ויקיטקסט

ביאור:משלי כד י: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ט|י|כד יא|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה - צַר כֹּחֶכָה!|משלי כד י}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ט|י|כד יא|קטגוריה=1}}
|מצודות=אם היית '''מרפה''' ידך מחברך מלעזור לו '''ביום צרתו''', אזי יהיה '''כחך צר''' ודחוק מלעזור לעצמך בבוא צרה עליך -
 
|תרגום=אם '''התרפית''' (התעצלת) ''' ביום''' שבאה '''צרה''' על אנשים אחרים, ולא מיהרת להציל אותם - '''יצר''' (יתמעט) '''כוחך''', ולא תוכל להציל את עצמך '''ביום''' שתבוא '''צרה''' עליך - ▼
 
}}▼
<div class="page single_height">
 
▲{{צמ|הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה - צַר כֹּחֶכָה!|משלי כד י}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
▲אם '''התרפית''' (התעצלת) ''' ביום''' שבאה '''צרה''' על אנשים אחרים, ולא מיהרת להציל אותם - '''יצר''' (יתמעט) '''כוחך''', ולא תוכל להציל את עצמך '''ביום''' שתבוא '''צרה''' עליך -
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==▼
 
1. ע"פ הפשט, יש לקרוא " '''התרפית ביום צרה - צר כוחכה''' ": אם תתרפה כאשר באה צרה על מישהו אחר, ולא תשתמש בכל כוחותיך כדי לעזור לו - ה' יצר ויחליש את כוחך {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי כד י|רש"י]] , [[:מלבי"ם על משלי כד י|מלבי"ם]] , [[:קטע:מצודות על משלי כד י|מצודות]] )|}} ; פירוש זה מתאים לפסוקים הבאים, המלמדים כי [[ביאור:הצלת חיים - גם כשיש ספק|חובה להציל חיים ולא להתעצל גם כשיש ספק]] . כך נאמר גם ב {{צמ|כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת - רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת?|אסתר ד יד}}( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%93_%D7%99%D7%93 פירוט] ).▼
 
2. אולם יש שפיסקו " '''התרפית - ביום צרה צר כוחכה''' ", ופירשו: {{צפ|תוכן=כל המרפה עצמו מדברי תורה - אין בו כוח לעמוד ביום צרה}} {{קטן|קטן= (רבי טבי בשם רבי יאשיה, [[ביאור:בבלי ברכות דף סג|בבלי ברכות סג א]] ; רבי אבהו, [[:מדרש משלי (בובר) כד י|מדרש משלי]] )|}} , {{צפ|תוכן=אפילו מצוה אחת}} {{קטן|קטן= (רבי אמי בר מתנה בשם שמואל, שם; רבי לוי, שם)|}} , {{צפ|תוכן=אם '''התרפית''' מהשתדלות הראוי בקנין החכמה - הנה '''בבא יום צרה''' אז '''כחך צר''' וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי כד י|רלב"ג]] )|}} .▼
 
בדומה לכך פירש הרמב"ם: {{צפ|תוכן=אין דברי תורה מתקיימין במי '''שמרפה''' עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה; אלא במי שממית עצמו עליהן, ומצער גופו תמיד, ולא ייתן שנת לעיניו, לעפעפיו תנומה. אמרו חכמים דרך רמז (במדבר יט יד): "זאת התורה אדם כי ימות באהל": אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באהלי החכמה. וכך אמר שלמה בחכמתו: '''התרפית ביום צרה צר כחך'''. ועוד אמר (קהלת ב ט): "אף חכמתי עמדה לי": חכמה שלמדתי באף, עמדה לי.}} {{קטן|קטן= ( [[:רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג|רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג]] , [[טור יורה דעה רמו]] )|}} .
 
ועל כך נאמר ב {{צמ|כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה|תהלים קיט פו}}: כל התורה והמצוות הן בעצם '''אימון''' לנפש; מטרתן העיקרית היא לאמן את האדם למשול ביצריו וברגשותיו, כך, כשיגיע '''יום צרה''' יוכל לתפקד בצורה הטובה ביותר; "קשה באימונים - קל בקרב". אולם, מי שמתרפה באימונים, אינו לומד כראוי ואינו מושל ברגשותיו כדי לקיים מצוות - גם ביום צרה יהיה חלש.▼
 
