ביאור:משלי ט יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העלאת ביאורים עם הבהרה |
"
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 2:
|ציטוט=אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה;
|מצודות=
|תרגום=שמענו את גברת חכמות; נעבור עכשיו לחלק אחר של העיר, ונשמע את '''גברת כסילות''' -
שורה 27 ⟵ 28:
== הקבלות ==
ישנן הקבלות רבות, חלקן ניגודיות, בין אשת כסילות בפרקנו לבין האשה הנואפת בפרק ז:
* משלי ז י-יא: {{צ|תוכן=וְהִנֵּה '''אִשָּׁה''' לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. ''' הֹמִיָּה''' הִיא וְסֹרָרֶת, '''בְּבֵיתָהּ''' לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ}}, לעומת משלי ט יג-יד: {{צ|תוכן='''אֵשֶׁת''' כְּסִילוּת '''הֹמִיָּה''' פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה. }}{{צ|תוכן=וְיָשְׁבָה לְפֶתַח '''בֵּיתָהּ''', עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת}};
* משלי ז ח: {{צ|תוכן='''עֹבֵר''' בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ, '''וְדֶרֶךְ''' בֵּיתָהּ יִצְעָד}}, לעומת משלי ט טו: {{צ|תוכן=לִקְרֹא '''לְעֹבְרֵי דָרֶךְ''', הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם}}.
* משלי ז ז: {{צ|תוכן=וָאֵרֶא '''בַפְּתָאיִם''', אָבִינָה בַבָּנִים, נַעַר '''חֲסַר לֵב'''}}, לעומת משלי ט טז: {{צ|תוכן=מִי '''פֶתִי'''? יָסֻר הֵנָּה! '''וַחֲסַר לֵב''', וְאָמְרָה לּוֹ -}}.
* משלי ז יח: {{צ|תוכן=לְכָה '''נִרְוֶה''' דֹדִים עַד הַבֹּקֶר, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים}}, לעומת משלי ט יז: {{צ|תוכן='''מַיִם''' גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם}}.
* משלי ז כג: {{צ|תוכן='''וְלֹא יָדַע''' כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא}} 27: {{צ|תוכן=דַּרְכֵי '''שְׁאוֹל''' בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת}}, לעומת משלי ט יח: {{צ|תוכן='''וְלֹא יָדַע''' כִּי רְפָאִים שָׁם, בְּעִמְקֵי '''שְׁאוֹל''' קְרֻאֶיהָ}}.
האשה בפרק ז מתוארת בפירוש כזונה המפתה לניאוף; האשה בפרק ט מתוארת במושג כללי יותר - כסילות, וגם הפיתוי שלה הוא כללי יותר - מים גנובים ולחם סתרים. ניתן לבאר את הקשר בין הפרקים בכמה דרכים.1. שני הפרקים מדברים על זנות. פרק ז כפשוטו, ובפרק ט "מים גנובים" ו"לחם סתרים" הם משל לאותו עניין (כמו שבפרק ז הם מתוארים במילה "נִרְוֶה").{{קטן| כך פירשו "דעת מקרא" בפרק ט}}.
2. שני הפרקים מדברים באופן כללי על פיתויי יצר הרע. פרק ט ממשיל את היצר לאשת כסילות ואת הפיתויים ללחם ומים, ופרק ז ממשיל את היצר לאשה זונה. {{קטן|כך פירש הגר"א בפרק ז}}.
3. כל פרק מדבר על עניין אחר: פרק ז מדבר על פיתוי לעבור עבירה ממש, כמו זנות (או עבודה זרה שנמשלה לזנות). פרק ט מדבר על פיתוי לבטל את הזמן ולעסוק בדברי-הבל וכסילות: {{צפ|תוכן=באישה זונה אמר שהיא הולכת לארוב... אבל כאן באשת כסילות אמר שיושבת על כיסא... לפי שרוב העולם להוטים אחרי ההבל והכסילות והיא אינה צריכה להשתדל אחריהם... כמו בתי עבודה-זרה של הנכרים [לעומת] בתי טיאטראות שלהם... שאע"פ שלפי הנראה אינם שוים במגמתם, מכל מקום הם שוים לעניין הכסילות, כי כולם הבל המה מעשה תעתועים, והנגררים אחריהם הולכים אחרי ההבל}}{{קטן| (רמ"ד ואלי בפרק ט)}}.
---
הבדל נוסף הוא, שהאשה בפרק ז יוצאת מביתה ומסתובבת ברחוב כדי לפתות אנשים ("בביתה לא ישכנו רגליה"), והאשה בפרק ט יושבת "לפתח ביתה" שנמצא במרומי קרת.
גם "גברת חכמות" עברה תהליך דומה, מפרק א לפרק ט - ראו בהקבלות לפסוק א.
מכאן, שיש כאן דרמה בשתי מערכות (לפחות), שבה גברת חכמות וגברת כסילות נאבקות על דעת הקהל, ומנסות למשוך את הקולות הצפים - הפתיים וחסרי-הלב - לכיוונן: במערכה הראשונה (פרקים א, ז), הן יוצאות למבצעי הסברה ברחוב, ובמערכה השניה (פרק ט) יש להן בתים שמתוכם הן פועלות.
הספר אינו מתאר את כל האירועים שקורים בין שתי המערכות; הוא עדיין מחכה לתסריטאי מוכשר שישלים את החסר ויעשה מזה סרט...
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ט|ט יב|יג|ט יד|הבהרה=לא}}
| |||