ביאור:משלי טז כו: הבדלים בין גרסאות בדף

1. במשמעות שלילית - "עבדה עליו", רימתה אותו וגרמה לו לעבוד קשה מדי (ראו "עצות"), או {{צפ|תוכן=שהנפש עמלה לגוף ולא לה - בהיפך ממעשה החכם, שהוא עמל לנפש בעניין אמרי נועם... לפי שהוא מבקש היתרונות בהנאות המאכלים ובמעדנים}} {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} .▼

2. במשמעות חיובית - עבדה לטובתו, {{צפ|תוכן=לצרכו הוא עמל... כשפיהו כופהו ותובע לו מאכל, אז עמלו עומד לו}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .▼

'''פיהו''' -▼

1. לפי רוב המפרשים על הפסוק, '''פה''' מסמל את הרצון לאכול;▼

2. אך ברוב המקרא, '''פה''' מסמל את כוח הדיבור. לפי זה אפשר לפרש: '''כי אכף עליו פיהו''' = לפעמים יש לאדם רצון לוחץ לדבר ולהתבטא, והרצון הזה עלול הוא שגורם לו לעמול יותר מדי או לבחור במקום עבודה שאינו מתאים לו.▼

3. גם בתלמוד פירשו ש '''פיהו''' מציין את כוח הדיבור, במשמעות חיובית: כשהאדם אומר דברי תורה '''בפיו''', גם אם הוא אינו מבין אותם, הנפש שלו מבינה, הבנה ברמה גבוהה יותר: {{צפ|תוכן=רבי עקיבא אומר: זמר בכל יום זמר בכל יום (היה מסדר למודך, אף על פי שסדור בפיך כזמר, והוא יגרום לך שתהא לעולם הבא בשמחה ובשירים). אמר רב יצחק בר אבודימי: מאי קרא? - שנאמר '''נפש עָמֵל עָמְלָה לו''' (מפני שעמל בתורה - תורה עומלת לו), '''כי אָכַף עליו פיהו''' (מפני שהוא משים דברים בפיו תמיד, כאוכף שעל החמור); הוא עמל במקום זה, ותורתו עומלת לו במקום אחר (שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדריה; וכל כך למה? - מפני ש'אכף': שכפף פיהו על דברי תורה). (לישנא אחרינא 'זמר': כלומר: שעוסק בשירים ובזמירות תדיר תדיר נעשה זַמָּר - כך החוזר על התורה נעשה לו סדורה בפיו)}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי סנהדרין דף צט|בבלי סנהדרין צט ב]] (רש"י))|}} .    {{צפ|תוכן=וכן, בכל עניין ועניין, צריך האדם לידע, שעל-ידי קיום התורה לא יסובב לו ח"ו שום ריעותא, ואם לפי עינו נראה לו שבמקום הזה נסבב לו הפסד על-ידי קיום התורה, יסובב לו בוודאי טובה במקום אחר}} {{קטן|קטן= (אהבת חסד ב יג)|}} .▼

{{צפ|תוכן=כי הגוף, שהוא עמל, כמה פעמים הוא רק לרעהו או לקרוביו, והוא אינו נהנה דבר; אבל '''הנפש''', כשהיא '''עמלה''', אינו מועיל זה רק '''לו''' לעצמו}} {{קטן|קטן= (שם עולם ב ד)|}} .▼

==הקבלות==▼

גם עשו, אחי יעקב, עשה עסקה גרועה מתוך רעב, כשמכר את בכורתו תמורת [[ביאור:לא לקבל החלטות על בטן ריקה|נזיד עדשים]] .▼

בספר קהלת ישנו פסוק דומה מאד לפסוקנו; נציג את הפסוקים זה לצד זה, ונשאיר לקוראים להסיק מסקנות:▼

::* {{צמ|'''נֶפֶשׁ''' ''' עָמֵל''' עָמְלָה לּוֹ, כִּי אָכַף עָלָיו ''' פִּיהוּ'''|משלי טז כו}}▼

::* {{צמ|כָּל ''' עֲמַל''' הָאָדָם ''' לְפִיהוּ''', וְגַם ''' הַנֶּפֶשׁ''' לֹא תִמָּלֵא|קהלת ו ז}}▼