טור אורח חיים תקצ: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←טור: עריכה |
קישור ויקיפדיה אליעזר בן נתן |
||
שורה 20:
ואם האריך בתקיעה אחרונה של תשר"ת כשיעור ב' תקיעות כדי שתעלה לשם תקיעה אחרונה של תשר"ת ובשביל הראשונה של תש"ת, קאמר בירושלמי שאינה עולה לו כלל אפילו במקום אחרונה של תשר"ת, אבל בגמרא דידן מוכח שעולה לו בשביל אחת ולא בשביל שתים.
מעשה אירע במגנצא שטעה התוקע בסדר, שאחר שתקע ב' פעמים תקיעה שברים תרועה תקיעה, טעה בשלישית ואחר שתקע שני שברים התחיל להריע, וקצת הקהל החזירוהו לראש וקצתם אמרו לו תקע שבר אחר וסיים, והוא התחיל לתקוע כבתחילה ותקע ג"פ תשר"ת, ואמר {{דף ויקיפדיה|אליעזר בן נתן|ה"ר אליעזר בר נתן}} דשלא כדין החזירוהו, וגם התוקע עבר על שבות דרבנן, שלא הפסיד סדרו במה שהתחיל להריע אחר שני השברים, כיון דשברים ותרועה שניהם משום תרועה דקרא עבדינן להו שמא גנוחי ויליל והכל תרועה אחת היא והוי ליה כאילו נתקלקל בשברים שחוזר אליו, אלא היה לו לחזור ולתקוע שבר אחר ולהריע. ודאי אם גמר התרועה שהתחיל בה בטעות, הוי הפסק כיון דג' שברים יש להן להיות זה אחר זה והופסקו בתרועה הוי כתרועה שנחלקה לשנים ואינה כלום וצריך לחזור ולתקוע תשר"ת, אבל שני תשר"ת הראשונים לא הפסיד.
ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב: אפילו אם גמר התרועה בין השברים לא הפסיד התקיעה שתקע, אלא חוזר ותוקע ג' שברים ומריע ותוקע, דכיון שהכל היא תרועה שהרי אנו עושין גנח ויליל משום דלמא תרווייהו תרועה, א"כ חדא תרועה היא אלא שנתקלקלה ולא הוי הפסק, מידי דהוה אפעמים שהתוקע מתחיל לתקוע ואין הקול עולה לו יפה ופוסק וחוזר ומתחיל לתקוע או להריע ולא מפסל מה שתקע כבר בשביל שהפסיק בקול קצר שהשמיע בשופר, דלא מקרי הפסקה כיון שאינו קול אחר שאינו מעין התקיעה, ולא דמי להא דתקין ר' אבהו דאמרינן דשברים או תרועה הוי הפסק, דהתם אם תרועה גנח הוי יליל קול אחר לגמרי, ואם הוא יליל הוי גנח קול אחר לגמרי, אבל הכא שניהם קול אחד של תרועה.
| |||