ויקיטקסט

ביאור:משלי כד ט: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ח|ט|כד י|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ.|משלי כד ט}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ח|ט|כד י|קטגוריה=1}}
|מצודות='''זימת''' (מחשבת) '''איוולת''' ורשע נחשבת ל'''חטאת''', עם כי לא עשה מעשה; וה'''ליצנות מתעבת את האדם''' בעיני כל, עם כי אין בה כי-אם עקימת שפתים.
|תרגום=- וכן, '''לאדם לץ''' יזמנו משמיים בת-זוג שהיא בעלת '''זימת איוולת''' (מחשבות שטחיות וטיפשיות), '''חוטאת ומתועבת'''. ▼
}}▼
 
 
== דקויות ==▼
<div class="page single_height">
'''זימה''' [[ביאור:זימה = מחשבה רעה או מעשה זנות|היא מחשבה רעה או מעשה זנות]]; '''אויל''' הוא [[ביאור:אויל = שטחי|שטחי]]; '''לץ''' הוא [[ביאור:לץ = המזלזל ולועג לאנשים ולערכים|המזלזל ולועג לאנשים ולערכים]].
 
המבנה התחבירי של הפסוק קשה, והמפרשים פירשוהו בדרכים שונות, ולענ"ד יש לפרשו בהמשך לפסוק הקודם:.▼
▲{{צמ|זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ.|משלי כד ט}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
▲- וכן, '''לאדם לץ''' יזמנו משמיים בת-זוג שהיא בעלת '''זימת איוולת''' (מחשבות שטחיות וטיפשיות), '''חוטאת ומתועבת'''.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
▲==דקויות==
 
▲המבנה התחבירי של הפסוק קשה, והמפרשים פירשוהו בדרכים שונות, ולענ"ד יש לפרשו בהמשך לפסוק הקודם:
 
רע מושך רע גם בזוגיות - אדם המתלוצץ ולועג לאחרים, בסופו של דבר ימצא את עצמו בחברתה של בת-זוג טיפשה.
 
פירושים נוספים:
'''זימה''' [[ביאור:זימה = מחשבה רעה או מעשה זנות|= מחשבה רעה או מעשה זנות]] .
 
1. {{צפ|תוכן='''זמת אולת''' - עצת אולת חטאת לבעליה;  '''ותועבת לאדם לץ''' - ליצנות היא המתעבת את האדם על הקב"ה ועל הבריות}} " {{קטן|קטן= ( [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:קטע:רש"י על משלי כד ט%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%98|רש"י]] )|}}▼
'''אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחי]] .
 
2. " {{צפ|תוכן='''הזמה''' והמחשבה היא לאיש '''אולת''' '''חטאת''' וחסרון, לפי שהוא יעשה פעולותיו בלא הסתכלות ומחשבה... וכן הזמה והמחשבה הוא דבר '''מתועב''' ונמאס '''לאדם לץ''' , כי אינו כי אם בדברי לעג בזולת ישוב והסתכלות.}} ▼
'''חטא''' [[ביאור:חטא = עבירה מתוך טעות או תאוה|= עבירה מתוך טעות או תאוה]] .
 
'''לץ''' [[ביאור:לץ = המזלזל ולועג לאנשים ולערכים|= המזלזל ולועג לאנשים ולערכים]] .
 
▲1. {{צפ|תוכן='''זמת אולת''' - עצת אולת חטאת לבעליה;  '''ותועבת לאדם לץ''' - ליצנות היא המתעבת את האדם על הקב"ה ועל הבריות}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי כד ט|רש"י]] )|}}
 
▲2. " {{צפ|תוכן='''הזמה''' והמחשבה היא לאיש '''אולת''' '''חטאת''' וחסרון, לפי שהוא יעשה פעולותיו בלא הסתכלות ומחשבה... וכן הזמה והמחשבה הוא דבר '''מתועב''' ונמאס '''לאדם לץ''' , כי אינו כי אם בדברי לעג בזולת ישוב והסתכלות.}}
 
{{צפ|תוכן=או ירצה בזה כי: '''זמת''' איש '''אולת''' היא '''חטאת''' וחסרון, כי הוא לא ישלים המחשבות אבל יעשה לפי המחשבה העולה על לבו ראשונה;    '''ותועבת''' הזמות תמצא '''לאדם לץ''' כי הוא לרוע ענינו לא יקח מן המחשבות כי אם מה שהוא יותר מתועב ויותר מרוחק, כי הוא הנרצה אצלו}} " {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי כד ט|רלב"ג]] )|}} ▼
 
3. {{צפ|תוכן='''החטאת''' בא ע"י '''זמת האולת:''' הזימה הוא המשתקע מאד במחשבת זנות. ובא במליצה על המשתקע לזנות אחרי אולת שהם הספיקות, שמרבה להסתפק על חקי החכמה, ומזה בא לידי חטאת. שהחטאת היא החוטא מחקי החכמה. ואם הוא '''אדם לץ''' , יתהפך אצלו לעשות '''תועבה''' , שהם דברים המתועבים בפרהסיא. כי יתלוצץ ויעשה הכל בפרהסיא}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כד ט|מלבי"ם]] )|}} ▼
 
