ויקיטקסט

ביאור:משלי יז כו: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז כה|כו|יז כז|הבהרה=כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
|ציטוט=גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב, לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל יֹשֶׁר.
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז כה|כו|יז כז|קטגוריה=1}}
|מצודות=מי שהוא '''לא טוב''', ימאס כל-כך בצדק עד אשר '''גם יענש לצדיק''' על צדקו, ויתמיד '''להכות נדיבים על''' מעשה ה'''יושר''', כי בעיניו לרע יחשב.
|תרגום=לא טוב לוותר לאדם נכבד שחטא, אבל '''גם''' לתת '''עונש''' '''לצדיק''' זה '''לא טוב''' - '''להכות''' אנשים '''נדיבים''' (שרים ונכבדים) לפני שאשמתם הוכחה, כאשר הם עדיין '''על''' '''יושר''' (בחזקת ישרים, חפים מפשע).
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
בקריאה ראשונה, הפסוק אומר שזה לא טוב לתת עונש לאדם צדיק או לתת מכות לאדם נדיב. זה לכאורה מובן מאליו; מדוע שמישהו ירצה להעניש צדיק או להכות נדיב?!
 
1. בלשון המקרא, התואר '''צדיק''' משמעו [[ביאור:צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו|זכאי בדין]], והתואר '''נדיב''' משמעו [[ביאור:נדיב = א. אדם נעלה ונכבד; ב. אדם שמעלה ומרים תרומות|שר, אדם בעל מעמד גבוה]]. כשאדם בעל מעמד גבוה נחשד בעבירה פלילית, אנשים רבים מחליטים אוטומטית שהוא אשם ושיש להעניש אותו, עוד לפני שאשמתו נבדקה במשפט. הפסוק שלנו מזהיר מפני תופעה זו.
{{צמ|גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב, לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל יֹשֶׁר.|משלי יז כו}}
 
המילה '''גם''' משמעה בנוסף לדבר ידוע: ידוע שזה רע לסלוח ולוותר לרשע, רק בגלל שהוא במעמד גבוה; אבל גם ההיפך לא טוב - גם '''להעניש''' את '''הצדיק''' - הזכאי - זה '''לא טוב'''; לא טוב להכות '''נדיבים''' - אנשים חשובים - '''על יושר''' - בניגוד לדרכי היושר והאמת {{קטן|(על מלשון עוול - מלבי"ם)}}; לא טוב להכות '''נדיבים''' '''על''' כך שהם '''ישרים''' ונוהגים כשורה (וראו "הקבלות").
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
בדומה לכך פירש רס"ג: {{צפ|תוכן=השופט המייסר ומעניש מהכרע דעתו, אם הייתה כוונתו שמירת הדת ומשפטיו יש לו שכר, כמו שאמרו הקדמונים: "בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה עושין, אלא אפילו כדי לעשות סיג לתורה". ואם נתכוון בכך להטות דין או למטרותיו, הרי זה משחית נפשו, כאומרו: '''גם ענוש לצדיק לא טוב, להכות נדיבים על יושר'''}} {{קטן|(רס"ג, הנבחר באמונות ובדעות)}}
לא טוב לוותר לאדם נכבד שחטא, אבל '''גם''' לתת '''עונש''' '''לצדיק''' זה '''לא טוב''' - '''להכות''' אנשים '''נדיבים''' (שרים ונכבדים) לפני שאשמתם הוכחה, כאשר הם עדיין '''על''' '''יושר''' (בחזקת ישרים, חפים מפשע).
 
