שממשיך ואומר הפסוק הבא -
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
 
▲==הקבלות==
 
▲1. הביטוי '''גם אלה לחכמים''' נראה ככותרת לקטע של [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|משלים של חכמים אחרים, ששלמה שילב בספרו]] : {{צפ|תוכן=עד הנה הם משלי שלמה, ומכאן עד סוף הפרק הוא מלוקט מדברי '''חכמים''' אחרים}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כד כג|מלבי"ם]] )|}} .
 
▲המילה '''גם''' משמעה '''בנוסף''' לקובץ של משלי חכמים אחרים שנזכר לפני כן - אולי הכוונה למשלים החל מ {{צמ|הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי '''חֲכָמִים'''...|משלי כב יז}}{{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
 
מדוע חשוב להדגיש, דווקא בפסוק זה, שהוא שייך לחכמים אחרים? מעבר לחובה להגיד דבר בשם אומרו, ייתכן שיש כאן הדגשה, שהפסוק מדבר מצד '''החכמה''' ולא מצד התורה או הנבואה:
 
::* מצד התורה, הכרת פנים במשפט היא לא רק {{צ|תוכן=בל טוב}}, אלא רע מאד, איסור חמור הדומה לשוחד, {{צמ|לֹא '''תַכִּירוּ פָנִים''' בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן|דברים א יז}}( [[ביאור:לא תכירו פנים במשפט|פירוט]] )*, {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא '''תַכִּיר פָּנִים''' וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד|דברים טז יט}};
::* גם מצד הנבואה, הכרת פנים היא איסור חמור הדומה לחטאת סדום, {{צמ|'''הַכָּרַת פְּנֵיהֶם''' עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ...|ישעיהו ג ט}}.
 
אולם, החכמה בוחנת את הכרת הפנים מהצד המעשי - תועלת לעומת נזק.
 
'''הכרת פנים''' משמעה [[ביאור:הכיר פנים = הפלה לטובה או לרעה אדם מוכר|הפליה לטובה של אדם מוכר]] . בהכרת פנים אכן ישנה תועלת כלשהי - כשהשופט נותן יחס מועדף לנאשם שהוא מכיר אישית, הוא מחזק בכך את ערכי החברוּת,  ייתכן שהוא מחזיר לו טובה על טובה שעשה לו בעבר, וכו'; אבל, לעומת התועלת שבסיוע לחבר, ישנו נזק שבפגיעה בכלל הציבור, כמו שנאמר בפסוק הבא, {{צמ|אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה', יִקְּבֻהוּ '''עַמִּים''', יִזְעָמוּהוּ '''לְאֻמִּים'''|משלי כד כד}}( [[ביאור:לא להגיד לרשעים שהם צדיקים|פירוט]] )*.
 
השופט צריך תמיד לחשוב: האם אני בעד היחיד או בעד הציבור? האם, כדי לזכות בברכתו של חבר רשע, כדאי לספוג את קללתו של הציבור כולו?▼
 
- אמנם, ביטוי דומה נאמר ב {{צמ|'''הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב''', וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר|משלי כח כא}}( [[ביאור:גם אנשים טובים עלולים לפשוע מתוך רעב|פירוט]] ), וב {{צמ|שְׂאֵת '''פְּנֵי''' רָשָׁע '''לֹא טוֹב''', לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט|משלי יח ה}}( [[ביאור:לא לסלוח לרשעים|פירוט]] ), ושם לא נזכרו חכמה או חכמים. ▼
 
2. ויש מפרשים, שהביטוי '''גם אלה לחכמים''' משמעו, {{צפ|תוכן=כל הדברים שבענין שלמטה אמורים לחכמים היושבים בדין, שלא יכירו פנים במשפט כי לא טוב}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי כד כג|רש"י]] , וכן [[:רלב"ג על משלי כד כג|רלב"ג]] )|}} , כלומר, להדגיש שגם לחכמים אסור להכיר פנים במשפט, כדברי התורה על השוחד, {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, '''לֹא תַכִּיר פָּנִים''' וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד '''יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים''', וִיסַלֵּף דִּבְרֵי '''צַדִּיקִם'''|דברים טז יט}}( [[ביאור:שוחד בחירות|פירוט]] ).▼
 
</div> </div> </div>
 
 
 
▲השופט החכם צריך תמיד לחשוב: האם אני בעד היחיד או בעד הציבור? האם, כדי לזכות בברכתו של חבר רשע, כדאי לספוג את קללתו של הציבור כולו?
 
▲- אמנם, ביטוי דומה נאמר ב {{צמ|'''הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב''', וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר|משלי כח כא}}( [[ביאור:גם אנשים טובים עלולים לפשוע מתוך רעב|פירוט]] )*, וב {{צמ|שְׂאֵת '''פְּנֵי''' רָשָׁע '''לֹא טוֹב''', לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט|משלי יח ה}}( [[ביאור:לא לסלוח לרשעים|פירוט]] )*, ושם לא נזכרו חכמה או חכמים. 
 
▲2. ויש מפרשים, שהביטוי '''גם אלה לחכמים''' משמעו, {{צפ|תוכן=כל הדברים שבענין שלמטה אמורים לחכמים היושבים בדין, שלא יכירו פנים במשפט כי לא טוב}} {{קטן|קטן= ( [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:קטע:רש"י על משלי כד כג%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%9B%D7%92|רש"י]] , וכן [[:רלב"ג על משלי כד כג%D7%A8%D7%9C%D7%91%22%D7%92_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%9B%D7%92|רלב"ג]] )|}} , כלומר, להדגיש שגם לחכמים אסור להכיר פנים במשפט, כדברי התורה על השוחד, {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, '''לֹא תַכִּיר פָּנִים''' וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד '''יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים''', וִיסַלֵּף דִּבְרֵי '''צַדִּיקִם'''|דברים טז יט}}( [[ביאור:שוחד בחירות|פירוט]] )*.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד כב|כג|כד כד|קטגוריההבהרה=1לא}}▼
[[קטגוריה:משפטים בספר משלי|משלי כד כג]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-23.html}}▼
[[קטגוריה:דברים א יז|משלי כד כג]]
[[קטגוריה:דברים טז יט|משלי כד כג]]
[[קטגוריה:ישעיהו ג ט|משלי כד כג]]
[[קטגוריה:משלי כד כג|משלי כד כג]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-23.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2013-08-22.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-23.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-23}}
 
</noinclude>
 
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד כב|כג|כד כד|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כד_כג"