4. " {{צפ|תוכן=אין מחשבה רעה יותר שנואה לפניו ית' כמחשבת '''הזימה''' , שהיא ודאי '''איוולת''' גדולה של האדם, שיכול לטהר את מחשבתו ולהיות כמלאך ה' צבאות, והוא רוצה לטמאה בהרהורי עבירה ולהיות כבהמה. ועוד, שהוא '''חוטא''' חטא גדול לפניו ית', מאחר שפוגם את נשמתו הטהורה, שחוצבה מתחת כסא הכבוד כידוע...   ומה שאמר בלשון סמיכות, זימת ולא זימה, לרמוז שהעניין מדבר על זימת המחשבה, כי הוא סמוך אל העניין הקודם, שאמר (משלי כד ח): "מחשב להרע", ואין מחשבה רעה גרועה מזאת, שהיא איוולת וחטאת.}} ▼
 
{{צפ|תוכן=ואמנם, כבר ידוע שטומאת המחשבה גלויה לפניו ית' בלבד, ואינה גלויה לאדם, ולכן, המחשב מחשבות של זימה יהיה תועבת ה', ולא תועבה לבריות, כי אינם רואים את מצפונו. אבל יש מידה אחרת רעה, שהיא גם-כן תועבה לאדם, והיא מידת הליצנות, שהכל רואים ושומעים אותה, ולכן בעליה נעשה תועבה לבריות, וזהו שאמר, '''ותועבת לאדם לץ''' .}} ▼
 
{{צפ|תוכן=ומה שהזכיר '''הליצנות''' אצל '''הזימה''', כי זה גורם את זה, כעניין אמרם ז"ל: "שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה"}} " {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .▼
 
</div> </div> </div>
 
▲{{צפ|תוכן= או ירצה בזה כי: '''זמת''' איש '''אולת''' היא '''חטאת''' וחסרון, כי הוא לא ישלים המחשבות אבל יעשה לפי המחשבה העולה על לבו ראשונה;    '''ותועבת''' הזמות תמצא '''לאדם לץ''' כי הוא לרוע ענינו לא יקח מן המחשבות כי אם מה שהוא יותר מתועב ויותר מרוחק, כי הוא הנרצה אצלו}} " {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי כד ט%D7%A8%D7%9C%D7%91%22%D7%92_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%98|רלב"ג]] )|}}
 
▲3. {{צפ|תוכן='''החטאת''' בא ע"י '''זמת האולת:''' הזימה הוא המשתקע מאד במחשבת זנות. ובא במליצה על המשתקע לזנות אחרי אולת שהם הספיקות, שמרבה להסתפק על חקי החכמה, ומזה בא לידי חטאת. שהחטאת היא החוטא מחקי החכמה. ואם הוא '''אדם לץ''' , יתהפך אצלו לעשות '''תועבה''' , שהם דברים המתועבים בפרהסיא. כי יתלוצץ ויעשה הכל בפרהסיא}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כד ט%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%93_%D7%98|מלבי"ם]] )|}}
 
▲4. " {{צפ|תוכן=אין מחשבה רעה יותר שנואה לפניו ית' כמחשבת '''הזימה''' , שהיא ודאי '''איוולת''' גדולה של האדם, שיכול לטהר את מחשבתו ולהיות כמלאך ה' צבאות, והוא רוצה לטמאה בהרהורי עבירה ולהיות כבהמה. ועוד, שהוא '''חוטא''' חטא גדול לפניו ית', מאחר שפוגם את נשמתו הטהורה, שחוצבה מתחת כסא הכבוד כידוע...   ומה שאמר בלשון סמיכות, זימת ולא זימה, לרמוז שהעניין מדבר על זימת המחשבה, כי הוא סמוך אל העניין הקודם, שאמר (משלי כד ח): "מחשב להרע", ואין מחשבה רעה גרועה מזאת, שהיא איוולת וחטאת.}}
 
▲{{צפ|תוכן= ואמנם, כבר ידוע שטומאת המחשבה גלויה לפניו ית' בלבד, ואינה גלויה לאדם, ולכן, המחשב מחשבות של זימה יהיה תועבת ה', ולא תועבה לבריות, כי אינם רואים את מצפונו. אבל יש מידה אחרת רעה, שהיא גם-כן תועבה לאדם, והיא מידת הליצנות, שהכל רואים ושומעים אותה, ולכן בעליה נעשה תועבה לבריות, וזהו שאמר, '''ותועבת לאדם לץ''' .}}
 
▲{{צפ|תוכן= ומה שהזכיר '''הליצנות''' אצל '''הזימה''', כי זה גורם את זה, כעניין אמרם ז"ל: "שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה"}} " {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ח|ט|כד י|קטגוריההבהרה=1לא}}▼
[[קטגוריה:סדר פסוקים|משלי כד ט]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-09.html}}▼
[[קטגוריה:משלי כד ט|משלי כד ט]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-09.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2013-08-22.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-09.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-09}}
 
</noinclude>
 
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ח|ט|כד י|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כד_ט"