</div> <div class="cell hqblot longcell">
 
==הקבלות==▼
 
חז"ל פירשו את הפסוק גם על מי שמתלבט ומהסס יותר מדי בעת צרה לאומית, והביאו כדוגמה את פינחס: {{צפ|תוכן=התחיל אומר בינו לבין עצמו 'ומה אעשה? איני יכול! שנים יכולין לאחד, שמא אחד יכול לשנים?!' עד שהוא נוטל עצה בינו לבין עצמו, הנגף נוגף, והקב"ה אומר '(משלי כד, י): '''התרפית ביום צרה וגו' הצל לקוחים למות כי תאמר הן לא ידענו זה''' - אני מעיד עליך, שנאמר (שם, יב) "הלא תֹכֵן לבות הוא יבין}} {{קטן|קטן= ( [[שמות רבה לג ה]] )|}} .▼
 
</div> </div> </div>
 
 
▲== דקויות ==
▲1. ע"פ הפשט, יש לקרוא " '''התרפית ביום צרה - צר כוחכה''' ": אם תתרפה כאשר באה צרה על מישהו אחר, ולא תשתמש בכל כוחותיך כדי לעזור לו - ה' יצר ויחליש את כוחך {{קטן|קטן= ( [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:קטע:רש"י על משלי כד י%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%99|רש"י]] , [[:מלבי"ם על משלי כד י%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%99|מלבי"ם]] , [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:קטע:מצודות על משלי כד י%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%99|מצודות]] )|}} ; פירוש זה מתאים לפסוקים הבאים, המלמדים כי [[ביאור:הצלת חיים - גם כשיש ספק|חובה להציל חיים ולא להתעצל גם כשיש ספק]] . כך נאמר גם ב {{צמ|כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת - רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת?|אסתר ד יד}}( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%93_%D7%99%D7%93 פירוט] )*.
 
▲2. אולם יש שפיסקו " '''התרפית - ביום צרה צר כוחכה''' ", ופירשו: {{צפ|תוכן=כל המרפה עצמו מדברי תורה - אין בו כוח לעמוד ביום צרה}} {{קטן|קטן= (רבי טבי בשם רבי יאשיה, [[ביאור%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:בבלי ברכות דף סג%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%20%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%93%D7%A3%20%D7%A1%D7%92#%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%90|בבלי ברכות סג א]] ; רבי אבהו, [[:מדרש משלי (בובר) כד י|מדרש משלי]] )|}} , {{צפ|תוכן=אפילו מצוה אחת}} {{קטן|קטן= (רבי אמי בר מתנה בשם שמואל, שם; רבי לוי, שם)|}} , {{צפ|תוכן=אם '''התרפית''' מהשתדלות הראוי בקנין החכמה - הנה '''בבא יום צרה''' אז '''כחך צר''' וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי כד י%D7%A8%D7%9C%D7%91%22%D7%92_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%99|רלב"ג]] )|}} .
 
▲ועל כך נאמר ב {{צמ|כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה|תהלים קיט פו}}: כל התורה והמצוות הן בעצם '''אימון''' לנפש; מטרתן העיקרית היא לאמן את האדם למשול ביצריו וברגשותיו, כך, כשיגיע '''יום צרה''' יוכל לתפקד בצורה הטובה ביותר; "קשה באימונים - קל בקרב". אולם, מי שמתרפה באימונים, אינו לומד כראוי ואינו מושל ברגשותיו כדי לקיים מצוות - גם ביום צרה יהיה חלש.
 
▲== הקבלות ==
▲חז"ל פירשו את הפסוק גם על מי שמתלבט ומהסס יותר מדי בעת צרה לאומית, והביאו כדוגמה את פינחס: {{צפ|תוכן=התחיל אומר בינו לבין עצמו 'ומה אעשה? איני יכול! שנים יכולין לאחד, שמא אחד יכול לשנים?!' עד שהוא נוטל עצה בינו לבין עצמו, הנגף נוגף, והקב"ה אומר '(משלי כד, י): '''התרפית ביום צרה וגו' הצל לקוחים למות כי תאמר הן לא ידענו זה''' - אני מעיד עליך, שנאמר (שם, יב) "הלא תֹכֵן לבות הוא יבין}} {{קטן|קטן= ( [[%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%A8%D7%91%D7%94%20%D7%9C%D7%92%20%D7%94|שמות רבה לג ה]] )|}} .
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ט|י|כד יא|קטגוריההבהרה=1לא}}▼
[[קטגוריה:קיום מצוות בספר משלי|משלי כד י]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-10.html}}▼
[[קטגוריה:אסתר ד יד|משלי כד י]]
[[קטגוריה:משלי כד י|משלי כד י]]
[[קטגוריה:תהלים קיט פו|משלי כד י]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-10.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2012-01-22.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-10.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-10}}
 
</noinclude>
 
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ט|י|כד יא|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כד_י"