ויקיטקסט

ביאור:משלי כא לא: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כא|כא ל|לא|כאכב לבא|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, ולה' הַתְּשׁוּעָה.|משלי כא לא}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כא|כא ל|לא|כא לב|קטגוריה=1}}
|מצודות=עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל-מקום ביד '''ה'''' היא התשועה; ואם לא יהיה נושע מעמו, שקר הסוס לתשועה.
|תרגום=צריך לוודא שיש לנו '''סוס מוכן''' לרכב עליו בשדה הקרב, אם וכאשר תהיה '''מלחמה''';   אבל יחד עם זה יש לזכור '''שהתשועה''' במלחמה שייכת '''לה'''' בלבד, רק הוא מחליט מה יהיו תוצאות המלחמה, ולכן יש להתכונן למלחמה גם בתפילה לה'. ▼
}}▼
 
 
== הקבלות ==▼
{{מאמר הבדלים}}
 
<div class="page single_height">
 
▲{{צמ|סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, ולה' הַתְּשׁוּעָה.|משלי כא לא}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
▲צריך לוודא שיש לנו '''סוס מוכן''' לרכב עליו בשדה הקרב, אם וכאשר תהיה '''מלחמה''';   אבל יחד עם זה יש לזכור '''שהתשועה''' במלחמה שייכת '''לה'''' בלבד, רק הוא מחליט מה יהיו תוצאות המלחמה.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longcell">
 
▲==הקבלות==
 
הפסוק מדבר על שני סוגים של הכנות למלחמה - חומרית ('''סוס מוכן ליום מלחמה''') ורוחנית ('''ולה' התשועה'''). מפרשים שונים הדגישו צדדים שונים של העניין:
 
1. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה החומרית: {{צפ|תוכן=כי חייבים בני אדם להישמר לנפשותיהם '''ולהכין סוס''' וכלי זין '''ליום מלחמה''', '''והשם''' יתברך '''יושיע''' ויחון את אשר יחון}} {{קטן|קטן= (רביר' יונה גירונדי)|}} . רק אחרי שהכננו סוסים למלחמה, אנחנו יכולים לצפות שה' יושיע אותנו.
 
דגש זה מתאים לפסוקים נוספים המדברים על הכנות טבעיות למלחמה, שהרי אחת התחבולות ואחת העצות הנפוצות שנותנים היועצים היא לרכוש אמצעי לחימה משוכללים:
 
::* {{צמ|בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, '''וּתְשׁוּעָה''' בְּרֹב יוֹעֵץ|משלי יא יד}} - אם לא עושים תחבולות לקראת המלחמה, אז העם נופל ומפסיד במלחמה; זו תוצאה טבעית, שאינה מעידה בהכרח על התערבות של ה' לרעת העם*. ( [[ביאור:באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ|פירוט]] ).
::* [[משלי כ יח]]: " {{צצמ|מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן}} {{צ|, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה '''מִלְחָמָה'''|משלי כ יח}}*. " ( [[ביאור:מחשבות בעצה תכון, ובתחבולות עשה מלחמה|פירוט]] ).
::* {{צמ|כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ '''מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה''' בְּרֹב יוֹעֵץ|משלי כד ו}}( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] )*.
 
שלמה המלך קיים בעצמו את העצה "סוס מוכן ליום מלחמה", והכין סוסים רבים באורוותיו למרות שבימיו היה שלום:
::* {{צמ|וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף ארות '''סוּסִים''' לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים|מלכים א ה ו}} ▼
::* [[מלכים א י כה]]: " {{צצמ|"וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים '''סוּסִים''' וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה}} {{צ|בְּשָׁנָה...  וּמוֹצָא}} {{צ|'''הַסּוּסִים''' אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר|מלכים א י כה}} ".▼
 
2. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה הרוחנית:  {{צפ|תוכן=עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, '''ביד ה' היא התשועה''', ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , {{צפ|תוכן=הנה '''הסוס מוכן ליום מלחמה''' להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי '''התשועה מהשם''' היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו}} {{קטן|קטן= (רלב"ג, וכן מצודות)|}} , {{צפ|תוכן=הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - '''לה' התשועה'''. התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה כמלל ריק; הערכות המודיעין היו מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק '''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'''', או לפסוק הבא: '''סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה'''}} {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley21.htm פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} .▼
▲::* {{צמ|וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף ארות '''סוּסִים''' לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים|מלכים א ה ו}}
▲::* [[מלכים א י כה]]: " {{צ|וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים '''סוּסִים''' וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה}} {{צ|בְּשָׁנָה...  וּמוֹצָא}} {{צ|'''הַסּוּסִים''' אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר}} ".
 