פירושים נוספים, חלקם על-דרך הדרש:
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
2. הצדיק נענש בגלל חטאי בני דורו, כמו שנאמר{{צמ|הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק|ישעיהו נז א}}*.
==דקויות==
 
הפסוק מלמד, ש'''לא טוב''' לדור לגרום במעשיהם לכך שהצדיק ייענש: {{צפ|תוכן=מזהיר אל הדור, שלא יגרמו במעשיהם הרעים '''שהצדיק''' יהיה '''נענש''', לפי שאין טוב בא לעולם אלא על ידו... ולכן אמרו רז"ל: הצדיק אבד - לדורו אבד}} {{קטן| (רמ"ד ואלי פירוש שני)}}.
'''ענוש לצדיק... להכות נדיבים''' -
 
וכן, '''לא טוב''' בעיני ה' שהוא נאלץ להעניש את הצדיק עם בני דורו: {{צפ|תוכן=לא אמר הקב"ה למחות שם ישראל מעל הארץ, כי '''לא טוב''' בעיניו לענוש כולם... '''להכות''' הטובים שבהם שהיו '''נדיבים עלי יושר'''{{צ|תוכן=,}} שנאמר 'והשארתי בישראל שבעת אלפים, כל הברכים אשר לא כרעו לבעל' (מלכים א יט): נדיבים עלי יושר - דוגמת האמור במקום אחר: 'ונדיב נדיבות יעץ, והוא על נדיבות יקום' (ישעיה לב); נמצא נדיב על נדיבות}} {{קטן|(רש"י, ודומה לזה פירשו: רמ"ּד וואלי פירוש ראשון, מלבי"ם, מדרש רבה על פרשת אחרי מות)}}.
א. הצדיק והנדיבים הם '''המושאים''' של הענישה - הפסוק מדבר על הענשת אנשים נדיבים שהם צדיקים; מי הנושא (המעניש)?
 
- אך לענ"ד אין זה פירושו הפשוט של הפסוק, כי שם ה' לא נזכר כלל בפסוק. נראה שהפסוק מדבר על ענישה אנושית ולא על ענישה מאת ה'.
1. הנושא הוא מערכת המשפט האנושית. בדומה לכך פירש הרב סעדיה בן יוסף פיומי: {{צפ|תוכן=השופט המייסר ומעניש מהכרע דעתו, אם הייתה כוונתו שמירת הדת ומשפטיו יש לו שכר, כמו שאמרו הקדמונים:  "בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה עושין, אלא אפילו כדי לעשות סיג לתורה". ואם נתכוון בכך להטות דין או למטרותיו, הרי זה משחית נפשו, כאומרו: '''גם ענוש לצדיק לא טוב, להכות נדיבים על יושר'''}} {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/5a-2.htm הנבחר באמונות ובדעות] )|}}
 
3. הצדיק והנדיבים הם לא הנענשים אלא המענישים. הפסוק מלמד שזה לא טוב לצדיק להעניש אחרים, ולא ראוי לנדיבים להכות אנשים אחרים, אפילו כאשר העונש מגיע להם ביושר. כך פירשו את הפסוק בכמה מקומות בתלמוד בבלי:
2. ועל-דרך הדרש, יש שפירשו שהנושא הוא הציבור: {{צפ|תוכן=מזהיר בכך אל הדור, שלא יגרמו במעשיהם הרעים שהצדיק יהיה נענש, לפי שאין טוב בא לעולם אלא על ידו... ולכן אמרו רז"ל: הצדיק אבד - לדורו אבד}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש שני)|}} .
 
{{צפ|תוכן=ההוא צדוקי מינא דהוה בשבבותיה [בשכנותו] דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי; יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא [רגלי המטה] ועיין ביה, סבר: כי מטא ההיא שעתא - אלטייה [אקלל את המין הזה]; כי מטא ההיא שעתא – ניים [נרדם]! אמר: שמע מינה לאו אורח ארעא למעבד הכי, '''ורחמיו על כל מעשיו''' כתיב, וכתיב '''גם ענוש לצדיק לא טוב''' (לצדיק לא טוב לענוש את הבריות).}} {{קטן|([http://us.geocities.com/nezik4/brachot/talmud_brachot07.htm ברכות ז.], [http://www.geocities.com/nezik3/sanhedrin/gemara_sanhedrin105.htm סנהדרין קה:])}}: ר' יהושע בן לוי רצה לקלל אדם שציער אותו, וכאשר לא הצליח, הסיק מכאן את פירוש הפסוק - שאין זה ראוי לצדיק לגרום שאנשים ייענשו בגללו.
3. ויש שפירשו שהנושא הוא ה', שלא טוב בעיניו להעניש צדיקים ונדיבים: " {{צפ|תוכן=לא אמר הקב"ה למחות שם ישראל מעל הארץ, כי '''לא טוב''' בעיניו לענוש כולם... '''להכות''' הטובים שבהם שהיו '''נדיבים עלי יושר''' {{צ|,}} שנאמר 'והשארתי בישראל שבעת אלפים, כל הברכים אשר לא כרעו לבעל' (מלכים א יט): נדיבים עלי יושר - דוגמת האמור במקום אחר: 'ונדיב נדיבות יעץ, והוא על נדיבות יקום' (ישעיה לב); נמצא נדיב על נדיבות}} " {{קטן|קטן= (רש"י, ודומה לזה פירשו: רמ"ּד וואלי פירוש ראשון, מלבי"ם, מדרש רבה על פרשת אחרי מות)|}} .
 
