ביאור:משלי יח ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח ד|ה|יח ו|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב, לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט.|משלי יח ה}}
{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח ד|ה|יח ו|קטגוריה=1}}
|מצודות= ה'''נושא פני הרשע''' לזכותו במשפט, הנה כפולה חטאתו, כי נשא פני הרשע ו'''הטה משפט הצדיק''', אשר שניהם '''לא טוב'''ים{{קטן| (ומלת '''לא טוב''' חוזר למעלה ולמטה)}}.
|תרגום='''לא טוב''' '''לשאת''' (לכבד) את '''פני''' '''הרשע''' ולוותר לו על פשעיו, כי הדבר גורם '''להטיית '''דינו של '''הצדיק''' שנפגע ממעשיו של הרשע ותובע אותו '''במשפט'''.
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
ניתן לפרש את הפסוק לפי [[ביאור:נשיאת פנים|שתי משמעויות של הביטוי '''נשא פנים''']] :
 
1. '''נשא''' = סלח: '''לא טוב''' לסלוח '''לרשע''' '''ולשאת''' את עוונו, כי הדבר פוגע בקרבנות שלו - בכל האנשים שנפגעו ממעשי הרשעה שלו ( [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|רשע = הפוגע בזולת במזיד]] ) - ובכך למעשה גורם עוול לצדיקים - '''מטה צדיקים במשפט'''.
{{צמ|שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב, לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט.|משלי יח ה}}
 
2. '''נשא''' = כיבד: '''לא טוב''' לחלוק כבוד לרשע '''ולשאת את פניו''', כי הדבר גורם לשופטים, הרואים שהחברה מכבדת את הרשע, להקל בעונשו, וכך למעשה '''מטים''' את דינם של '''הצדיקים''' שתבעו את הרשע '''למשפט'''.
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
לפי פירוש 1, הפסוק פונה לשלטון. מדי פעם עולה הצעה לתת חנינה לפושעים ולהקל בעונשם. במקרים רבים, המציעים מתייחסים רק לצד של הפושעים, אך מתעלמים מהצד של קרבנות הפשע. הפסוק שלנו מפנה את תשומת הלב לנקודה זו ומלמד שחנינה לפושעים היא פגיעה בקרבנות.
'''לא טוב''' '''לשאת''' (לכבד) את '''פני''' '''הרשע''' ולוותר לו על פשעיו, כי הדבר גורם '''להטיית '''דינו של '''הצדיק''' שנפגע ממעשיו של הרשע ותובע אותו '''במשפט'''.
 
לפי פירוש 2, הפסוק פונה לכל אדם: כל אדם יכול להשתתף בעשיית הצדק ע"י יצירת אוירה ציבורית של נידוי ודחיה כלפי הרשע (ראו "הקבלות").
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longcell">
 
== הקבלות ==
האיסור לשאת פנים במשפט - לחלוק כבוד עודף לאחד משני הצדדים - נזכר כבר בתורה, לא רק ביחס לרשע אלא ביחס לכל אדם, {{צמ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, '''לֹא תִשָּׂא פְּנֵי''' דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ|ויקרא יט טו}}( [[ביאור:כל אחד הוא שופט|פירוט]] )*.
 
ועוד: בחלק גדול [[ביאור:היחס לחוטאים|ממצוות התורה המתייחסות לחוטאים]] , מודגש שאסור לוותר לחוטא על עונשו. המקור המפורט ביותר המתייחס לנושא זה הוא במדבר לה לא-לד, בקשר [[Trygtryg/mcwa/412|לרוצח במזיד]] : {{צ|תוכן=וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, כִּי מוֹת יוּמָת.   וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר, לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן.   '''וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ''', כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ, כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.  וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ; כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}}: כשמקלים בעונשם של רוצחים, אנשים לומדים שהאלימות משתלמת, הם מתרגלים '''להתחנף''' לאנשים אלימים כדי למצוא חן בעיניהם, ומתרגלים שהתכונה החשובה היא הכוח ולא הצדק, ואז הארץ נטמאת ומתרחקת מה'.
האיסור לשאת פנים במשפט - לחלוק כבוד עודף לאחד משני הצדדים - נזכר כבר בתורה, לא רק ביחס לרשע אלא ביחס לכל אדם, {{צמ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, '''לֹא תִשָּׂא פְּנֵי''' דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ|ויקרא יט טו}}( [[ביאור:כל אחד הוא שופט|פירוט]] ).
 
