ביאור:משלי יח יב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח יא|יב|יח יג|קטגוריה=1}}
|מצודות='''לפני שבר יגבה לב איש '''- כי המקום מגדלו בעבור יגבה לבו למען תכפל צערו בבוא השבר; '''ולפני כבוד ענוה''' - כי הכבוד הוא גמול הענוה, אם-כן הענוה תקדם לה.
|תרגום='''לפני''' שקורה '''שבר''' (נפילה וכישלון) '''לאיש''', '''ליבו''' '''גבה''' ומתגאה;
}}▼
== דקויות ==▼
'''לפני שבר יגבה לב איש''' - הפסוק כתוב בלשון עתיד, המציינת פעולה החוזרת על עצמה באופן קבוע: "'''לפני''' שאדם '''נשבר''', בדרך כלל '''ליבו גבה'''".▼
כשאנחנו רואים אדם רשע, שמצליח כל-כך עד שהוא מתחיל להתגאות ולהתרברב בכוחו, אפשר להיות רגועים - הנפילה שלו קרובה: '''לפני''' שאדם '''נשבר''', בדרך כלל '''ליבו גבה'''. כך דרכו של ה', כשהוא רוצה להעניש אדם רשע, לפני העונש הוא מגביה את מעמדו, כך שהנפילה שלו תתפרסם יותר {{קטן|
▲{{צמ|לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה.|משלי יח יב}}
ומצד שני, כשאנחנו מרגישים מעונים ומושפלים, אפשר להיות רגועים - הכבוד שלנו קרוב: '''לפני כבוד ענוה''' - לפני שה' נותן לאדם כבוד, הוא מעמיד אותו בניסיון של ענוה (
תופעה דומה נצפתה גם במחקרים פסיכולוגיים, ונקראת אפקט דאנינג-קרוגר: {{צפ|תוכן=אנשים לא מיומנים סובלים מעליונות מדומה... ומיומנות בפועל עלולה להנמיך את הביטחון העצמי... אדם חסר השכלה אינו מודע להיקפו של התחום ולכן עלול להעריך ביתר את ידיעותיו המועטות. לעומת זאת אדם בעל השכלה מרובה בתחום אשר מודע להיקפו הרחב, עלול להעריך בחסר את הידע ביחס לגבולותיו הרחבים}} (ויקיפדיה, [
▲'''לפני''' שקורה '''שבר''' (נפילה וכישלון) '''לאיש''', '''ליבו''' '''גבה''' ומתגאה; ולעומת זאת - '''לפני''' שהאדם זוכה '''בכבוד''', הוא עובר תקופה של '''ענוה''' והשפלה.
== הקבלות ==▼
1. '''לפני שבר גאון''' - כך קרה להמן, {{צמ|אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, '''גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן''' בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, וַיְנַשְּׂאֵהוּ, וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ|אסתר ג א}}.▼
▲==דקויות==
▲'''לפני שבר יגבה לב איש''' - הפסוק כתוב בלשון עתיד, המציינת פעולה החוזרת על עצמה באופן קבוע: "'''לפני''' שאדם '''נשבר''', בדרך כלל '''ליבו גבה'''".
▲==הקבלות==
▲'''לפני שבר גאון''' - כך קרה להמן, {{צמ|אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, '''גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן''' בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, וַיְנַשְּׂאֵהוּ, וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ|אסתר ג א}}.
המן התגאה ודרש שכולם ישתחוו לו, ואף רצה להשמיד את כל מי שאינו משתחווה לו, אבל תוך ימים ספורים הוא נתפס ונתלה על עץ. העובדה שהיה אדם גדול וחשוב לפני כן, גרמה לכך שהמפלה שלו התפרסמה יותר, והבזיון שנגרם לו היה גדול יותר.