▲2. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה הרוחנית:  {{צפ|תוכן=עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, '''ביד ה' היא התשועה''', ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , {{צפ|תוכן=הנה '''הסוס מוכן ליום מלחמה''' להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי '''התשועה מהשם''' היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו}} {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , {{צפ|תוכן=הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - '''לה' התשועה'''. התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה כמלל ריק; הערכות המודיעין היו מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק '''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'''', או לפסוק הבא: '''סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה'''}} {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley21.htm פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} .
 
דגש זה מתאים לפסוקים נוספים המדברים על התערבות ה' במהלך המלחמה או אף לפניה:
 
::* {{צמ|אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ. שֶׁקֶר '''הַסּוּס לִתְשׁוּעָה''', וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט|תהלים לג טז}}: הסוס צריך להיות מוכן ליום מלחמה, אך אין לסמוך עליו שהוא לבדו יושיע, שהרי " '''לה' התשועה''' ".
::* {{צמ|לֹא בִגְבוּרַת '''הַסּוּס''' יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה ה' אֶת '''יְרֵאָיו''', אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ|תהלים קמז י}}
 
בספר תהלים, ספרו של דוד המלך, הסוס הוא שקר, ואינו לרצון ה'. בהתאם לכך, דוד המלך עצמו לא השקיע כלל בסוסים וכלי מלחמה, וגם כשנפלו לידו כלי רכב רבים, הוא העדיף לעקר את רובם ולהוציא אותם מכלל שימוש, ורק מיעוט קטן השאיר לעצמו:
::* {{צמ|וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי, '''וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב''', וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב|שמואל ב ח ד}}.▼
 
אם כך, [[ביאור:דוד לעומת שלמה - תהלים לעומת משלי|ההבדל בין הספרים מתאים- תהלים לעומת משלי, תואם להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה]] .▼
▲::* {{צמ|וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי, '''וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב''', וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב|שמואל ב ח ד}}
 
▲[[ביאור:דוד לעומת שלמה - תהלים לעומת משלי|ההבדל בין הספרים מתאים להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה]] .
 
שלמה לא הלך בדרכו של דוד אביו מבחינה זו, והשקיע הרבה בסוסים, אולם גם הוא אמר:▼
 
::* {{צמ|בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ|משלי טז ז}}( [[ביאור:שלום עם ה'|פירוט]] )▼
 
3. ויש גם מקורות שמלמדים, ששני סוגי ההכנה חשובים, ויש למצוא את האיזון ביניהם:▼
 
::* {{צמ|רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ '''סוּסִים''', וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת '''סוּס'''; וה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד|דברים יז טז}}- המלך צריך '''להכין''' סוסים, אבל אסור לו '''להרבות''' סוסים - אסור לו לקנות סוסים בכמות כה גדולה שתגרום לתקציב הביטחון לשעבד את האזרחים, כמו שהיה במצרים ( [[ביאור:לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצרימה|פירוט]] ).▼
::*יעקב אבינו, כשהתכונן למלחמה בעשו, נקט בתכסיסים צבאיים מקובלים כמו חלוקת המחנה לשניים, {{צמ|וַיֹּאמֶר 'אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה'|בראשית לב ט}}( [[ביאור:פחדיו של יעקב|פירוט]] ), אך מייד לאחר מכן גם פנה אל ה' בתפילה {{צמ|הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים|בראשית לב יב}}. מעשיו של יעקב מתאימים בדיוק לפירושנו על הפסוק {{צ|סוס מוכן ליום מלחמה - ולה' התשועה}}.▼
::*ראו עוד על [[ביאור:חלוקת תפקידים בין ה' לאדם - תכנון וביצוע|חלוקת התפקידים בין ה' לבין האדם]] .
 
