ביאור:משלי כב יב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כב|כב יא|יב|כב יג|קטגוריה=1}}
|מצודות=המקום ישגיח בשמירת אנשי ה'''דעת''', '''ויסלף''' (יעקם ויעוות) לקלקל '''דברי''' עצת ה'''בוגד''' אשר ידבר ללכוד אנשי הדעת - שלא יוכל להם.
}}▼
== דקויות ==▼
▲{{צמ|עֵינֵי ה' נָצְרוּ דָעַת, וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵד.|משלי כב יב}}
'''נצרו''' = שמרו. ומה זה בדיוק '''נצרו דעת'''? כמה פירושים:
1. נצרו את '''איש''' הדעת
▲כשאדם מוצא חן '''בעיני ה'''', ה' '''נוצר''' (משגיח) על '''דעתו''', שלא יטעה; וכדי להציל אותו מטעות, הוא '''מסלף''', מבלבל ומשחית את '''דבריו''' של '''הבוגד''' המנסה להטעות אותו.
3. נצרו את שפיות דעתו של האדם, {{צפ|תוכן=השגחתו ית' היא '''השומרת דעתו''' של אדם, שלא תיטרף ולא תתבלבל מתוך צרותיו, ובלבד שיהיה שומר תורתו ומצוותיו, אבל אם הוא בוגד בהם ועוזב את שמירתם, אדרבא, דעתו מיטרפת עליו, כעניין שנאמר}}, {{צמ|מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר '''וְדַעְתָּם''' יְשַׂכֵּל|ישעיהו מד כה}}, {{צפ|תוכן=ואז הוא מופקר לכל הצרות, לפי שאין בו הנהגה של ממשות, וכל ענייניו מתקלקלים בטירוף דעתו}} {{קטן|
▲ביאור נוסף: '''עיני ה'''' '''נוצרות''' (משגיחות) על '''הדעת''' הנמצאת בלב האדם, וכשה' מזהה שהאדם מתכנן לבגוד, הוא '''מסלף''' וגורם לו להיכשל '''בדבריו''' ולחשוף את '''בגידתו'''.
▲==דקויות==
▲1. נצרו את '''איש''' הדעת, כלומר, ה' שומר על האדם היודע אותו, שלא ייפול בפח שטומן לו הבוגד {{קטן|קטן= (מצודות ועוד)|}} .
▲2. נצרו את דעתו של האדם, כלומר, ה' שומר על האדם המוצא חן בעיניו, שלא יטעה בדעתו (ראו "הקבלות").
▲3. נצרו את שפיות דעתו של האדם, {{צפ|תוכן=השגחתו ית' היא '''השומרת דעתו''' של אדם, שלא תיטרף ולא תתבלבל מתוך צרותיו, ובלבד שיהיה שומר תורתו ומצוותיו, אבל אם הוא בוגד בהם ועוזב את שמירתם, אדרבא, דעתו מיטרפת עליו, כעניין שנאמר}}, {{צמ|מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר '''וְדַעְתָּם''' יְשַׂכֵּל|ישעיהו מד כה}}, {{צפ|תוכן=ואז הוא מופקר לכל הצרות, לפי שאין בו הנהגה של ממשות, וכל ענייניו מתקלקלים בטירוף דעתו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש אחרון)|}} .
==הקבלות==▼
▲== הקבלות ==
כשהשופט לוקח שוחד, גם אם הוא '''חכם''', השוחד '''מעוור את עיניו''', הוא לא שם לב לסימנים מחשידים ולסתירות בדבריו של נותן השוחד, וכך הוא יכול לרמות אותו בקלות; בנוסף, השוחד '''מסלף את דבריו של הצדיק''', של הצד השני במשפט (זה שלא נתן שוחד), וגורם לשופט למצוא פגמים ובעיות שאינם קיימים, דווקא אצל האיש הישר, {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר '''עֵינֵי''' חֲכָמִים, '''וִיסַלֵּף דִּבְרֵי''' צַדִּיקִם|דברים טז יט}}.
אך מה אם השופט אינו לוקח שוחד - האם הוא מוגן מטעויות? האם בעלי-הדין הרשעים לא יצליחו "לעוור את עיניו" ו"לסלף את דברי הצדיקים" בדרכים אחרות? - הפסוק שלנו משלים את דברי התורה, ומלמד שבמצב זה ה' יתערב כדי לעזור לשופט, {{צמ|'''עֵינֵי''' ה' נָצְרוּ דָעַת, '''וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי''' בֹגֵד|משלי כב יב}}:
ההקבלות בין שני הפסוקים מלמדות ששניהם מדברים על אותו נושא - על משפט שבו צריך להכריע מי הצדיק ומי הבוגד {{קטן|קטן= (ע"פ הגאון מווילנה על משלי כב יב)|}} .▼
▲ההקבלות בין שני הפסוקים מלמדות ששניהם מדברים על אותו נושא - על משפט שבו צריך להכריע מי הצדיק ומי הבוגד {{קטן|
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/22-12.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/22-12}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כב|כב יא|יב|כב יג|קטגוריה=1}}
| |||