גם בקשר לחוטאים אחרים נזכרו איסורים דומים: [[Trygtryg/mcwa/5211|עד שזמם לרצוח  ]] ({{צ|תוכן=לא תחוס עינך}}), [[Trygtryg/mcwa/413|רוצח בשוגג]] ({{צ|תוכן=ולא תקחו כופר}}), [[Trygtryg/mcwa/601|רודף]] ({{צ|תוכן=לא תחוס עינך}}), [[Trygtryg/mcwa/5212|חובל או עד שזמם לחבול]] ({{צ|תוכן=לא תחוס עינך}}), [[Trygtryg/mcwa/426|עובד אלילים]] ({{צ|תוכן=לא תכרות להם ברית ולא תחנם}}), [[Trygtryg/mcwa/461|מסית לעבודת אלילים]] ({{צ|תוכן=לא תחמול}}), [[Trygtryg/mcwa/062|מכשפה]] ({{צ|תוכן=לא תחיה}}), [[Trygtryg/mcwa/519|נביא שקר]] ({{צ|תוכן=לא תגור}}).
ועוד: בחלק גדול [[ביאור:היחס לחוטאים|ממצוות התורה המתייחסות לחוטאים]] , מודגש שאסור לוותר לחוטא על עונשו. המקור המפורט ביותר המתייחס לנושא זה הוא במדבר לה לא-לד, בקשר [[Tryg/mcwa/412|לרוצח במזיד]] : {{צ|וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, כִּי מוֹת יוּמָת.   וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר, לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן.   '''וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ''', כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ, כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.  וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ; כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}}: כשמקלים בעונשם של רוצחים, אנשים לומדים שהאלימות משתלמת, הם מתרגלים '''להתחנף''' לאנשים אלימים כדי למצוא חן בעיניהם, ומתרגלים שהתכונה החשובה היא הכוח ולא הצדק, ואז הארץ נטמאת ומתרחקת מה'.
 
אם כך, מה מחדש הפסוק במשלי? ומה פשר הביטוי העדין '''לא טוב''' - הרי לשאת פנים זה איסור חמור, קל וחומר כאשר נושאים פנים של רשע?! {{קטן|קטן= (שאלת רמ"ד וואליואלי)|}} :
גם בקשר לחוטאים אחרים נזכרו איסורים דומים: [[Tryg/mcwa/5211|עד שזמם לרצוח ]] ({{צ|לא תחוס עינך}}), [[Tryg/mcwa/413|רוצח בשוגג]] ({{צ|ולא תקחו כופר}}), [[Tryg/mcwa/601|רודף]] ({{צ|לא תחוס עינך}}), [[Tryg/mcwa/5212|חובל או עד שזמם לחבול]] ({{צ|לא תחוס עינך}}), [[Tryg/mcwa/426|עובד אלילים]] ({{צ|לא תכרות להם ברית ולא תחנם}}), [[Tryg/mcwa/461|מסית לעבודת אלילים]] ({{צ|לא תחמול}}), [[Tryg/mcwa/062|מכשפה]] ({{צ|לא תחיה}}), [[Tryg/mcwa/519|נביא שקר]] ({{צ|לא תגור}}).
 
1. חכמי התלמוד קישרו את הפסוק לאלישע הנביא, שהיה חייל בצבא מלך ישראל כשיצא למלחמה במואב, מלכים ב ג יג-יד: {{צ|תוכן=וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל 'מַה לִּי וָלָךְ?! לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמֶּךָ!'. וַיֹּאמֶר לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל 'אַל, כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב!'. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע 'חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי לוּלֵי '''פְּנֵי '''יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה''' אֲנִי נֹשֵׂא''', אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ!'}}
אם כך, מה מחדש הפסוק במשלי? ומה פשר הביטוי העדין '''לא טוב''' - הרי לשאת פנים זה איסור חמור, קל וחומר כאשר נושאים פנים של רשע?! {{קטן|קטן= (שאלת רמ"ד וואלי)|}} :
 
אלישע נושא את פניו של יהושפט, מלך יהודה הצדיק, כלומר חולק לו כבוד. לעומת זאת, הוא לא נושא את פניו של מלך ישראל הרשע, וטוען שלולא היה מכבד את יהושפט, אף לא היה מביט אליו. מכאן:
1. חכמי התלמוד קישרו את הפסוק לאלישע הנביא, שהיה חייל בצבא מלך ישראל כשיצא למלחמה במואב, מלכים ב ג יג-יד: {{צ|וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל 'מַה לִּי וָלָךְ?! לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמֶּךָ!'. וַיֹּאמֶר לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל 'אַל, כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב!'. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע 'חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי לוּלֵי '''פְּנֵי '''יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה''' אֲנִי נֹשֵׂא''', אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ!'}}
{{צפ|תוכן=שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה: 'במה הארכת ימים?'... אמר ליה: 'מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע', דאמר רבי יוחנן: אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע, שנאמר '''לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ'''... רבא אמר מהכא: '''שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב'''}} {{קטן|קטן= (בבלי מגילה כח.)|}} .
 
