ביאור:משלי כג יב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג יא|יב|כג יג|קטגוריה=1}}
|מצודות='''הביאה''' (הכנע) '''ליבך''' לשמוע '''אל המוסר''', '''ואזנך''' הכנע לשמוע '''לאמרי-דעת'''.
|תרגום=כשאתה מייסר את בנך או תלמידך בעונשים או בהטפות-מוסר, '''הבא''' להטפת '''המוסר''' את '''הלב''' (מקום המחשבות) שלך - אל תייסר מתוך כעס ועצבים אלא מתוך מחשבה ושיקול-דעת;
}}▼
== דקויות ==▼
=== מהו ה'''מוסר''' ואל מי פונה הפסוק? ===
1.
▲{{צמ|הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת.|משלי כג יב}}
▲כשאתה מייסר את בנך או תלמידך בעונשים או בהטפות-מוסר, '''הבא''' להטפת '''המוסר''' את '''הלב''' (מקום המחשבות) שלך - אל תייסר מתוך כעס ועצבים אלא מתוך מחשבה ושיקול-דעת; ולפני שאתה מייסר אותו, הטה '''אזנך''' '''לאמרי הדעת''' שלו - אולי יש לו הסבר הגיוני למעשיו.
▲==דקויות==
▲1. לפי רוב המפרשים: '''מוסר''' = ביקורת ותוכחה, והפסוק פונה אל האדם '''המיוסר''' - האדם שמוכיחים אותו, למשל: {{צפ|תוכן=הכנע לבך לשמוע אל המוסר}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
::*אולם, גם בפסוק הבא נזכר מוסר, ושם ברור שהמשמעות היא ייסורים ושהפסוקים פונים אל האדם המייסר (משלי כג יג-יד): {{צ|אל תמנע מנער '''מוסר''', כי תכנו בשבט לא ימות. אתה בשבט תכנו, ונפשו משאול תציל}}. לענ"ד, מסתבר שהמילה מופיעה באותה משמעות בשני הפסוקים הסמוכים.▼
2. אפשר גם לפרש '''מוסר''' = ביקורת ותוכחה, והפסוק פונה אל האדם '''המייסר''', ומלמד אותו לתת דוגמה אישית: {{צפ|תוכן=לפני שאתה מטיף מוסר לאחרים, הטף תחילה מוסר לליבך!}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:משלי פרק כג - דוד מצווה את בניו ילידי חברון (למעט אדוניה) ואת שלמה (.doc)|מטמונית למשפחות סופרים / משלי כג כמשל לבית דוד]] )|}} .▼
'''לב''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ; '''הביאה למוסר לבך''' = כשאתה מייסר את בנך, אל תביא למוסר את כעסיך ותסכוליך, אלא את לבך ומחשבותיך; כל ענישה צריכה להיות מלווה בריכוז ובמחשבה, כדי להעניש רק במידה המתאימה על-מנת להשיג את המטרה החינוכית, לא יותר.▼
'''דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= היכרות קרובה]] ; '''ואזנך לאמרי דעת''' = גם לפני וגם תוך כדי הענישה יש להקשיב לנער ולשמוע האם הוא אומר '''אמרי דעת''', הסבר הגיוני למעשיו או דברי חרטה; יש לשמור על קשר קרוב ואוהב עם הנער גם כשמענישים אותו, כך שהענישה לא תיצור ניכור.</div> </div> </div>▼
▲2.
▲
3. לכן נראה לי שגם כאן '''מוסר''' [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|הוא ייסורים]], והפסוק פונה אל האדם '''המייסר''' - האב או המורה.
▲'''לב''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|
▲'''דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-12.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/23-12}}
</noinclude>
|