ביאור:משלי כג ו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג ה|ו|כג ז|קטגוריה=1}}
|מצודות='''אל''' תאכל '''לחם''' {{קטן|(ולתוספת ביאור פירש ואמר)}} '''את לחם רע עין, ואל תתאו למטעמותיו''' -
|תרגום='''אל''' תאכל '''לחם''' בסעודה של אדם עני, המרגיש '''רע''' (מצטער) כש'''עינו''' רואה אחרים אוכלים מלחמו;
}}▼
== דקויות ==▼
▲ [[משלי כג ו]]: {{צ|אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תתאו[תִּתְאָיו] לְמַטְעַמֹּתָיו -}}
=== 1. רוצה - ואין לו ===
חכם אחד הגיע לביתו של איש עני. העני הזמין אותו לאכול, אך החכם ראה שביתו של העני ריק, וחשש שאם יאכל מסעודתו של העני, לא יישאר לו מספיק לעצמו ולמשפחתו. אולם, לאחר שהעני התעקש והזמין אותו שוב, חשש החכם שאם יסרב לאכול, העני ייפגע; ולכן אמר "אני מצטער, אבל הרופא אסר עליי לאכול עכשיו". לאחר שיצא משם, שאל אותו משרתו "מדוע שיקרת לו, והרי אני יודע שאין לך שום בעיה רפואית?!"; ענה לו החכם: "לא שיקרתי; הרי הרמב"ם היה רופא גדול, והוא אמר: {{צפ|תוכן=חמישה דברים, העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא; ואלו הן:
מה המקור לדברים אלה של הרמב"ם? ▼
▲'''אל''' תאכל '''לחם''' בסעודה של אדם עני, המרגיש '''רע''' (מצטער) כש'''עינו''' רואה אחרים אוכלים מלחמו; '''ואל תתאווה''' לאכול '''מהמטעמים''' שלו, שאינם מספיקים לבעליהם -
המקור הכי קרוב שמצאתי בדברי חז"ל הוא: {{צפ|תוכן=רבי יצא לפני רבי פינחס בן יאיר ואמר לו: 'רצונך לסעוד אצלי?' אמר לו: 'כן!'. זרחו פניו של רבי. אמר לו רבי פינחס בן יאיר: 'כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני? ישראל קדושים הן! יש רוצה ואין לו, ויש שיש לו ואינו רוצה; וכתיב (משלי כג) '''אל תלחם [את] לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך'''; ואתה - רוצה ויש לך}} {{קטן|
▲ביאור נוסף: '''אל''' תיקח אוכל מאדם, שכאשר הוא מגיש לך את האוכל, יש '''בעיניו''' מבט '''רע''' המעיד על כעס; '''ואל תתאווה''' לאכול '''מהמטעמים''' שהוא נותן לך -
▲==דקויות==
אולם, הפסוק הוא כללי יותר - הפסוק מתייחס גם לאדם עשיר, שמשום-מה לא רוצה שאנשים אחרים ייהנו מרכושו; הקריטריון הוא המבט '''שבעיניו''', שהן '''שער לנפשו''' (ראו בפסוק הבא). כך כנראה פירשו גם חכמי התלמוד: {{צפ|תוכן=אמר רבי יהושע בן לוי: כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר '''אל תלחם את לחם רע עין וגו' כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו''''. רב נחמן בר יצחק אמר: עובר בשני לאוין: '''אל תלחם''' ו '''אל תתאו'''}} {{קטן|קטן= ( [[:סוטה לח ב|סוטה לח:]] )|}} .▼
גם רמ"ד וואלי פירש את הפסוק על שני סוגי האנשים - העשיר רע-העין, והעני: {{צפ|תוכן=והמשיל הכתוב את רע עין אל העני, שיש לו סעודה שאינה מספקת לבעליה, שהוא צר עין ודאי על מי שיבוא לאכול ממנה, לפי ששיער וצמצם לעצמו, ואיך יסבול בעין יפה שיבואו אחרים לאכול את לחמו?!... נמצא, שהמשער לעצמו, וצר עין העשיר, הם שוים מצד זה, להיות צרי עין בלחמם}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי על משלי כג ו)|}} .▼
▲חכם אחד הגיע לביתו של איש עני. העני הזמין אותו לאכול, אך החכם ראה שביתו של העני ריק, וחשש שאם יאכל מסעודתו של העני, לא יישאר לו מספיק לעצמו ולמשפחתו. אולם, לאחר שהעני התעקש והזמין אותו שוב, חשש החכם שאם יסרב לאכול, העני ייפגע; ולכן אמר "אני מצטער, אבל הרופא אסר עליי לאכול עכשיו". לאחר שיצא משם, שאל אותו משרתו "מדוע שיקרת לו, והרי אני יודע שאין לך שום בעיה רפואית?!"; ענה לו החכם: "לא שיקרתי; הרי הרמב"ם היה רופא גדול, והוא אמר: {{צפ|תוכן=חמישה דברים, העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא; ואלו הן: (א) '''האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה''' - שזה אבק גזל, והוא מדמה שלא חטא ויאמר 'כלום אכלתי אלא ברשותן?!'....}} {{קטן|קטן= ( [http://www.mechon-mamre.org/i/1504.htm הלכות תשובה ד א] )|}} ; הרמב"ם הוא הרופא שאסר לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה...