אלישע נושא את פניו של יהושפט, מלך יהודה הצדיק, כלומר חולק לו כבוד. לעומת זאת, הוא לא נושא את פניו של מלך ישראל הרשע, וטוען שלולא היה מכבד את יהושפט, אף לא היה מביט אליו. מכאן:
 
{{צפ|תוכן=שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה: 'במה הארכת ימים?'... אמר ליה: 'מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע', דאמר רבי יוחנן: אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע, שנאמר '''לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ'''... רבא אמר מהכא: '''שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב'''}} {{קטן|קטן= (בבלי מגילה כח.)|}} .
 
גם בלשון העממית בימינו משתמשים בביטויים הקשורים לראיה במשמעות של כבוד או חוסר-כבוד: "לא רואה אותו ממטר", "לא מסתכל לכיוון שלו".
שורה 33 ⟵ 35:
הפסוק מציע לכל אדם להיות שותף למניעת הטיית המשפט: כל הנזהר שלא להסתכל לכיוון של הרשע ולא לחלוק לו כבוד, תורם ליצירת אוירה ציבורית של דחיה ונידוי, וכך תורם לכך שהרשע יקבל את עונשו.
 
לפסוקים נוספים על איסור משוא פנים בספר משלי, ראו ב{{צמ|'''הַכֵּר פָּנִים''' לֹא טוֹב וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר|משלי כח כא}}*.
2. ועל-פי הסוד, הביטוי '''לא טוב''' נועד {{צפ|תוכן=לרמוז על הקלקול הגדול שנמשך משאת פני רשע, והוא, '''שהטוב''' נעצר בשורשו, '''ואינו''' יורד למטה, כשרואה שנושאים פני רשע}} {{קטן|קטן= (תשובת רמ"ד וואלי)|}} .
 
רעיון דומה ב {{צמ|גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים: הַכֵּר '''פָּנִים בְּמִשְׁפָּט''' - '''בַּל טוֹב'''|משלי כד כג}}( [[ביאור:גם אלה לחכמים - הכר פנים במשפט בל טוב|פירוט]] ).
 
כמה מחכמי התלמוד פירשו את הפסוק על נשיאת פנים בדיני שמים: " {{צפ|תוכן='''שְׂאֵת פְּ'''}} {{צפ|תוכן='''נֵי רָשָׁע''' - לא טוב להם לרשעים שנושאין להם פנים בעולם הזה: לא טוב לו לאחאב שנשאו לו פנים בעולם הזה, שנאמר (מלכים א כא כט) יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אבי אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו [בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ]; לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט - טוב להם לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעולם הזה: טוב לו למשה שלא נשאו לו פנים בעולם הזה, שנאמר (במדבר כ יב) יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי [לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם] - הא אילו האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנם ליפטר מן העולם}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי יומא דף פז|בבלי יומא פז א]] )|}} .
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
מדי פעם עולה הצעה לתת חנינה לפושעים ולהקל בעונשם. במקרים רבים, המציעים מתייחסים רק לצד של הפושעים, אך מתעלמים מהצד של קרבנות הפשע. הפסוק שלנו מפנה את תשומת הלב לנקודה זו.
 
ניתן לפרש את הפסוק לפי [[ביאור:נשיאת פנים|שתי משמעויות של הביטוי נשא פנים]] :
 
1. '''נשא''' = סלח: '''לא טוב''' לסלוח '''לרשע''' '''ולשאת''' את עוונו, כי הדבר פוגע בקרבנות שלו - בכל האנשים שנפגעו ממעשי הרשעה שלו ( [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|רשע = הפוגע בזולת במזיד]] ) - ובכך למעשה גורם עוול לצדיקים - '''מטה צדיקים במשפט'''.
 
2. '''נשא''' = כיבד: '''לא טוב''' לחלוק כבוד לרשע '''ולשאת את פניו''', כי הדבר גורם לשופטים, הרואים שהחברה מכבדת את הרשע, להקל בעונשו, וכך למעשה '''מטים''' את דינם של '''הצדיקים''' שתבעו את הרשע '''למשפט'''.
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח ד|ה|יח ו|קטגוריההבהרה=1לא}}
[[קטגוריה:סגלות משלי יח|משלי יח ה]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/18-05.html}}
[[קטגוריה:ביקורת ומחמאות בספר משלי|משלי יח ה]]
{{מידה רעה|מידת החנופה}}
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי יח ה]]
[[קטגוריה:משלי יח ה|משלי יח ה]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/18-05.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-12-24.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/18-05.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/18-05}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח ד|ה|יח ו|קטגוריה=1}}