ביאור:משלי יח כב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח כא|כב|יח כג|קטגוריה=1}}
|מצודות='''מצא אישה - מצא טוב''', כי היא עוזרתו בעמלו; '''ויפק''' (יוציא) '''רצון מה'''', כי מצילתו מן החטא.
|תרגום=כדאי להשקיע בחיפוש בת-זוג
}}▼
== דקויות ==
▲{{צמ|מָצָא אִשָּׁה - מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'.|משלי יח כב}}
ישנן שתי גישות מנוגדות למציאת קשר זוגי:▼
הגישה ה"רומנטית" טוענת, שלכל איש יש אשה אחת בדיוק שמתאימה לו, וברגע שהם ימצאו זה את זו, הם יתאהבו מייד ויחיו באושר.▼
הגישה ה"מעשית" טוענת, שהדבר החשוב בזוגיות הוא העבודה. כל איש ואשה יכולים ליצור קשר זוגי טוב, אם רק יעבדו וישמרו את הקשר ביניהם.▼
▲כדאי להשקיע בחיפוש בת-זוג, כי מי '''שמוצא אשה - מוצא טוב''' לעצמו, וגם '''מפיק''' שביעות-'''רצון מה'''', כי ה' רוצה שהאדם יחיה בזוג.
הפסוק שלנו מציג גישה משולבת, שהרי '''מצא''' הוא [[ביאור:מציאה = תוצאה לא בטוחה של חיפוש|פועל המורכב משני גורמים מנוגדים - חיפוש פעיל ומכוון, ותוצאה שאינה מכוונת]]
▲ביאור נוסף: מי '''שמצא אשה''', וגם מסתכל עליה בעין טובה '''ומוצא''' בה תמיד תכונות '''טובות''', הוא '''יפיק רצון''' ואהבה '''מה''''.
{{צפ|תוכן=האהבה היא '''מציאה'''... במציאה יש שמחה והפתעה עמוקה, דווקא משום שיש בה צד מקרי ולא מכוון. הרגשת הזכיה שבמציאה עמוקה יותר, ומגלה על חסד אלוקי... ישנו שילוב של עבודה, המאבד לא ישב וחיבק את ידיו, אלא חיפש במרץ את אבידתו, עד אשר '''מצא''' את בת-זוגו... אולם גורם ההפתעה והזכיה נשמר במקרה כזה. מציאה זו הנה צירוף של... ההתרגשות ממציאה של דבר חדש, יחד עם תחושת האינטימיות של המפגש עם מה שהיה שלי מכבר, של משהו מוכר לי שאני מזהה אותו ונזכר בו}} {{קטן|
1. לפי רוב המפרשים, '''מצא טוב''' הוא התוצאה - אדם שמצא את האישה שחיפש, מובטח לו שמצא דבר טוב. לפי זה, מבנה הפסוק שלנו דומה לפסוק המדבר על החכמה
==הקבלות==▼
- הבעיה בפירוש זה היא, שהוא אינו מתאים לטעמים - לפי פירוש זה היה ראוי לפסק את הפסוק "מצא אישה - מצא טוב ויפק רצון מה'", בעוד שהטעמים מחלקים את הפסוק לשני חצאים שוים "מצא אישה מצא טוב - ויפק רצון מה'".▼
יש לפרש את פסוקנו לפי פסוק שני הכולל את הביטוי '''הפיק רצון מה'''', [[משלי ח לד]]: " {{צ|אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי.}} {{צ|כִּי ''' מֹצְאִי''' מצאי[מָצָא] חַיִּים, ''' וַיָּפֶק רָצוֹן מה''''}} " ( [[ביאור:להתמיד בלימוד|פירוט]] ): הדוברת שם היא החכמה, והיא אומרת: "מי ששקד והגיע יום יום אל בית הספר עד שמצא אותי (את החכמה), יפיק רצון מה'" ( [[ביאור:לתורה, לחופה ולמעשים טובים|פירוט]] ). לפי זה, גם הפסוק שלנו מדבר על אדם שהתאמץ, שקד והשקיע יום יום בחיפושים, עד אשר '''מצא אשה'''.▼
2. לפי זה, '''מצא טוב''' הוא חלק מהפעולה - מציאת האישה היא רק השלב הראשון, אחרי שהאדם מוצא אישה הוא צריך '''למצוא טוב''', לחפש ולמצוא בה תכונות טובות כל הזמן. רק אם יעשה כך, '''יפיק רצון מה''''.▼
- אולם, לפי זה, ו החיבור אינה במקום הנכון, והיה ראוי לומר "מצא אשה '''ומצא''' טוב - '''יפק''' רצון מה'".▼
3. וייתכן שהפסוק מכוון לשני הפירושים גם יחד - אדם שמצא את האישה שחיפש, שיידע '''שמצא''' דבר '''טוב''', ושימשיך לחפש '''ולמצוא''' בה עוד ועוד תכונות '''טוב'''ות.▼
▲== הקבלות ==
▲1. יש לפרש את פסוקנו לפי פסוק שני הכולל את הביטוי '''הפיק רצון מה'''',
הפסוק מדרבן את הקורא: אם הגעת עד כאן, אתה בוודאי יודע שצריך להשקיע יום יום בלימוד חכמה, כי החכמה רצויה ואהובה על ה'; אז באותה מידה בדיוק צריך להשקיע בחיפוש אשה, כי גם הקשר הזוגי רצוי ואהוב בעיני ה' באותה מידה!