חכמי המדרש דרשו את הפסוק על פינחס בן אלעזר, שמסר את נפשו כדי להילחם בזמרי בן סלוא: {{צפ|תוכן=דרש פנחס בעצמו 'ומה אם '''הסוס''', שהוא נותן נפשו '''ליום מלחמה''', אפילו הוא מת נותן נפשו על בעליו - אני על קדושת שמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה!'}} {{קטן|קטן= (רבי יוסי, [[שמות רבה לג ה]] )|}} . לפי דרשה זו, הפסוק מביא את '''הסוס''' כמשל למסירות נפש על קידוש שם ה'.</div> <div class="cell ecot longcell">▼
 
==עצות==
 
כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני וההשכלה של החיילים, אלא גם בקשר שלהם עם ה':
 
'''סוס''' היה אחד מאמצעי הלחימה העיקריים בעת העתיקה; בערך מקביל לטנק של ימינו.
 
'''סוס מוכן ליום מלחמה''' = חובתה של המדינה לוודא שהטנקים, ושאר הציוד הצבאי, נמצאים בכושר תקין, מוכנים ליום שתהיה מלחמה ויצטרכו להשתמש בהם.
 
'''ולה' התשועה''' = בסופו של דבר, ה' הוא שיושיע, הוא שיקבע למי לתת את הנצחון במלחמה; ולכן, אין להסתפק בהכנות צבאיות, אלא יש גם לחזק את הקשר עם ה' בתשובה, תפילה וצדקה.
 
</div> </div> </div>
 
▲שלמה לאאמנם הלך בדרכו של דוד אביו מבחינה זו, והשקיעהשקיע הרבה בסוסים, אולם גם הוא אמר:
 
▲::* {{צמ|בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ|משלי טז ז}}( [[ביאור:שלום עם ה'|פירוט]] )*
 
▲3. וישישנם גם מקורות שמלמדיםהמלמדים, ששני סוגי ההכנה חשובים, ויש למצוא את האיזון ביניהם:
 
▲::* {{צמ|רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ '''סוּסִים''', וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת '''סוּס'''; וה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד|דברים יז טז}} - המלך צריך '''להכין''' סוסים, אבל אסור לו '''להרבות''' סוסים - אסור לו לקנות סוסים בכמות כה גדולה שתגרום לתקציב הביטחון לשעבד את האזרחים, כמו שהיה במצרים*. ( [[ביאור:לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצרימה|פירוט]] ).
▲::* יעקב אבינו, כשהתכונן למלחמה בעשו, נקט בתכסיסים צבאיים מקובלים כמו חלוקת המחנה לשניים, {{צמ|וַיֹּאמֶר 'אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה'|בראשית לב ט}}( [[ביאור:פחדיו של יעקב|פירוט]] )*, אך מייד לאחר מכן גם פנה אל ה' בתפילה ({{צמ|הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים|בראשית לב יב}}. מעשיו של יעקב מתאימים בדיוק לפירושנו על הפסוק {{צ|תוכן=סוס מוכן ליום מלחמה - ולה' התשועה}}.
* עוד על חלוקת התפקידים בן ה' לאדם, ראו ב{{צמ|לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וה' יָכִין צַעֲדוֹ|משלי טז ט}}*.
 
▲4. חכמי המדרש דרשו את הפסוק על פינחס בן אלעזר, שמסר את נפשו כדי להילחם בזמרי בן סלוא: {{צפ|תוכן=דרש פנחס בעצמו 'ומה אם '''הסוס''', שהוא נותן נפשו '''ליום מלחמה''', אפילו הוא מת נותן נפשו על בעליו - אני על קדושת שמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה!'}} {{קטן|קטן= (רבי יוסי, [[%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%92_%D7%94|שמות רבה לג ה]] )|}} . לפי דרשה זו, הפסוק מביא את '''הסוס''' כמשל למסירות נפש על קידוש שם ה'.</div> <div class="cell ecot longcell">
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות{{סיכום משליעל כאפסוק|משלי |כא|כא ל|לא|כב א|הבהרה=לא]]}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/21-31.html}}▼
[[קטגוריה:בטחון בה' בזמן מלחמה|משלי כא לא]]
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי כא לא]]
[[קטגוריה:שלום ובטחון בספר משלי|משלי כא לא]]
[[קטגוריה:מלכים א ה ו|משלי כא לא]]
[[קטגוריה:מלכים א י כח|משלי כא לא]]
[[קטגוריה:משלי כא לא|משלי כא לא]]
[[קטגוריה:תהלים לג טז|משלי כא לא]]
[[קטגוריה:תהלים לג יז|משלי כא לא]]
[[קטגוריה:תהלים לג יח|משלי כא לא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/21-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-06-14.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/21-31.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/21-31}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|כא|כא ל|לא|כא לב|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כא_לא"