{{צפ|תוכן=ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו - אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא... מהכא: '''גם ענוש לצדיק לא טוב''' - אין ' לא טוב ' אלא רע (צדיק המעניש לא טוב, וכיון דאינו טוב - הרי הוא רע), וכתיב [תהלים ה,ה] '''כי לא אל חפץ רשע אתה, לא יגרך רע''' (לא יגורך רע - אלמא אינו נכנס במחיצתו).}} {{קטן|([http://www.geocities.com/zmanim1/shabat/talmud_shabat149.htm שבת קמט])}}
וגם כשלפעמים ה' מעניש צדיקים ונדיבים, זה לא טוב בעיניו:<span id="hadgasha">
" {{צפ|תוכן=ר' ברכיה פתח: '''גם ענוש לצדיק לא טוב'''.}} ''' {{צפ|תוכן=אמר הקדוש ברוך הוא: אף על פי שענשתי את אהרן ולקחתי שני בניו ממנו, '''לא טוב''', אלא: '''להכות נדיבים על יושר''', הדא הוא דכתיב: '''אחרי מות'''}} " {{קטן|קטן= (מדרש רבה על פרשת אחרי מות).|}}
 
כך גם חלק מהמפרשים על הפסוק: {{צפ|תוכן=הצדיק - תפילתו נשמעת... והנה בידו לברך ולענוש, על כן אמר, כי '''לא טוב לצדיק לענוש''' לאשר יחטא לו, כי מן הראוי לצדיק למחול ולהעביר על מידותיו...}} {{קטן| (ר' יונה גירונדי, ודומה לזה רמ"ד וואלי פירוש אחרון)}}. וכך נהג [[ביאור:רבי זונדיל מסלנט מתנגד למחלוקת|ר' זונדיל מסלנט]], מאבות תנועת המוסר.
או שזה לא נראה טוב בעינינו: {{צפ|תוכן=יש דבר שהוא לפי הנראה '''בלתי טוב''' וישר בהנהגה, והוא מה שה' '''מעניש לצדיק''', ומה '''שמכה''' את '''הנדיבים''' הוא '''על יושר''', ר"ל הוא עוול בהיושר? משיב על זה בפסוק הבא...}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
אך לענ"ד אין זה פירושו הפשוט של הפסוק, כי שם ה' לא נזכר כלל בפסוק, ולכן נראה שהפסוק מדבר על ענישה אנושית ולא על ענישה מאת ה'.
 
-
 
ב. ויש שפירשו '''שהצדיק והנדיבים''' הם הנושאים - הפסוק מדבר על עונשים שצדיקים ונדיבים מענישים אחרים, ומלמד שזה לא טוב לצדיק להעניש אחרים, ולא ראוי לנדיבים להכות אנשים אחרים, אפילו כאשר העונש מגיע להם ביושר. כך פירשו את הפסוק בכמה מקומות בתלמוד בבלי:
 
