ביאור:משלי כד טו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יד|טו|כד טז|קטגוריה=1}}
|תרגום='''אל תארוב''' עם '''הרשע''' ליד '''נווהו''' (נחלתו) '''של הצדיק''', לחכות שהוא ייפול; וגם אם נפל הצדיק, '''אל תשדוד''' את מקום '''רבצו''' (מגוריו) - ▼
}}▼
== דקויות ==
'''נוה צדיק
הפסוק מדבר על אדם ה'''אורב'''
▲{{צמ|אַל תֶּאֱרֹב, רָשָׁע, לִנְוֵה צַדִּיק; אַל תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ -|משלי כד טו}}
לפי רוב הפירושים, הפסוק פונה אל הרשע ומזהיר אותו שלא לפגוע בצדיק{{קטן| (ראו למשל מצודות)}}. אולם, אין זה ברור מה הטעם לפנות אל אדם שהוא מלכתחילה רשע ומתכוון לפגוע בצדיקים? הרי רשע כזה ממילא לא קורא את ספר משלי?! שתי תשובות:
▲'''אל תארוב''' עם '''הרשע''' ליד '''נווהו''' (נחלתו) '''של הצדיק''', לחכות שהוא ייפול; וגם אם נפל הצדיק, אל תשדוד את מקום '''רבצו''' (מגוריו) -
2. הפסוק פונה לאדם שחושב שהוא צדיק. הוא רואה שהצדיק נפל ועזב את נחלתו, ועכשיו הנחלה שלו לכאורה פנויה. הוא חושב שזה בסדר לקחת אותה וליהנות מן ההפקר. הפסוק קורא לו ''''רשע!'''', ללמדנו שמי ששודד את מקומו של הצדיק הגוֹלֶה הוא רשע, למרות שלכאורה הוא רק נהנה מן ההפקר.
==
=== אנשים או עמים? ===
▲===אל תארוב רשע לנוה צדיק - למי פונה הפסוק?===
▲1. לפי רוב המפרשים, הפסוק פונה אל הרשע, למשל: {{צפ|תוכן=אתה, רשע, בראותך כי מטה יד הצדיק, אל תארוב על מדורו ואל תגזול מקום רבצו, בחושבך כאשר החל לנפול לא יוסיף לקום}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
▲3. וייתכן, שהפניה אינה לרשע אלא לאדם בינוני, שמתלבט האם לשתף פעולה עם הרשע, או ליהנות ממעשיו של הרשע: {{צפ|תוכן=אל תאוה לרשע שיהא אורב לנוה צדיק. פירוש אחר: אל תארוב את [עם] הרשע לנוה הצדיק להרגו.}} {{קטן|קטן= (אבן עזרא; ראו|}} {{קטן|קטן= גם כדברי מהר"י אלשקר בספר "מרכבת המשנה" על אבות ד|}} {{קטן|קטן= )|}} .
▲'''הצדיק''' בפסוקנו יכול להיות אדם, כמו ב {{צמ|צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק, וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ|תהלים לז לב}}.
אולם מסתבר יותר שמדובר בעם, ובפרט, עם ישראל. רוב הפסוקים המדברים על רביצה ועל נוה מדברים על '''נוהו''' ועל '''רבצו''' של עם ישראל:
כשעם ישראל יצא לגלות, העמים השכנים ניסו לנצל את המצב כדי לגזול את ארצו, והנביאים הוכיחו אותם על כך, למשל:
הפסוק שלנו מוסיף לתוכחות אלו ואומר, שגם אם עם ישראל ייפול פעמים רבות, בסופו של דבר הוא יקום, ישוב לארצו וילחם בגויים שהשתלטו עליה כשהיה בגלות:
ואז, אותם גויים '''ייכשלו ברעה''' - ייכשלו בגלל המעשה הרע שעשו, להשתלט על אדמה של עם שנמצא בגלות.
שורה 50 ⟵ 42:
ועם ישראל ישוב '''לרבוץ''' בנחת בנווהו:
▲'''נוה צדיק, רבצו''' = מקום המגורים והעבודה של הצדיק, המקום שבו הצדיק "רובץ" או רועה את צאנו, כמו ב {{צמ|וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן '''רֹבְצִים''' עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים|בראשית כט ב}}.
▲הפסוק מדבר על אדם ה'''אורב''', מחכה שהצדיק יעזוב את נוהו ואת רבצו, כדי '''לשדד''' אותו.
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-15.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-15}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יד|טו|כד טז|קטגוריה=1}}
| |||