{{צמ|וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: '''לֹא טוֹב''' הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ... וּלְאָדָם '''לֹא מָצָא''' עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ... וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם '''לְאִשָּׁה'''|בראשית ב יח}}
לעומת זאת, מי שמצא אשה, מצא טוב לא רק לעצמו אלא גם לדורות הבאים, {{צמ|'''טוֹב''' יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים, וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא|משלי יג כב}}
טוב לא רק גשמי אלא גם רוחני, {{צפ|תוכן=כי אשה טובה - מתנה טובה, והיא דוגמת האשה העליונה, רזא דמלכותא קדישא...}} {{קטן|
במשלי ח אומרת החכמה "כי מוצאי - מצא '''חיים'''"; גם מי שמצא אשה - מעבר לכך שמצא טוב - מצא גם חיים, כמו ב
אולם, במקומות אחרים בספר משלי מסופר על נשים לא-כל-כך טובות, נשים שדווקא מנסות להכשיל את האדם בחטא (ראו בעיקר פרקים ה, ו, ז).
שורה 35 ⟵ 48:
דווקא על אשת חיל נאמר שקשה למצוא אותה, {{צמ|אֵשֶׁת חַיִל '''מִי יִמְצָא''', וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ|משלי לא י}}, אם כך, רוב האנשים שמוצאים אישה, לא מוצאים דווקא אשת חיל!
גם קהלת הכיר את הצד הפחות טוב של הזוגיות, זוגיות כובלת ומשעבדת, {{צמ|'''וּמוֹצֶא''' אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת '''הָאִשָּׁה''' אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ; '''טוֹב''' לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ|קהלת ז כו}}
יש שפירשו, שהפסוק מדבר רק על אישה טובה
התשובה נמצאת בפסוק השלישי הכולל את הביטוי '''יפיק רצון מה'''':
{{צמ|טוֹב '''יָפִיק רָצוֹן מה'''', וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ|משלי יב ב}} - אדם טוב, החושב ועושה מעשים המיטיבים ומועילים לבריות, יפיק רצון מה', בניגוד לאיש הזומם לעשות מעשים רעים ומזיקים
ייתכן שהפסוק ההוא מתאר את שכרו של אדם טוב, בהסתמך על הפסוק שלנו - אדם '''טוב''', החושב ועושה מעשים שמיטיבים ומועילים לזולת, מתנדב ותורם - '''יפיק רצון מה'''', ויזכה לפגוש אישה טובה כמותו (שגם היא מתנדבת באותו מקום...); אולם '''איש מזימות''', החושב ועושה מעשים רעים ומזיקים, '''ירשיע''' ויתחתן עם אשה רשעה כמותו, שתמרר את חייו.▼
הביטוי '''מצא טוב''' נמצא גם ב {{צמ|מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר '''יִמְצָא טוֹב''', וּבוֹטֵחַ בה' אַשְׁרָיו|משלי טז כ}}( [[ביאור:משכיל על דבר ימצא טוב|פירוט]] ). גבר אשר '''משכיל''', מפעיל את השכל ומסתכל בעין טובה על כל בת-זוג פוטנציאלית, ומשתדל '''למצוא''' בה את הצדדים '''הטובים''' והיפים, גם אלה שאינם גלויים במבט ראשון, יתקיים בו הפסוק {{צ|מצא אשה - מצא טוב}}.▼
▲ישנן שתי גישות מנוגדות למציאת קשר זוגי:
▲הגישה ה"רומנטית" טוענת, שלכל איש יש אשה אחת בדיוק שמתאימה לו, וברגע שהם ימצאו זה את זו, הם יתאהבו מייד ויחיו באושר.
