טור אורח חיים תרפח: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  לפני 6 שנים
←‏טור: סילוק נקודותיים
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
(←‏טור: סילוק נקודותיים)
ובשושן קורין בט"ו, אף על פי שאינה מוקפת חומה מימות יהושע, הואיל ונעשה בו הנס.
 
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם כשהלך היה דעתו לשוב לביתו בליל י"ד קודם שיאור היום, קורא כבני מקומו אף אם נתעכב שם. ואם אין דעתו לשוב עד שיאור יום י"ד, קורא כבני המקום שהלך שם. כיצד? בן כרך שהלך לעיר, אם היה דעתו לשוב למקומו בליל י"ד, קורא כבני מקומו אפילו אם נתעכב אחר כך בעיר. אבל אם דעתו לעמוד שם מקצת י"ד, כיון שדעתו לעמוד שם מקצת היום של זמן קריאתו, חל עליו זמן חובת קריאתן וקורא עמהן. וכן בן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לשוב לביתו בליל י"ד קודם שיאור היום, קורא כאנשי מקומו. אבל אם היה דעתו לעמוד שם מקצת י"ד, כיון שלא היה דעתו לשוב למקומו בזמן חובת אנשי מקומו, נסתלק מעליו חובת קריאת אנשי מקומו ונחשב כבני המקום שעמד שם להתחייב בזמן קריאתם:.
 
פורים שחל להיות בשבת, כגון ט"ו לבני כרכים, דאילו י"ד לא יבא לעולם בשבת, אין קורין את המגילה בשבת, אלא מקדימין לקרותה בערב שבת. וכדי שיזכרו ענין היום, דורשין בעניינו:.
 
שדרו ממתיבתא: היכא דנפיק בשיירה או נפיק בספינתא, קורא בי"ד. וכל תקנה שיכול לעשות כדי שיקרא בי"ד, יעשה. ואם אין יכול לעשות, קורא אותה בי"א בי"ב בי"ג. אבל בעשירי ומי' ולמטה אינו יכול לקרותה. וכן כתב רב עמרם ז"ל, וכתב שמברך לפניה ולאחריה כשקורא אותה מי"א ולמעלה. ובעל העיטור ז"ל כתב, שהאידנא אין קורין אותה כלל אלא בי"ד, אפילו מי שיוצא בשיירא. וטוב לקרותה בלא ברכה.
וקורין אותה בלילה וחוזרים וקורים ביום. ושל לילה זמנה כל הלילה, ושל היום זמנה כל היום, מהנץ החמה עד סוף היום. ואם קראה משעלה עמוד השחר, יצא.
 
קראוה באדר ראשון ואחר כך ראו לעבר השנה, קורין אותה באדר שני. אבל הפרשיות שעשו באדר ראשון, אין צריך לחזור לעשותן בשני:.
 
==בית יוסף==