ביאור:משלי כג יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג יב|יג|כג יד|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט - לֹא יָמוּת -|משלי כג יג}}
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג יב|יג|כג יד|קטגוריה=1}}
|מצודות='''אל תמנע מנער '''הכאת שבט-'''מוסר'''; '''כי''' אם '''תכנו בשבט''', הלא '''לא ימות''' בזה, ורק הוא צער בעלמא -
|תרגום=אם '''נער''' מבצע פשעים - אל תרחם עליו '''ואל תמנע''' ממנו '''ייסורים''';   אם '''תכה''' אותו '''בשבט''' (מקל ייסורים), ייתכן שהוא יפסיק לפשוע '''ולא ימות''' -
}}
 
 
== הקבלות ==
<div class="page single_height">
פסוקיםפסוקנו אלה, לכאורה, ממליצים בפירושממליץ להשתמש בענישה גופנית בחינוך הילדים. בניגוד לפסוקים מוכרים יותר כגון {{צמ|חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר|משלי יג כד}}( [[ביאור:חושך שבטו שונא בנו, ואוהבו שיחרו מוסר|פירוט]] )*, כאן אי אפשר לפרש שהכוונה לשבט במשמעות מושאלת (משמעת, סמכות הורית וכו'), שהרי נאמר כאן '''תַּכֶּנוּ''', ולכן ברור שה- '''שבט''' הוא [[ביאור:שבט = מטה, מקל שמכים בו או משפחה גדולה|מקל שמכים בו]] , וה '''מוסר''' הוא [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|ייסורים]] .
 
{{צמ|אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט - לֹא יָמוּת -|משלי כג יג}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
אם '''נער''' מבצע פשעים - אל תרחם עליו '''ואל תמנע''' ממנו '''ייסורים''';   אם '''תכה''' אותו '''בשבט''' (מקל ייסורים), ייתכן שהוא יפסיק לפשוע '''ולא ימות''' -
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
==דקויות==
 
===נער -===
1. {{צפ|תוכן='''אל תמנע מנער מוסר''' מפני צעירות ימיו, כי '''בהכאתך''' אותו '''בשבט''' תשמרנו '''שלא ימות''' מיתת הגוף בלא ימיו, ושלא ימות החלק אשר בו שאפשר שישיג החיים הנצחיים}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי כג יג|רלב"ג]] )|}} .
 
2. {{צפ|תוכן='''הנער... אל תמנע''' מאתו '''מוסר''' הראוי '''לנער''', שהוא מוסר בשבט. '''כי תכנו בשבט לא ימות''', ואין סכנה בהכאתו, וא"כ הדבר רחוק מהפסד וקרוב לשכר -}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כג יג|מלבי"ם]] )|}} .
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
 
==הקבלות==
 
פסוקים אלה, לכאורה, ממליצים בפירוש להשתמש בענישה גופנית בחינוך הילדים. בניגוד לפסוקים מוכרים יותר כגון {{צמ|חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר|משלי יג כד}}( [[ביאור:חושך שבטו שונא בנו, ואוהבו שיחרו מוסר|פירוט]] ), כאן אי אפשר לפרש שהכוונה לשבט במשמעות מושאלת (משמעת, סמכות הורית וכו'), שהרי נאמר כאן '''תַּכֶּנוּ''', ולכן ברור שה- '''שבט''' הוא [[ביאור:שבט = מטה, מקל שמכים בו או משפחה גדולה|מקל שמכים בו]] , וה '''מוסר''' הוא [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|ייסורים]] .
 
לענ"ד, הפסוקים הללו מתייחסים במיוחד לדוד המלך, אביו של המחבר. שלושה מבניו הגדולים של דוד - אמנון, אבשלום ואדוניה - עשו מעשים רעים והיו ראויים למכות ואף יותר מכך. דוד ריחם עליהם, חשך מהם את השבט, וסופם שנהרגו:
 
 
::* אמנון אנס את תמר, בתו החורגת של דוד, {{צמ|וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁמַע אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר לוֹ מְאֹד|שמואל ב יג כא}}, אבל חוץ מלהצטער - הוא לא עשה כלום, ובסוף אבשלום - אחיה של תמר - נקם בו והרגו.
 
::* אבשלום עשה לו מרכבה וסוסים וחמישים איש רצים לפניו, והתנהג כמלך מול עיניו של אביו, ודוד לא עשה כלום, וכשאבשלום ביקש רשות ללכת לחברון, עיר המלוכה הקודמת, {{צמ|וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ 'לֵךְ בְּשָׁלוֹם', וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה|שמואל ב טו ט}}. אבשלום אכן הלך לחברון ופתח משם במרד, שבסופו אבשלום נהרג.
::*אמנון אנס את תמר, בתו החורגת של דוד, {{צמ|וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁמַע אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר לוֹ מְאֹד|שמואל ב יג כא}}, אבל חוץ מלהצטער - הוא לא עשה כלום, ובסוף אבשלום - אחיה של תמר - נקם בו והרגו.
::* גם אדוניה, בדיוק כמו אבשלום, עשה רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו, {{צמ|וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ', וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם|מלכים א א ו}}, ובסוף שלמה, יורש העצר, הרג אותו.
::*אבשלום עשה לו מרכבה וסוסים וחמישים איש רצים לפניו, והתנהג כמלך מול עיניו של אביו, ודוד לא עשה כלום, וכשאבשלום ביקש רשות ללכת לחברון, עיר המלוכה הקודמת, {{צמ|וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ 'לֵךְ בְּשָׁלוֹם', וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה|שמואל ב טו ט}}. אבשלום אכן הלך לחברון ופתח משם במרד, שבסופו אבשלום נהרג.
::*גם אדוניה, בדיוק כמו אבשלום, עשה רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו, {{צמ|וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ', וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם|מלכים א א ו}}, ובסוף שלמה, יורש העצר, הרג אותו.
 
אילו דוד היה מקיים את העצה שבפסוק זה, ומכה את ילדיו בשבט, ייתכן שהיה מציל אותם ממוות.
 
לעיון נוסף: [[ביאור:עונשים גופניים - רק למי שאינו מסוגל לשמוע ביקורת|עונשים גופניים - רק למי שאינו מסוגל לשמוע ביקורת]] ;   [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/167-2.htm על איסור האלימות בחינוך] .
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג יב|יג|כג יד|קטגוריההבהרה=1לא}}
[[קטגוריה:חינוך בספר משלי|משלי כג יג]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-13.html}}
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי כג יג]]
[[קטגוריה:מלכים א א ו|משלי כג יג]]
[[קטגוריה:משלי כג יג|משלי כג יג]]
[[קטגוריה:שמואל ב טו ט|משלי כג יג]]
[[קטגוריה:שמואל ב יג כא|משלי כג יג]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2012-12-17.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-13.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/23-13}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג יב|יג|כג יד|קטגוריה=1}}