ביאור:משלי כד ה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ד|ה|כד ו|קטגוריה=1}}
|מצודות='''גבר חכם '''עומד '''בעוז''' (בחוזק) בדבר יראת ה'; '''ואיש '''בעל '''דעת''', העדיף מחכם, הוא '''מאמץ''' (מחזק) '''כח''' בהוראה, ומוסיף והולך -
|תרגום='''גבר חכם''' יודע שצריך להיות תמיד '''בעוז''' (בכושר גופני), '''ואיש דעת''' יודע שצריך תמיד '''לאמץ כוח''' (להגדיל את הכושר).▼
}}▼
== דקויות ==▼
▲{{צמ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ -|משלי כד ה}}
=== מה המסר בפסוק? ===
2. הפסוק מלמד על חשיבות החכמה והדעת בשמירה על הביטחון. כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם, כי '''גיבור''' שהוא גם '''חכם''' נמצא תמיד '''בעוז''', חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם, ו'''איש''' שיש לו '''דעת''' מצליח '''לאמץ''' את כוחותיו למתקפה יותר מאיש שאין לו דעת. פירוש זה מתאים לפסוק ו, הבא בבירור להדגיש את חשיבות התחבולות בעשיית מלחמה.
▲'''גבר חכם''' יודע שצריך להיות תמיד '''בעוז''' (בכושר גופני), '''ואיש דעת''' יודע שצריך תמיד '''לאמץ כוח''' (להגדיל את הכושר).
1.
2.
▲ביאור נוסף: '''גיבור''' שהוא גם '''חכם''' מרבה את ה'''עוז''', עוצמת ההגנה של הצבא; '''ואיש דעת''' '''מאמץ''' את '''כוח''' ההתקפה של הצבא -
3.
▲==דקויות==
▲2. ואפשר גם לפרש להיפך - שהפסוק בא להדגיש את חשיבות העוז והכוח: איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות '''בעוז''' ואיש דעת יודע שחשוב תמיד '''לאמץ כוח''', לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל {{צפ|תוכן=איזהו '''חכם''' - הרואה את הנולד}}. פירוש זה מתאים ל {{צמ|תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה|משלי כ כט}}( [[ביאור:לשמור על כושר גופני מגיל צעיר|פירוט]] ).
▲===שני חצאי הפסוק===
▲1. '''עוז''' הוא בדרך-כלל כוח הגנתי ( [[ביאור:עוז = ביצור והגנה, או מרץ להתקפה|פירוט]] ), ולכן מסתבר שהחצי הראשון של הפסוק עוסק בהגנה והחצי השני עוסק בהתקפה - החכמה חשובה כדי לשמור על בטחון שוטף, והדעת חשובה כדי להצליח במבצעים צבאיים.
▲2. וייתכן שהחצי הראשון עסק בשמירה על הכושר והישארות '''בעוז''', החצי השני עוסק בהגדלת הכושר - '''מְאַמֵּץ כוח'''.
▲3. וייתכן שהחצי הראשון עוסק '''בעוז''' של החכם עצמו, והחצי השני עוסק ביכולתו של איש דעת '''לאמץ את כוחם''' של אנשים אחרים: {{צפ|תוכן=החכם... איש דעת גדול ממנו, כי הוא מאמץ כוח האנשים [גם] אם אינם בעלי כוח וגבורה...}} {{קטן|קטן= (רבי יונה).|}}
===משל ונמשל===▼
כמה מפרשים פירשו את הפסוק כמשל על מלחמה נפשית או שכלית: ▼
::*{{צפ|תוכן='''החכם'''... יש לו '''עוז''' במה יגבר על אויבי הנפש}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .▼
::*{{צפ|תוכן=בעל '''דעת''', העדיף מחכם, הוא '''מאמץ כוח''' בהוראה, ומוסיף והולך}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .▼
::*{{צפ|תוכן=במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה}} {{קטן|קטן= (רב אחא ברבי חנינא בשם רב אסי בשם רבי יוחנן, תלמוד בבלי סנהדרין מב.)|}} . כלומר, כדי לנצח במאבק שכלי, האדם צריך לזכור "חבילות" של נתונים, שיוכל לשלוף ולצטט בעת הצורך.▼
==הקבלות==▼
עוד על חכמה וגבורה, ב {{צמ|עִיר '''גִּבֹּרִים''' עָלָה '''חָכָם''', וַיֹּרֶד '''עֹז''' מִבְטֶחָה|משלי כא כב}}( [[ביאור:חכמים לא פוחדים מאתגרים|פירוט]] ).▼
▲=== משל ונמשל ===
▲ כמה מפרשים פירשו את הפסוק כמשל על מלחמה נפשית או שכלית:
▲
▲
▲== הקבלות ==
▲עוד על חכמה וגבורה, ב
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-05.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-05}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ד|ה|כד ו|קטגוריה=1}}
|