ביאור:משלי כג יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג יא|יב|כג יג|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת.|משלי כג יב}}
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג יא|יב|כג יג|קטגוריה=1}}
|מצודות='''הביאה''' (הכנע) '''ליבך''' לשמוע '''אל המוסר''', '''ואזנך''' הכנע לשמוע '''לאמרי-דעת'''.
|תרגום=כשאתה מייסר את בנך או תלמידך בעונשים או בהטפות-מוסר, '''הבא''' להטפת '''המוסר''' את '''הלב''' (מקום המחשבות) שלך - אל תייסר מתוך כעס ועצבים אלא מתוך מחשבה ושיקול-דעת;   ולפני שאתה מייסר אותו, הטה '''אזנך''' '''לאמרי הדעת''' שלו - אולי יש לו הסבר הגיוני למעשיו.
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
=== מהו ה'''מוסר''' ואל מי פונה הפסוק? ===
 
1. לפי רוב המפרשים: '''מוסר''' =הוא ביקורת ותוכחה, והפסוק פונה אל האדם '''המיוסר''' - האדם שמוכיחים אותו, למשל:שיקשיב {{צפ|תוכן=הכנעוישים לבךלב לשמועלדברי אלהביקורת המוסר}}שמותחים עליו {{קטן|קטן= (מצודת דודמצודות)|}} .
{{צמ|הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת.|משלי כג יב}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
כשאתה מייסר את בנך או תלמידך בעונשים או בהטפות-מוסר, '''הבא''' להטפת '''המוסר''' את '''הלב''' (מקום המחשבות) שלך - אל תייסר מתוך כעס ועצבים אלא מתוך מחשבה ושיקול-דעת;   ולפני שאתה מייסר אותו, הטה '''אזנך''' '''לאמרי הדעת''' שלו - אולי יש לו הסבר הגיוני למעשיו.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
1. לפי רוב המפרשים: '''מוסר''' = ביקורת ותוכחה, והפסוק פונה אל האדם '''המיוסר''' - האדם שמוכיחים אותו, למשל: {{צפ|תוכן=הכנע לבך לשמוע אל המוסר}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
 
::*אולם, גם בפסוק הבא נזכר מוסר, ושם ברור שהמשמעות היא ייסורים ושהפסוקים פונים אל האדם המייסר (משלי כג יג-יד): {{צ|אל תמנע מנער '''מוסר''', כי תכנו בשבט לא ימות. אתה בשבט תכנו, ונפשו משאול תציל}}. לענ"ד, מסתבר שהמילה מופיעה באותה משמעות בשני הפסוקים הסמוכים.
 
2. אפשר גם לפרש '''מוסר''' = ביקורת ותוכחה, והפסוק פונה אל האדם '''המייסר''', ומלמד אותו לתת דוגמה אישית: {{צפ|תוכן=לפני שאתה מטיף מוסר לאחרים, הטף תחילה מוסר לליבך!}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:משלי פרק כג - דוד מצווה את בניו ילידי חברון (למעט אדוניה) ואת שלמה (.doc)|מטמונית למשפחות סופרים / משלי כג כמשל לבית דוד]] )|}} .
 
3. ולענ"ד, '''מוסר''' = ייסורים, כמו בפסוקים הבאים, והפסוק פונה אל האדם '''המייסר''' - האב או המורה (ראו "עצות").
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
ספר משלי, בניגוד לתפיסה החינוכית המקובלת בימינו, תומך גם בענישה גופנית כחלק מתהליך חינוכי, במקרים מסויימים (ראו [[ביאור:עונשים גופניים - רק למי שאינו מסוגל לשמוע ביקורת|עונשים גופניים - רק למי שאינו מסוגל לקבל ביקורת]] ). אולם הוא מדגיש, שהענישה חייבת לכלול גם מחשבה והקשבה:
 
'''מוסר''' [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|= ייסורים, ענישה גופנית]] ; כמו בפסוק הבא: {{צמ|אַל תִּמְנַע מִנַּעַר '''מוּסָר,''' כִּי '''תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט''' לֹא יָמוּת|משלי כג יג}}.
 
'''לב''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ;   '''הביאה למוסר לבך''' = כשאתה מייסר את בנך, אל תביא למוסר את כעסיך ותסכוליך, אלא את לבך ומחשבותיך; כל ענישה צריכה להיות מלווה בריכוז ובמחשבה, כדי להעניש רק במידה המתאימה על-מנת להשיג את המטרה החינוכית, לא יותר.
 
'''דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= היכרות קרובה]] ;   '''ואזנך לאמרי דעת''' = גם לפני וגם תוך כדי הענישה יש להקשיב לנער ולשמוע האם הוא אומר '''אמרי דעת''', הסבר הגיוני למעשיו או דברי חרטה; יש לשמור על קשר קרוב ואוהב עם הנער גם כשמענישים אותו, כך שהענישה לא תיצור ניכור.</div> </div> </div>
 
2. אפשר גם לפרש '''מוסר''' =הוא ביקורת ותוכחה, והפסוק פונה אל האדם '''המייסר''', ומלמד אותו לתת דוגמה אישית: {{צפ|תוכן=לפני שאתה מטיף מוסר לאחרים, הטף תחילה מוסר לליבך!}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:משלי פרק כג - דוד מצווה את בניו ילידי חברון (למעט אדוניה) ואת שלמה (.doc)|מטמונית למשפחות סופרים / משלי כג כמשל לבית דוד]] )|}} .
 
::*- אולם, '''מוסר''' נזכר גם בפסוק הבא נזכר מוסר, ושם ברור שהמשמעות היא ייסורים ושהפסוקים פונים אל האדם המייסר (משלי כג יג-יד): {{צ|תוכן=אל תמנע מנער '''מוסר''', כי תכנו בשבט לא ימות. אתה בשבט תכנו, ונפשו משאול תציל}}. לענ"ד, מסתבר שהמילה מופיעה באותה משמעות בשני הפסוקים הסמוכים.
 
3. לכן נראה לי שגם כאן '''מוסר''' [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|הוא ייסורים]], והפסוק פונה אל האדם '''המייסר''' - האב או המורה.
 
'''לב''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|=הוא מקום המחשבות]] ;   '''הביאה למוסר לבך''' = כשאתה מייסר את בנך, אל תביא למוסר את כעסיך ותסכוליך, אלא את לבך ומחשבותיך; כל ענישה צריכה להיות מלווה בריכוז ובמחשבה, כדי להעניש רק במידה המתאימה על-מנת להשיג את המטרה החינוכית, לא יותר.
 
'''דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|=היא היכרות קרובה]]; ;   '''ואזנך לאמרי דעת''' = גם לפני וגם תוך כדי הענישה יש להקשיב לנער ולשמוע האם הוא אומר '''אמרי דעת''', הסבר הגיוני למעשיו או דברי חרטה; יש לשמור על קשר קרוב ואוהב עם הנער גם כשמענישים אותו, כך שהענישה לא תיצור ניכור.</div> </div> </div>
<noinclude>
[[קטגוריה:משלי{{סיכום כגעל יבפסוק|משלי |כג|כג יא|יב]]|כג יג|הבהרה=לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-12.html}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-12.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-07-20.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-12.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/23-12}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג יא|יב|כג יג|קטגוריה=1}}