▲הגישה ה"מעשית" טוענת, שהדבר החשוב בזוגיות הוא העבודה. כל איש ואשה יכולים ליצור קשר זוגי טוב, אם רק יעבדו וישמרו את הקשר ביניהם.
▲הפסוק שלנו מציג גישה משולבת, שהרי '''מצא''' הוא [[ביאור:מציאה = תוצאה לא בטוחה של חיפוש|פועל המורכב משני גורמים מנוגדים - חיפוש פעיל ומכוון, ותוצאה שאינה מכוונת]] . כדי '''למצוא''' דבר, חייבים להתאמץ ולחפש אותו, אבל גם כשמחפשים, עדיין יש צורך בעזרת ה' כדי למצוא את הדבר הנכון:
▲{{צפ|תוכן=האהבה היא '''מציאה'''... במציאה יש שמחה והפתעה עמוקה, דווקא משום שיש בה צד מקרי ולא מכוון. הרגשת הזכיה שבמציאה עמוקה יותר, ומגלה על חסד אלוקי... ישנו שילוב של עבודה, המאבד לא ישב וחיבק את ידיו, אלא חיפש במרץ את אבידתו, עד אשר '''מצא''' את בת-זוגו... אולם גורם ההפתעה והזכיה נשמר במקרה כזה. מציאה זו הנה צירוף של... ההתרגשות ממציאה של דבר חדש, יחד עם תחושת האינטימיות של המפגש עם מה שהיה שלי מכבר, של משהו מוכר לי שאני מזהה אותו ונזכר בו}} {{קטן|קטן= (הרב שג"ר, "שמחת המפגש - תיקון העבר", בתוך "דרשות חתונה" עמ' 62-63)|}} .
▲1. לפי רוב המפרשים, '''מצא טוב''' הוא התוצאה - אדם שמצא את האישה שחיפש, מובטח לו שמצא דבר טוב. לפי זה, מבנה הפסוק שלנו דומה לפסוק המדבר על החכמה: [[משלי ח לה]]: {{צ|כִּי מֹצְאִי מצאי[מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'}}: גם שם הכוונה היא, שמי שמחפש ומוצא (את החכמה) מצא דבר טוב - מצא חיים, ובנוסף לכך הפיק רצון מה'.
▲- הבעיה בפירוש זה היא, שהוא אינו מתאים לטעמים - לפי פירוש זה היה ראוי לפסק את הפסוק "מצא אישה - מצא טוב ויפק רצון מה'", בעוד שהטעמים מחלקים את הפסוק לשני חצאים שוים "מצא אישה מצא טוב - ויפק רצון מה'".
▲2. לפי זה, '''מצא טוב''' הוא חלק מהפעולה - מציאת האישה היא רק השלב הראשון, אחרי שהאדם מוצא אישה הוא צריך '''למצוא טוב''', לחפש ולמצוא בה תכונות טובות כל הזמן. רק אם יעשה כך, '''יפיק רצון מה''''.
▲- אולם, לפי זה, ו החיבור אינה במקום הנכון, והיה ראוי לומר "מצא אשה '''ומצא''' טוב - '''יפק''' רצון מה'".
▲3. וייתכן שהפסוק מכוון לשני הפירושים גם יחד - אדם שמצא את האישה שחיפש, שיידע '''שמצא''' דבר '''טוב''', ושימשיך לחפש '''ולמצוא''' בה עוד ועוד '''טוב'''.
▲ייתכן שהפסוק ההוא מתאר את שכרו של אדם טוב, בהסתמך על הפסוק שלנו - אדם '''טוב''', החושב ועושה מעשים שמיטיבים ומועילים לזולת, מתנדב ותורם - '''יפיק רצון מה'''', ויזכה לפגוש אישה טובה כמותו (שגם היא מתנדבת באותו מקום...);
▲3. הביטוי '''מצא טוב''' נמצא גם ב
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/18-22.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/18-22}}
</noinclude>
|