ביאור:משלי יט כו: הבדלים בין גרסאות בדף

==דקויות==▼

'''משדד''' - מלשון '''שוד ושבר''' (צרה כללית), או מלשון '''שוד וגזל''' (צרה ספציפית): {{צפ|תוכן=הנה, '''הבן''' שהוא '''מביש ומחפיר''' הוריו לרוע מנהגיו ורדיפתו אל התאוות, הוא סבה '''שישודדו''' שודדים '''אביו''' כדי שיחלק מהשלל עמם, או אולי לווה מהם ויבאו להפרע מהאב}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי יט כו|רלב"ג]] )|}} .▼

הפסוק מתאר בן רע, אולם המשמעות המעשית של הפסוק אינה ברורה; ייתכן שהמשמעות המעשית קשורה לפסוק הקודם, המדבר על חינוך הילדים, ובפרט, חינוך של ילד '''לץ'''. הפסוק שלנו מלמד, שאם ההורים אינם מחנכים בזמן את בנם הלץ, לא רק הילד יסבול, אלא גם הם - כי הלץ יבזה אותם, יביא עליהם בושה וחרפה: {{צפ|תוכן=ולזה ראוי לאב ולאם שייסרוהו בקטנותו, שלא יבואם ממנו זה ההפסד}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי יט כו|רלב"ג]] )|}} .▼

==הקבלות==▼

הקבלה מלאה יותר היא ל [[ירמיהו טו ח]]: " {{צ|עָצְמוּ לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים, הֵבֵאתִי לָהֶם עַל '''אֵם''' בָּחוּר '''שֹׁדֵד''' בַּצָּהֳרָיִם; הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת. }} {{צ|אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, נָפְחָה נַפְשָׁהּ, באה[בָּא] שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם, '''בּוֹשָׁה''' '''וְחָפֵרָה'''}} ". הפסוקים מדברים על אימהות אלמנות, הסובלת משודדים, וגם מבושה וחרפה.  ייתכן שיש כאן גם משל לאומה הישראלית, האומללה בגלל בניה - בני ישראל החוטאים - המביאים עליה בושה וחרפה, ומבריחים אותה מארץ ישראל.▼