חות יאיר/קסג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
העברת תיקונים של משתמש השוחט שנערכו בעבר |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר}}
==סימן קסג==
שאלה: חבורת מוכרי כסות שלומדים ג"כ בכל יום אצל בר אוריין ותיקנו שכל משפטים שיפלו בין איש לרעהו מבני חבורה מענין השגת גבול בענין המכירה יבואו לדין לפני רבם המגיד שיעור בדברי אגדה בכל יום. ומפני שנתרבו המשפטים והוכבד עליהם הוצאות הפסקים יעץ להם גבאי שלהם והוא הגדול והירא אלהים שבהם מה לכם לאבד מעות הפסקים עם בלוי הזמן המרובה מלבד הנסתרות שלא נגלה לרעהו מה שהשיג זה גבולו לדבר עם מערופי' שלו ולגנות סחורות חבירו דחייב מיהו בידי שמים ואחר שא"א לתקן פרצה זו שכבר נשרשו בחטא לכן נסכימה יחד להתיר בינינו השגת גבול באיזה אופן שיהיה
ושאלו לרבם אם יש בכחם לעשות זה ואם יצאו
נראה לי כי אף אם הריעותם אשר עשיתם בהשגת גבול ודברו בו
ואם תעשו תקנה או קלקלה זו לזמן בלי ספק יעבור זמן המוגבל וישאר ההרגל ויעשה טבע קיים בלי תרופה. גם פן ילמדו מכם גם במקומות אחרים ובעלי משא ומתן דילפינן ממקלקלתא והייתם חוטאים ומחטיאים ומי יתנני קצין עם פרנס ומנהיג הייתי מעניש לבני חבורה על מחשבה רעה כזו כפי יכולתם והנשארים ישמעו וייראו. ומפני שאין מבוקשכם תוכחת מוסר רק דין ומשפט אם מספיק תיקון כזה להוציאו מידי אבק גזל.
לכן אני אומר כי גם לענין דין תורה אינו מספיק כלל ולא ינוקו בתיקון כזה אפילו בדיני אדם וכן כל המוחלים זה לזה לעשות מעשה שאסרה תורה כגון גניבה ואונאה והשגת גבול, דמלבד דלא ינקה מדין שמים כל עושה אלא מצד שהוא נגד ישוב העולם והנהגתו וזה היה חטא דור המבול כי מלאה הארץ חמס קראו חמס מפני שאין נקי מהם ה"ל כחמסן דיהיב דמי ואע"פ שי"ל שאני שם דלא מחלי מאן יימר ולדעתי להרגילם לא קפדו כלל דלא נאמר בהו כמו גבי סדום דצעקתם באה לפניו יתברך שמו.
ותנן במשנה החובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור ולמה לא יורשה שהרי מחול
צא ולמד מרבית דלוה מחיל למלוה ויהיב ליה
ומעתה נבא לדינא אם מספיק תיקון זה לענין שאם השיג אחד גבולו
והשתמש בסברא זו הסמ"ע ר"ס ר"ט ס"ק ב' ג' ומשם לכאורה מוכח דאפילו דבר שאינו ידוע כלל מה וכמה דבכה"ג י"ל דאפילו לדעת החולקים על הרמב"ם דס"ל דאין קנין חל על דבר שאין לו קצבה וחלקו עליו כל האחרונים כמ"ש הב"י בש"ע
מיהו אף ע"פ שאינני כדאי להשיג על הגאון בעל הסמ"ע, מ"מ אני אומר אחר בקשת המחילה שאין דבריו מוכרחין רק אפילו גם המוכר ג"כ אינו יודע מה בבית כגון דאיהו
ותדע דע"כ צ"ל דמשחק בקוביא עדיף אפילו מדבר שמינו ידוע רק שאינו מסויים דעכ"פ בעי קנין כדמוכח שם מש"כ משחק בקוביא דלא בעי קנין וע"כ מפני שממש ידוע כל פעם ופעם כמה יתן אחד לחבירו הן שמונח לפניהם על הדף או לא רק דמ"מ ה"ל אסמכתא מצד שכל אחד סבר להרויח ובזה מהני סברת י"א מפני ששניהם מתנין ולכך לא הגיה רמ"א שום דבר על דברי הרמב"ם ש"ע סי' ר"ט ס"ס דס"ל כוותיה בדינא ולא
מ"מ אין אני כדאי להשיג על הסמ"ע ולכן אע"פ שלפענ"ד תיקון של בני החבורה דה"ל ודאי דבר שאין לו קצבה ואומדנא כלל כי מי יכול למוד משא ומתן שיבא אחר זמן ולא קני
האמנם גם לדעת הסמ"ע צריך עכ"פ קנין והיה צורך שגם בני חבורה יקבלו קנין כל אחד. והא דמשחקין בקוביא א"צ קנין י"ל מפני שהמעות
ואין לומר הא ק"ל שם דאי תפס לא מפקינן מיני' כבגמ' פרק הריבית ס"ד ס"ו וכ"כ טור וש"ע ששם הטעם מפני דנודע להמוכר שזה אוכל פירות ושתק דאכתי לא הדר ביה ה"ל מחילה וכן מוכח שם בגמ' וכ"פ רש"י בהדיא מש"כ פה אם יודע לאחד מבני חבורה שחבירו עבר עליו הדרך ותיכף יקבול עליו ודאי מצי למיהדר ביה על מחילת דשלב"ל. ומקמי הכי לית דין ולית דיינא דאפילו קבלו בק"ס להסתלק מתביעתו לחבירו על שהשיג גבולו באיזה אופן שיהיה מ"מ כל מאן דבעי מצי למיהדר ביה דאפילו מ"ד אדם מקנה דשלב"ל מ"מ ס"ל דמקמי שבא לעולם יכול לחזור בו.
|