▲מה המקור לדברים אלה של הרמב"ם?
▲המקור הכי קרוב שמצאתי בדברי חז"ל הוא: {{צפ|תוכן=רבי יצא לפני רבי פינחס בן יאיר ואמר לו: 'רצונך לסעוד אצלי?' אמר לו: 'כן!'. זרחו פניו של רבי. אמר לו רבי פינחס בן יאיר: 'כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני? ישראל קדושים הן! יש רוצה ואין לו, ויש שיש לו ואינו רוצה; וכתיב (משלי כג) '''אל תלחם [את] לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך'''; ואתה - רוצה ויש לך}} {{קטן|קטן= ( [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l5301_007b.htm תלמוד בבלי חולין ז:] , מתורגם לעברית)|}} . רבי פינחס בן יאיר הסביר לרבי (רבי יהודה הנשיא) מדוע הוא בדרך-כלל לא אוכל אצל אחרים: לא בגלל שהוא לא סומך על הכשרות שלהם (שהרי {{צפ|תוכן=ישראל קדושים הן}} ואפשר לסמוך עליהם), אלא בגלל שרוב האנשים, או שהם עניים ואין להם מספיק אוכל לתת ({{צפ|תוכן=יש רוצה - ואין לו}}), או שהם עשירים אבל קמצנים ({{צפ|תוכן=ויש שיש לו - ואינו רוצה}}). בכל מקרה למדנו מכאן, שראוי שלא לאכול מסעודה של אדם ש{{צפ|תוכן=רוצה - ואין לו}}; גם אם אדם רוצה לתת לך אוכל, אבל אתה יודע שאין לו מספיק - אל תיקח!
המקור לדברים אלה של ר' פינחס בן יאיר הוא הפסוק שלנו: רש"י {{קטן|קטן= (בתלמוד שם)|}} פירש שהפסוק מתייחס לחלק השני של דברי ר' פינחס - {{צפ|תוכן=יש לו - ואינו רוצה}}, כלומר, שאסור לאכול מסעודה של אדם עשיר, שנותן לך לאכול מטעמים, כאשר אתה יודע שהוא לא באמת רוצה לתת לך אלא עושה את זה מתוך נימוס בלבד.▼
אולם, מבדיקה של [[ביאור:עין הרע = תחושת צער שנגרמת לאנשים מסויימים, כאשר הם רואים שהזולת נהנה מרכושם|המושג "עין הרע" במקרא]] , נראה שהמושג מופיע בדרך-כלל בהקשר של מחסור ועוני; אם כך, ייתכן שגם בפסוק זה, האיש ה- '''רע עין''' הוא איש עני, שמתוך מחסורו, קשה לו לראות איך מישהו אחר אוכל מהאוכל המעט שיש לו. לפי זה, הפסוק מתייחס לחלק הראשון של דברי ר' פינחס - {{צפ|תוכן=רוצה - ואין לו}}.▼
לפי זה, המקור לדברי הרמב"ם, שאסור לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה, הוא בספר משלי, ופירוש הפסוק הוא: "אל '''תיקח מלחמו''' של אדם, שמתוך מחסורו, '''קשה לו לראות''' שאנשים אחרים אוכלים מלחמו; '''ואל תתאווה''' לאכול '''מהמטעמים''' שהוא מגיש לך; כי כשהוא רואה אותך אוכל, נגרם צער רב '''לנפשו'''; הוא אמנם '''אומר לך לאכול ולשתות''', אבל '''בליבו''' הוא מצטער על כך". ▼
▲המקור לדברים אלה של ר' פינחס בן יאיר הוא הפסוק שלנו:
▲אולם, מבדיקה של [[ביאור:עין הרע = תחושת צער שנגרמת לאנשים מסויימים, כאשר הם רואים שהזולת נהנה מרכושם|המושג "עין הרע" במקרא]]
▲לפי זה, המקור לדברי הרמב"ם, שאסור לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה, הוא בספר משלי, ופירוש הפסוק הוא: "אל '''תיקח מלחמו''' של אדם, שמתוך מחסורו, '''קשה לו לראות''' שאנשים אחרים אוכלים מלחמו; '''ואל תתאווה''' לאכול '''מהמטעמים''' שהוא מגיש לך; כי כשהוא רואה אותך אוכל, נגרם צער רב '''לנפשו'''; הוא אמנם '''אומר לך לאכול ולשתות''', אבל '''בליבו''' הוא מצטער על כך".
=== 2. יש לו - ואינו רוצה ===
▲
▲גם רמ"ד וואלי פירש את הפסוק על שני סוגי האנשים -
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/23-06.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/23-06}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג ה|ו|כג ז|קטגוריה=1}}
| |||