ביאור:משלי טז כו: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז כה|כו|טז כז|קטגוריה=1}}
|מצודות='''נפש עמל עמלה לו''' - טורח המלאכה יעמוד '''לו''' לצורכו: כאשר '''פיו יכוף''' אותו לתבוע המאכל, אז יהיה לו למלא שאלתו.
|תרגום='''נפשו''' של האדם '''העמל''' (העובד קשה) '''עמלה לו''' ("עובדת" עליו, מרמה אותו) וגורמת לו לעבוד קשה יותר ממה שצריך, '''כי הפה''' שלו, הרעב לאוכל, '''אוכף''' (לוחץ) עליו. ▼
}}▼
== דקויות ==▼
▲{{צמ|נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ.|משלי טז כו}}
▲'''נפשו''' של האדם '''העמל''' (העובד קשה) '''עמלה לו''' ("עובדת" עליו, מרמה אותו) וגורמת לו לעבוד קשה יותר ממה שצריך, '''כי הפה''' שלו, הרעב לאוכל, '''אוכף''' (לוחץ) עליו.
▲==דקויות==
1. במשמעות שלילית - "עבדה עליו", רימתה אותו וגרמה לו לעבוד קשה מדי (ראו "עצות"), או {{צפ|תוכן=שהנפש עמלה לגוף ולא לה - בהיפך ממעשה החכם, שהוא עמל לנפש בעניין אמרי נועם... לפי שהוא מבקש היתרונות בהנאות המאכלים ובמעדנים}} {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} .▼
2. במשמעות חיובית - עבדה לטובתו, {{צפ|תוכן=לצרכו הוא עמל... כשפיהו כופהו ותובע לו מאכל, אז עמלו עומד לו}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .▼
'''פיהו''' -▼
1. לפי רוב המפרשים על הפסוק, '''פה''' מסמל את הרצון לאכול;▼
2. אך ברוב המקרא, '''פה''' מסמל את כוח הדיבור. לפי זה אפשר לפרש: '''כי אכף עליו פיהו''' = לפעמים יש לאדם רצון לוחץ לדבר ולהתבטא, והרצון הזה עלול הוא שגורם לו לעמול יותר מדי או לבחור במקום עבודה שאינו מתאים לו.▼
3. גם בתלמוד פירשו ש '''פיהו''' מציין את כוח הדיבור, במשמעות חיובית: כשהאדם אומר דברי תורה '''בפיו''', גם אם הוא אינו מבין אותם, הנפש שלו מבינה, הבנה ברמה גבוהה יותר: {{צפ|תוכן=רבי עקיבא אומר: זמר בכל יום זמר בכל יום (היה מסדר למודך, אף על פי שסדור בפיך כזמר, והוא יגרום לך שתהא לעולם הבא בשמחה ובשירים). אמר רב יצחק בר אבודימי: מאי קרא? - שנאמר '''נפש עָמֵל עָמְלָה לו''' (מפני שעמל בתורה - תורה עומלת לו), '''כי אָכַף עליו פיהו''' (מפני שהוא משים דברים בפיו תמיד, כאוכף שעל החמור); הוא עמל במקום זה, ותורתו עומלת לו במקום אחר (שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדריה; וכל כך למה? - מפני ש'אכף': שכפף פיהו על דברי תורה). (לישנא אחרינא 'זמר': כלומר: שעוסק בשירים ובזמירות תדיר תדיר נעשה זַמָּר - כך החוזר על התורה נעשה לו סדורה בפיו)}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי סנהדרין דף צט|בבלי סנהדרין צט ב]] (רש"י))|}} . {{צפ|תוכן=וכן, בכל עניין ועניין, צריך האדם לידע, שעל-ידי קיום התורה לא יסובב לו ח"ו שום ריעותא, ואם לפי עינו נראה לו שבמקום הזה נסבב לו הפסד על-ידי קיום התורה, יסובב לו בוודאי טובה במקום אחר}} {{קטן|קטן= (אהבת חסד ב יג)|}} .▼