{{צפ|תוכן=ההוא צדוקי מינא דהוה בשבבותיה [בשכנותו] דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי; יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא [רגלי המטה] ועיין ביה, סבר: כי מטא ההיא שעתא - אלטייה [אקלל את המין הזה]; כי מטא ההיא שעתא – ניים [נרדם]! אמר: שמע מינה לאו אורח ארעא למעבד הכי, '''ורחמיו על כל מעשיו''' כתיב, וכתיב '''גם ענוש לצדיק לא טוב''' (לצדיק לא טוב לענוש את הבריות).}} {{קטן|קטן= ( [http://us.geocities.com/nezik4/brachot/talmud_brachot07.htm ברכות ז.] , [http://www.geocities.com/nezik3/sanhedrin/gemara_sanhedrin105.htm סנהדרין קה:] )|}} : ר' יהושע בן לוי רצה לקלל אדם שציער אותו, וכאשר לא הצליח, הסיק מכאן את פירוש הפסוק - שאין זה ראוי לצדיק לגרום שאנשים ייענשו בגללו.
 
{{צפ|תוכן=ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו - אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא... מהכא: '''גם ענוש לצדיק לא טוב''' - אין ' לא טוב ' אלא רע (צדיק המעניש לא טוב, וכיון דאינו טוב - הרי הוא רע), וכתיב [תהלים ה,ה] '''כי לא אל חפץ רשע אתה, לא יגרך רע'''  (לא יגורך רע - אלמא אינו נכנס במחיצתו).}} {{קטן|קטן= ( [http://www.geocities.com/zmanim1/shabat/talmud_shabat149.htm שבת קמט] )|}}
 
כך גם חלק מהמפרשים על הפסוק: {{צפ|תוכן=הצדיק - תפילתו נשמעת... והנה בידו לברך ולענוש, על כן אמר, כי '''לא טוב לצדיק לענוש''' לאשר יחטא לו, כי מן הראוי לצדיק למחול ולהעביר על מידותיו...}} {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי, ודומה לזה רמ"ד וואלי פירוש אחרון)|}} . וכך נהג [[ביאור:רבי זונדיל מסלנט מתנגד למחלוקת|ר' זונדיל מסלנט]] , מאבות תנועת המוסר.
 
אולם, בפירוש זה ישנן כמה בעיות:
::*הפירוש אינו מתאים לחצי השני של הפסוק; משמעות המילים '''להכות נדיבים''' היא בהכרח "להכות את הנדיבים"; אי אפשר לפרש שה"נדיבים" הם הנושא של המשפט.
::*ועוד: פירוש זה אינו מתאים לפסוקים אחרים בתנ"ך, המספרים על צדיקים ונביאים שמתפללים שה' יעניש את אויביהם; ראו [http://moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=73301 תפילה לרעת האויבים - טוב או רע?]
 
- הפירוש אינו מתאים לחצי השני של הפסוק; משמעות המילים '''להכות נדיבים''' היא בהכרח "להכות את הנדיבים"; אי אפשר לפרש שה"נדיבים" הם הנושא של המשפט.
'''לא טוב''' -
 
- ועוד: פירוש זה אינו מתאים לפסוקים אחרים בתנ"ך, המספרים על [http://moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=73301 צדיקים ונביאים המתפללים לה' שיעניש את אויביהם].
1. רוב המפרשים פירשו ש"לא טוב" הוא הנשוא של הפסוק - הפסוק בא ללמדנו שלא טוב להעניש צדיקים, או שלא טוב לצדיק להעניש.
 
2. אך יש שפירשו ש"לא טוב" הוא הנושא: {{צפ|תוכן=מי שהוא '''לא טוב''' ימאס כל-כך בצדק, עד אשר '''גם יענש לצדיק''' על צדקו, ויתמיד '''להכות''' '''נדיבים''' '''על''' מעשה '''היושר''', כי בעיניו לרע תחשב}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . לפי זה, [[ביאור:גם בתחילת הפסוק = בנוסף לפסוק הקודם, או "אפילו"|המילה גם מופיעה במשמעות "אפילו", או במשמעות "בנוסף לפסוק הקודם"]] (שבו נאמר {{צ|כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו}}).
 
::*אולם, הביטוי "לא טוב" מופיע תמיד כתואר, וכמעט תמיד כתואר למעשה, ולא שם עצם או סוג של אדם.
 