2. '''ולפני כבוד ענוה''' - כך לאדם הפרטי, וכך גם לאומה הישראלית ולירושלים, {{צמ|'''כְּבוֹד''' הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו, לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי '''אֲכַבֵּד'''; וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי '''מְעַנַּיִךְ''' וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה', צִיּוֹן, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל|ישעיהו ס יג}}:
{{צפ|תוכן=והסוד הוא על מלכות אדום, שכל בטחונו בעושרו... שיגיע לתכלית הגאווה סמוך למפלתו, וכנגדו - ישראל יגיעו לתכלית הענווה, כשיהיו סמוכים אל גילוי כבוד השכינה עליהם בעת גאולתם, שאז מעודד ענוים ה' ומשפיל רשעים עדי ארץ, וזהו שאמר: '''לפני כבוד ענוה''', שהרי '''הכבוד''' העליון קובע השראתו על '''הענוים''', שהם לבדם ראויים לקבלו, מפני שתולים הגדולה בבעליה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .▼
הפסוק שלנו פונה אל האנשים המושפלים וסובלים מגאוותו של הרשע, ואומר להם להיות אופטימיים, כי בקרוב הגלגל יתהפך, הרשע הגאוותן יישבר וייפול, והענווים המושפלים יזכו לכבוד. שני פסוקים, הכוללים ביטויים דומים, פונים אל קהלי-יעד שונים:▼
{{צמ|'''לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן''', וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ|משלי טז יח}}- הפסוק פונה אל אדם שנשבר ונפל, ומנחה אותו לעשות חשבון נפש ולחפש את מידת הגאוה שקדמה לנפילה ( [[ביאור:לפני כל צרה באה גאוה|פירוט]] ).▼
{{צמ|יִרְאַת ה' מוּסַר חָכְמָה, '''וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה'''|משלי טו לג}}- הפסוק פונה אל אדם צדיק שלמד חכמה לשם שמיים, ובכל-זאת סובל מעינויים והשפלות, ומנחה אותו לחכות בסבלנות, כי סוף הכבוד לבוא ( [[ביאור:סבלנות - הכבוד יגיע|פירוט]] ).▼
גובה לב נזכר גם ב {{צמ|תּוֹעֲבַת ה' כָּל '''גְּבַהּ לֵב''', יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה|משלי טז ה}}( [[ביאור:הגאוה פסולה אפילו במחשבה|פירוט]] ).▼
▲כשאנחנו רואים אדם רשע, שמצליח כל-כך עד שהוא מתחיל להתגאות ולהתרברב בכוחו, אפשר להיות רגועים - הנפילה שלו קרובה: '''לפני''' שאדם '''נשבר''', בדרך כלל '''ליבו גבה'''. כך דרכו של ה', כשהוא רוצה להעניש אדם רשע, לפני העונש הוא מגביה את מעמדו, כך שהנפילה שלו תתפרסם יותר {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יח יב|מצודות]] )|}} .
▲ומצד שני, כשאנחנו מרגישים מעונים ומושפלים, אפשר להיות רגועים - הכבוד שלנו קרוב: '''לפני כבוד ענוה''' - לפני שה' נותן לאדם כבוד, הוא מעמיד אותו בניסיון של ענוה ( [[ביאור:עני = אדם שמעמדו החברתי נמוך|= השפלה חברתית]] ), על-מנת לוודא שהוא מסוגל לקבל את הכבוד בלי שזה "יעלה לו לראש" וישחית אותו.
▲תופעה דומה נצפתה גם במחקרים פסיכולוגיים, ונקראת אפקט דאנינג-קרוגר: {{צפ|תוכן=אנשים לא מיומנים סובלים מעליונות מדומה... ומיומנות בפועל עלולה להנמיך את הביטחון העצמי... אדם חסר השכלה אינו מודע להיקפו של התחום ולכן עלול להעריך ביתר את ידיעותיו המועטות. לעומת זאת אדם בעל השכלה מרובה בתחום אשר מודע להיקפו הרחב, עלול להעריך בחסר את הידע ביחס לגבולותיו הרחבים}} (ויקיפדיה, [[Https://he.wikipedia.org/wiki/אפקט_דאנינג-קרוגר|אפקט דאנינג-קרוגר]] ; תודה לחגי הופר).
▲{{צפ|תוכן=והסוד הוא על מלכות אדום, שכל בטחונו בעושרו... שיגיע לתכלית הגאווה סמוך למפלתו, וכנגדו - ישראל יגיעו לתכלית הענווה, כשיהיו סמוכים אל גילוי כבוד השכינה עליהם בעת גאולתם, שאז מעודד ענוים ה' ומשפיל רשעים עדי ארץ, וזהו שאמר: '''לפני כבוד ענוה''', שהרי '''הכבוד''' העליון קובע השראתו על '''הענוים''', שהם לבדם ראויים לקבלו, מפני שתולים הגדולה בבעליה}} {{קטן|
▲3. הפסוק שלנו פונה אל האנשים המושפלים וסובלים מגאוותו של הרשע, ואומר להם להיות אופטימיים, כי בקרוב הגלגל יתהפך, הרשע הגאוותן יישבר וייפול, והענווים המושפלים יזכו לכבוד. שני פסוקים, הכוללים ביטויים דומים, פונים אל קהלי-יעד שונים:
▲{{צמ|'''לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן''', וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ|משלי טז יח}} - הפסוק פונה אל אדם שנשבר ונפל, ומנחה אותו לעשות חשבון נפש ולחפש את מידת הגאוה שקדמה לנפילה
▲{{צמ|יִרְאַת ה' מוּסַר חָכְמָה, '''וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה'''|משלי טו לג}} - הפסוק פונה אל אדם צדיק שלמד חכמה לשם שמיים, ובכל-זאת סובל מעינויים והשפלות, ומנחה אותו לחכות בסבלנות, כי סוף הכבוד לבוא
▲גובה לב נזכר גם ב
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/18-12.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/18-12}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח יא|יב|יח יג|קטגוריה=1}}
| |||