{{צפ|תוכן=כי הגוף, שהוא עמל, כמה פעמים הוא רק לרעהו או לקרוביו, והוא אינו נהנה דבר; אבל '''הנפש''', כשהיא '''עמלה''', אינו מועיל זה רק '''לו''' לעצמו}} {{קטן|קטן= (שם עולם ב ד)|}} .▼
==הקבלות==▼
גם עשו, אחי יעקב, עשה עסקה גרועה מתוך רעב, כשמכר את בכורתו תמורת [[ביאור:לא לקבל החלטות על בטן ריקה|נזיד עדשים]] .▼
בספר קהלת ישנו פסוק דומה מאד לפסוקנו; נציג את הפסוקים זה לצד זה, ונשאיר לקוראים להסיק מסקנות:▼
::* {{צמ|'''נֶפֶשׁ''' ''' עָמֵל''' עָמְלָה לּוֹ, כִּי אָכַף עָלָיו ''' פִּיהוּ'''|משלי טז כו}}▼
::* {{צמ|כָּל ''' עֲמַל''' הָאָדָם ''' לְפִיהוּ''', וְגַם ''' הַנֶּפֶשׁ''' לֹא תִמָּלֵא|קהלת ו ז}}▼
מחקרים מוכיחים, שאנשים היוצאים לקניות כשהם רעבים, קונים כמות גדולה יותר ממה שהם צריכים באמת. יש סופרמרקטים המנצלים עובדה זו, ומנסים לעורר את הרעב של הקונים בדרכים מלאכותיות, על-ידי פיזור ריחות מגרים של אוכל באויר. ספר משלי מזהיר מפני תופעה זו:
'''נפש''' [[ביאור:נפש = הצד החומרי של החיים|= הצד החומרי של החיים]]
הדבר יכול להתבטא בכך שהעמל קונה יותר ממה שהוא צריך, וכתוצאה מכך צריך לעבוד יותר; הדבר יכול להתבטא גם בכך שהעמל הולך לעבוד במקום עבודה שאינו מתאים לו, שבו הוא מקבל שכר נמוך מהמגיע לו, רק משום שהוא חושש שלא ימצא עבודה טובה יותר ויגווע ברעב.▼
אם כך, לפני
=== עמלה לו - שתי משמעויות ===
▲1.
▲2.
▲הדבר יכול להתבטא בכך שהעמל קונה יותר ממה שהוא צריך, וכתוצאה מכך צריך לעבוד יותר; הדבר יכול להתבטא גם בכך שהעמל הולך לעבוד במקום עבודה שאינו מתאים לו, שבו הוא מקבל שכר נמוך מהמגיע לו, רק משום שהוא חושש שלא ימצא עבודה טובה יותר ויגווע ברעב.
▲אם כך, לפני שאדם הולך לקניות או יוצא לראיון עבודה, הוא צריך לאכול סעודה דשנה, כך שהרעב לא ישבש את שיקול הדעת שלו.
▲1. לפי רוב המפרשים על הפסוק, '''פה''' מסמל את הרצון לאכול (ראו למעלה);
▲2. אך ברוב המקרא, '''פה''' מסמל את כוח הדיבור. לפי זה אפשר לפרש: '''כי אכף עליו פיהו''' = לפעמים יש לאדם רצון לוחץ לדבר ולהתבטא, והרצון הזה עלול הוא שגורם לו לעמול יותר מדי או
▲3. גם בתלמוד פירשו ש
▲{{צפ|תוכן=כי הגוף, שהוא עמל, כמה פעמים הוא רק לרעהו או לקרוביו, והוא אינו נהנה דבר; אבל '''הנפש''', כשהיא '''עמלה''', אינו מועיל זה רק '''לו''' לעצמו}} {{קטן|
▲== הקבלות ==
▲1. גם עשו, אחי יעקב,
▲2. בספר קהלת ישנו פסוק דומה מאד לפסוקנו; נציג את הפסוקים זה לצד זה, ונשאיר לקוראים להסיק מסקנות:
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/16-26.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/16-26}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז כה|כו|טז כז|קטגוריה=1}}
|