3. ויש שפירשו ש"לא טוב" הוא המטרה, והנושא הוא הכסיל שנזכר בפסוק הקודם: " {{צפ|תוכן=אחר כך, כשאותו הבן}} [הכסיל מהפסוק הקודם] {{צפ|תוכן=נעשה גדול ומשתרר על העולם, אז '''מעניש גם לצדיק''', כדי שיילך בדרך '''לא טוב'''...}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
 
'''על יושר''' - יש שפירשו '''על''' מהשורש '''עול''', כמו '''עָוֶל''': להכות נדיבים זהו עוול המנוגד לעקרונות היושר.
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
כשאיש-ציבור נחשד בעבירה פלילית, אנשים רבים קובעים אוטומטית שהוא אשם ושיש להעניש אותו, עוד לפני שאשמתו נבדקה במשפט. ספר משלי מזהיר מפני תופעה זו:
 
'''צדיק''' [[ביאור:צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו|= זכאי בדין]] ;   '''נדיב''' [[ביאור:נדיב = א. אדם נעלה ונכבד; ב. אדם שמעלה ומרים תרומות|= שר, אדם בעל מעמד גבוה]] ;   '''על יושר''' = בניגוד לדרכי היושר והאמת {{קטן|קטן= (על מלשון עוול - מלבי"ם)|}} , או: על כך שהם ישרים וטובים.
 
'''גם''' = בנוסף לדבר ידוע: ידוע שזה רע לסלוח ולוותר לרשע, רק בגלל שהוא במעמד גבוה; אבל גם ההיפך לא טוב - גם '''להעניש''' את '''הצדיק''' - הזכאי - זה '''לא טוב'''; לא טוב להכות '''נדיבים''' - אנשים חשובים - '''על יושר''' - בניגוד לדרכי היושר והאמת; לא טוב להכות '''נדיבים''' '''על''' כך שהם '''ישרים''' ונוהגים כשורה. יש לשפוט כל אדם בצדק, בלי להתייחס למעמדו:
 
[[ויקרא יט טו]]: " {{צ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט:
 
}} {{צ|לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל,
 
וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל;
 
בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ}} ".
 
</div> </div> </div>
 
4. הביטוי '''לא טוב''' הוא לא הנשוא אלא הנושא - הוא זה שמעניש: {{צפ|תוכן=מי שהוא '''לא טוב''' ימאס כל-כך בצדק, עד אשר '''גם יענש לצדיק''' על צדקו, ויתמיד '''להכות''' '''נדיבים''' '''על''' מעשה '''היושר''', כי בעיניו לרע תחשב}} {{קטן|(מצודת דוד)}}. לפי זה, [[ביאור:גם בתחילת הפסוק = בנוסף לפסוק הקודם, או "אפילו"|המילה גם מופיעה במשמעות "אפילו", או במשמעות "בנוסף לפסוק הקודם"]] (שבו נאמר {{צ|תוכן=כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו}}).
 
- אולם, הביטוי "לא טוב" מופיע תמיד כתואר, וכמעט תמיד כתואר למעשה, ולא שם עצם או סוג של אדם.
 
5. הנושא הוא הכסיל הנזכר בפסוק הקודם, והוא מעניש את הצדיקים כדי שיילכו בדרכו הלא טובה: {{צפ|תוכן=אחר כך, כשאותו הבן}} [הכסיל מהפסוק הקודם] {{צפ|תוכן= נעשה גדול ומשתרר על העולם, אז '''מעניש גם לצדיק''', כדי שיילך בדרך '''לא טוב'''}} {{קטן|(הגר"א)}}.
 
== הקבלות ==
יש לשפוט כל אדם בצדק - גם את האנשים הפשוטים וגם את ה'''נדיבים''' (הגדולים הנכבדים):
 
{{צמ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט:
" "לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל,
וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל;
בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ|ויקרא יט טו}}.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז כה|כו|יז כז|הבהרה=לא}}
[[קטגוריה:שלטון בספר משלי|משלי יז כו]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/17-26.html}}
[[קטגוריה:משלי יז כו|משלי יז כו]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/17-26.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-06-07.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/17-26.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/17-26}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז כה|כו|יז כז|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_יז_כו"